מה המצב?

מה קורה? מה שלומכם? אני סבבה. יופי. אז מה הולך עם החיים שלי…

מעין התחילה עבודה חדשה. חלק מהחבר’ה שהיא מכירה מהחברה הקודמת. חלק חדשים. משרדים יפים בבית רובינשטיין ובינתיים היא מאוד אוהבת את המקום. אני מקווה לטוב.

ב”7 יסודות” אנחנו ממש לפני גרסה חשובה ולכן עובדים קצת עד מאוחר. לפי מה שמוסרים לי מההנהלה, המספרים שלנו טובים. המשחק מתפקד סבבה ויש הרבה שחקנים. אנחנו כרגע מתפקדים קצת מעל מה שמצפים שזה נהדר. אבל זה קצת מפחיד אותי שהולכים לדרוש מאיתנו יותר, משהו אולי לא כל כך מציאותי שלא נוכל לספק. אבל לדאוג לזה לא יעזור לי. אז ממשיכים.

ה-Global Game Jam 2016 הוא עוד שבוע וחצי. התכנון שלי הוא לבנות סוג של סיפור אינטראקטיבי ב-Twine, מין 80 Days רק עם גודל שיותר מתאים ל-Game Jam. כי Twine מאפשר לכתוב סיפורים אינטראקטיביים אבל יש לנו גם הרבה טווח לעשות דברים מתוחכמים יותר. אפשר באמת לתכנת בו, הוא תומך ב-JavaScript ו-CSS ואני חושב בעיקר על פונקציות האקראיות שלו ואיך אני יכול להשתמש בהן כדי לזרוק על השחקן אירועים שונים בכל פעם. פירסמו כבר את ה-diversifiers ואני חושב כבר שאני יכול לקלוע לכמה מהם. את העיקר של המשחק אני אבנה סביב הנושא אבל זה אני כבר יודע שאני רוצה לעשות. אני מחליט את כל זה מראש כי אני רוצה הפעם לעשות משהו משלי, משהו שאני אעבוד עליו בלבד (אולי אם קצת עזרה חזותית או קולית אם אצטרך) כדי לראות מה אני מסוגל לעשות רק בעצמי וגם כמה אני מסוגל למתוח את השימושיות של Twine. נתראה ב-Wix, מי שמגיע.


Posted in Gaming, Geekdom, IT, Life, Maayan, Practice, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.

חמש שנים

שבוע שעבר, יום שבת ליתר דיוק, חגגנו, מעין ואני, את היותנו נשואים חמש שנים וביחד כבר שש. לא עשינו משהו נורא גרנדיוזי; רק את הדבר שאנחנו בדרך כלל אוהבים לעשות – לבלות אחת בחברת השני.

וגם לא כתבתי על זה עד עכשיו כי לא הרגשתי שיש לי משהו ממש לכתוב. מבחינתי, זה עוד יום בחיים שלנו. יום שצריך לציין כי סיבה לחגוג זה תמיד טוב. אבל… זה פשוט לא מרגיש כמו כל כך הרבה זמן. זה מרגיש כאילו רק אתמול היא עבדה ואני לא, כאילו רק שלשום אספנו את מוצארט מצער בעלי חיים, כאילו רק לפני שבוע היינו צפופים בדירת חדר וחצי במעונות הזוגיים של הטכניון ורק קצת לפני ארזנו את עצמנו לקפיצה זריזה לקפריסין ועמדנו מול שתי נשים זרות לנו לחלוטין אבל שערכו לנו טקס משמעותי יותר ממה שכל רבי היה יכול לספק.

וחוץ מזה, אני לא ממש רואה את זה כסוג של Achievement Unlocked. חמש שנים, אם כבר משתמשים באנלוגיה של משחק מחשב, צריך להיות כמו הסיום של האזור הראשון, משהו שכל מי שמתחיל עושה. דברו איתי אחרי 10, 20 ו-40. למה? כי, מבחינתי, להיות עם מעין זה קל. זה משהו שאני עושה כמו לנשום. זה משהו שאם אני אפסיק לעשות אז על הדרך אני כנראה גם אפסיק לנשום.

אז כן, חמש שנים וכל זה. נדבר שוב עוד חמש.


Posted in Life, Maayan, Me, Thinking Out Loud by with 1 comment.

היה הייתה 2014

אני לא אוהב את חידוני השרשרת של סוף השנה ואני גם לא ממש בקטע של החלטות תחילת שנה אבל אני כן יכול להסתכל אחורה על השנה שהייתה ולבחון אותה מעכשיו. דבר ראשון שקל לשים לב הוא שהייתי הרבה פחות פעיל פה מבעבר. זה בעיקר כי הייתי מאוד עסוק בעבודה שהתחילה רק חודש קודם ורציתי להשקיע. אבל בואו נראה מה היה.

  • 01/01 – טוב זה לא ממש 2014 אבל התחלתי עבודה חדשה בדצמבר 2013 וזה דיי צבע לי את כל השנה. תמיד רציתי לעבוד על משחקים ועכשיו קיבלתי הזדמנות. זה לא הפרויקט האישי שלי אבל רק לעבוד בתחום, לצבור נסיון, הבנה וקשרים, זה כבר נהדר בפני עצמו.
  • 24-26/01 – הלכתי ל-Global Game Jam הראשון שלי. תמיד חששתי להצטרף אבל בהשראת עמית, ראש הצוות שלי, הלכתי ועבדנו ביחד עם אנשים מגניבים והיה כיף והוצאנו משחק מגניב.
  • 31/01  – יום אחד כשחזרתי מהעבודה, שני מטורפים החליטו לרדוף אחרי במעלי ובמורד חיפה עד שנכנסתי לתאונה והם ברחו. זאת הייתה חווייה לא נעימה ששיבשה לי את הכמה חודשים שאחרי אבל אני חושב שעברתי את זה.
  • 09/02 – הבלוג של Unity הציג את המשחק שאנחנו עשינו בתור דוגמה ל-GGJ. הבלוג! הרשמי! של Unity! והמשחק! שלנו! מוצג ראשון! אההההה! כן. זה מגניב.
  • 23/02 – עברנו רשמית למרכז. אני מצאתי עבודה במרכז ומעין לומדת בפתוחה אז זאת הייתה ההחלטה ההגיונית. דירה אמיתית שנייה שלנו ביחד וכרגע אנחנו עם 2 מתוך 2 בעלי דירה נחמדים. מחזיק אצבעות.
  • 15/03 – הצלנו כלבה משוטטת ברחוב. היא ברחה ממסיבת הפורים של אחד השכנים מבנין ליד והיה קצת קשה להשיג את הבעלים אבל למחרת בבוקר הכלבה הוחזרה לביתה בשלום. זה מרגיש טוב מאוד לעשות משהו נחמד בצורה אלטרואיסטית. צריך לעשות לעתים יותר קרובות.
  • 26/03 – חגגנו 24 למעין. לא רציתי לעשות משהו ממש גרנדיוזי אבל לא רציתי לאכזב. אז אספנו כמה משפחה וחברים ועשינו מסיבה קטנה. אני חושב שהיה טוב. :)
  • 15/04 – פעם ראשונה שהלכנו לפסח חברים. היה ממש כיף ואני עדיין מתבאס על זה שהרגשתי רע ופספסתי את התמונה הגדולה. אבל עדיין היה כיף גדול ולא הייתי מוותר.
  • 18/04 – חגגתי 30, המספר הנחמד והעגול. זה נשמע מבוגר אבל אני ממש לא מרגיש ככה. אני מרגיש נהדר ואני חושב, שסך הכל, החיים שלי נהדרים.
  • 12/05 – לוג’יטק קנו אותי. בכסף. בעכבר. יצרתי קשר עם שירות לקוחות כדי לנסות לתקן את העכבר שלי. שלחו לי עכבר חדש. לוג’יטק מגניבים!
  • 19/05 – המצאתי משחק קוביות. בסדר. הוא לא מדהים אבל אני חושב שזאת התחלה טובה. עוד אין לי משחק קלפים אבל אני עובד על משחק הלוח.
  • 080911/05 – חשבתי כמה מחשבות עמוקות. כל כך עמוקות שאני חולק אותן שוב עכשיו.
  • 04050610/08 – איבדנו חברה ותיקה, אחות גדולה. בור שאי אפשר למלא. כואב נורא. סליחה.
  • 18/08 – כן, אני רואה צורך לציין את זה. ממה שאני ראיתי עד אותו הרגע, מעין שיחקה קצת משחקי תפקידים כשהייתה קטנה, כמה משחקי לוח או מחשב מאוד מסוימים שאהבה וזהו. אבל כאן ראיתי את הניצנים לכך שמעין הופכת ליותר מרק Gamer-Adjacent. ואני אוהב את זה. למרות שהחפיפה לא גדולה, אני אוהב את זה שיש לה עכשיו Wishlist.
  • 16/09 – הבלוג חוגג 9 במתכונתו הנוכחית.
  • 21/09-08/10 – יצאנו לטיול באיטליה. היה ממש כיף. הרשומות קיימות הן רק דורשות עריכה ויצאו בחודש הקרוב.
  • 07/12 – הלכתי לראשונה לכנס השנתי של עמותת GameIS. הייתי יכול לעשות יותר טוב אבל התחלה טובה.

חוץ מזה, דברים שלא מצוינים פה, הוא שדיימוס הלך לישון וסירב לקום. אני עדיין בודק את האפשרות להחזיר אותו אבל יכול להיות ש-4 שנים זה כל מה שהוא היה מסוגל לתת. אנחנו מאוד קרובים לשחרור של המשחק. אני לא יכול להגיד מתי בדיוק אבל הלחץ בעבודה בהחלט עולה. התחלתי סמסטר חורף בטכניון עם שניים מתוך שלושת הקורסים האחרונים שאני צריך לעשות. אז אני אפילו עוד יותר לחוץ. ועם כל הלחץ והרבה פחות זמן, לא ממש יצא לי לעבוד על פרויקטים פרטיים למרות שיש לי כמה רעיונות להמשך של כמה מהם. ואני מבין שהמצב הזה כנראה ימשך עד הקיץ, עד שאסיים את הסמסטר השני ואת התואר. גם הלכתי הרבה פחות לכנסים. הייתי רוצה להשתתף יותר, הייתי רוצה להריץ משחקים או לכתוב משחקים או שניהם לביגור אבל יכול מאוד להיות שאני בקרוב אצטרך לבחור בין קהילת המשחקים לקהילת המד”ב ומי מהן תהיה ההשקעה העיקרית שלי ומי רק תחביב צדדי.

אני קצת מדוכא כשאני כותב את זה ואני לא בטוח לגמרי למה. אולי זה הלחץ, אולי זה העובדה שמחר האזכרה לאסף. אבל במבט לאחור, חוץ מדבר אחד מחורבן ברמות שאי אפשר לתאר, השנה שלי הייתה דווקא דיי טובה – מוצלחת ונהדרת אפילו. אני מתגעגע לקרן. וגם לאסף. אבל אני גם בטוח ששניהם, אם עדיין היו פה, היו שמחים במה שהשגתי ולא היו רוצים שאסוג בגללם. אז את 2014 אני כנראה אזכור בגלל אותו אירוע אבל אסור לשכוח שסך הכל, זאת כן הייתה שנה טובה.


Posted in Gaming, Geekdom, High-Tech, Humanity, IT, Life, Maayan, Me, Philosophy, Role-Playing, School, Stories of My Life, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.

רומא – הוותיקן

התכנון היה לקום מוקדם, לקחת רכבת לכמעט קצה הקו וללכת מהר אל התור של הוותיקן. אז קמנו, לקחנו רכבת והלכנו אל התור לוותיקן. לא התחלנו במקום אידיאלי. הלכנו אל תוך קהל תיירים. ובדרך עצר אותנו מישהו שנראה כמו נציג רשמי בהתחלה אבל התברר שהוא סתם מנסה למכור למעט כרטיסים מהירים. אז לקח קצת זמן אבל בסוף הגענו אל התור של השעתיים.
אחרי זמן ניכר גם הצלחנו לראות את זה.

אחרי החיפוש הגופני הצפוי, קצת בלבול והרבה התייעצות במפה, יצאנו לדרכנו. אני חושב שלא אתאר את הטיול הזה בפרטים כי זה הולך בערך ככה: “ראינו דברים מגניבים, ניווטנו בין טונה של אנשים, אכלנו מתישהו ויצאנו החוצה.” ואולי עוד משהו על זה שאנשים לא מסתכלים למעלה במקום שמקושט מכף רגל ועד ראש (במיוחד במקום שבו הציור הכי מפורסם נמצא על התקרה).
ומעכשיו, תמונות.

מכיוון שאסור לצלם בקאפלה, אין לי את התמונה המפורסמת, לא משנה כמה אחרים ניסו לצלם בחשאי. ואחרי זה יצאנו לאותה רחבה ממנה נכנסנו, בהינו באנשים שרק עכשיו עומדים בתור, והמשכנו אל הבסיליקה. להלן, בסיליקה.

wpid-20141006_135332.jpg

2014-10-06 13.52.57 Outside the Basillica

אחרי זה, החלטנו לחזור לדירה לנוח… ולשחק טאקנוקו.

wpid-20141006_185040.jpg

אחרי שנחנו, יצאנו אל הפאב שעמית ואמלי המליצו לנו. בעסה שהמטבח היה חצי סגור אז אכלנו כריך קטן. הקולה הביתית, לעומת זאת… מדהימה. טעמנו גם בירות אבל, שוב, אנחנו לא שתיינים גדולים. אז נהנינו אבל… בסדר.

יצאנו משם שוב לכיוון פריג’ידריום. קנינו קופסה גדולה.

wpid-20141006_234836.jpg

אכלנו ממנה רק קצת בלילה והשארנו הרבה חלק מספיק גם למארח שלנו.

בבוקר, לא מיהרנו. התארגנו, יצאנו לארוחת צהריים גדולה ומושקעת אחרונה וחזרנו לקחת את עצמנו לשדה התעופה. היו לנו קצת בעיות ולחצים בדרך לשדה התעופה, טיסה חזרה שהייתה סיוט לשנינו, לכל אחד בדרך אחרת, וכמה אנשים מעצבנים בדרך. אבל פגשנו אנשים נחמדים ברכבת ובשדה התעופה ויערה אספה אותנו בשלוש בבוקר. שזה היה מאוד נחמד מצדה. אז סימנו את אל-על בספר השחור אבל חוץ מזה, אני מעדיף לזכור את הדברים הטובים. כמו זה, התמונה האחרונה שצילמתי באיטליה.

wpid-20141007_141456.jpg

כן, ראינו את הרבי.
:-)


Posted in Life, Maayan by with comments disabled.

רומא – הפורום והקולוסיאום והטירה של

ביום השני שלנו ברומא, הלכנו אל הפורום והקולוסיאום. אחד הטיפים החשובים שקיבלנו היה ללכת לקנות כרטיסים על הגבעה, לא בקולוסיאום. אז זה מה שעשינו. ואז גילינו כי הכניסה באותו היום הייתה חינם. שזה מגניב! אז סיור בפורום… (חלק מהתמונות הן פנורמות אז שווה לפתוח את הגרסה הגדולה)

ואז קולוסיאום…

אחרי זה חשבנו ללכת לגנים ליד אבל ויתרנו וחזרנו חזרה דרך הכביש הסגור ליד הפורום. הוא היה מלא באנשים, מוזיקאיי רחוב, ומוכרי אוכל זבל.

אבל לנו היו עוד תוכניות. בקצה הרחוב מצאנו עוד בנין מרשים אבל היינו בעיקר רעבים.

wpid-20141005_125515.jpg

אז הלכנו לסאבוויי. יאי! ואחרי זה מצאנו את (למרות שעוד לא ידענו את זה) הגלידה הכי טובה ברומא.

wpid-20141005_142312.jpg

ברוכים הבאים לפריג’ידריום. עם שוקולד אבל זה פחות חשוב.

קשה לתאר מה זה פריג’ידריום. זה שם הגלידריה, כפי שקל לראות אבל זה גם השם של גלידת הבית שלהם. והגלידה הזאת היא משהו אחר. מדובר בגלידת קרמל עם טפטוף שוקולד ועוגיית סוכר למעלה ואיך שהוא זה הרבה יותר מדהים ממה שזה נשמע.

ובגלל שזה היה הדבר הנכון לעשות, בדרך למקום הגדול הבא עצרנו בעוד גלידרייה, גלידריית התיאטרון.

wpid-20141005_151044.jpg

שוקולד לבן עם בזיליקום בשביל מעין וארבעה שוקולדים ביחד עם מרווה ופטל בשבילי. זה היה מעט מוזר בשבילה אז אני בסוף סיימתי את שניהם. המרווה והבזיליקום היו תוספות מעניינות אבל סך הכל היה מאוד טעים.

משם הלכנו לכיוון הטירה, פגשנו כלב מגניב, שמנו לב שלמעין התחילה פריחה מוזרה, חזרנו לגלידרייה, גילינו שלא היה בגלידה משהו מוזר אז חזרנו לטירה.

הטירה היא סוג של מבצר ישן ואנדרטת מלחמה עכשיו. כפי שאפשר לראות מהתמונות, יש שם כמה דברים מגניבים. ומכיוון שהיא גם מקלט אז יש שם חדרים לנסיך ואנשים חשובים אחרים.

בקומה העליונה יש גם מסעדה. האוכל לא מדהים אבל הנוף כן.

wpid-20141005_170318.jpg  wpid-20141005_182833.jpg

וכשיצאנו, ראינו את שדרת הכניסה אל הבסיליקה.

wpid-20141005_190205.jpg

והתחנה האחרונה שלנו ליום הייתה, כמה מפתיע, גלידרייה. גלידריית דיי גראקי. וגם בה יש כל מיני טעמים מעניינים.

wpid-20141005_192959.jpg

מעין לקחה צנוברים ואגס וקרמל. אני לקחתי שוקולד רום ופיסטוק. לא טעמים סטנדרטיים או טעמים שהייתי לוקח בדרך כלל אבל היו כמה המלצות מדויקות על הגלידריה הזאת והן לא אכזבו. הצנוברים היו מעניינים (ואני בדרך כלל לא אוהב צנוברים) וגם האגס היה טעים. השוקולד היה נהדר וגם הפיסטוק הפתיע.

וזה היה היום השני שלנו ברומא.


Posted in Life, Maayan by with comments disabled.

רומא – המון תיירים של רומא

wpid-20141003_222647.jpg

את רומא שלנו התחלנו בערב. הגענו אל הדירה בה שהינו, הכרנו את מארקו ויצאנו לחפש אוכל. מעין שאלה את Trip Advisor, אני שאלתי את המפה של גוגל ובסוף הלכנו לאן שאני מצאתי. כנראה כי זה היה שני בלוקים ליד. בסוף גם היה מאוד טעים אם כי הצוות לא היה כל כך אדיב וכנראה הסתכלו עלינו כאילו אנחנו מוזרים.

אחרי זה יצאנו לפאב עם אמלי ועמית, בלילה האחרון שלהם בעיר, ודיברנו על כל הדברים המגניבים שכבר מצאנו באיטליה. היה כיף.

את היום הבא פתחנו בנסיעה למדרגות הספרדיות וניסיון למצוא שוק.

wpid-20141004_123120.jpg

אבל אחרי חיטוט מפרך ברחובות הצדדיים גילינו שהשוק נמצא בכלל בחלק אחר של העיר.

אז המשכנו ללכת, מצאנו “קנוליה” קטנה ומעניינת שטוענת למורשת סיציליאנית. לא יודע כמה זה משנה אבל היה טעים. ומשם כבר מצאנו את עצמנו בפיאצה נבונה.

ואז לפנתאון.

wpid-20141004_144247.jpg

יש כדורתמונה מגניב של הבפנים של הפנתאון, אם בא לכם. המקום מאוד מגניב. משם המשכנו לטייל לכיוון המזרקה, דרך השוק, ומצאנו את הגלידה הראשונה שלנו.

wpid-20141004_150723.jpg

לקחנו מנגו בשביל מעין על גבי גלידת היער השחור בשבילי. שניהם היו טעימים. אבל שם למדנו את ההבדל בין גלידריות ברומא לבכל מקום אחר. בעוד גלידריות בערים הקודמות בהן היינו המון מקומות קטנים וחמודים עם קהל שכלל עוד ארבעה חוץ מאיתנו, במקרה הגרוע, פה היה מקום עצום ועמוס באנשים. וכך גם שני הגלידריות הבאות שביקרנו. היה כל כך עמוס שהחלטנו לוותר ולכן ביום הראשון הלכנו רק לגלידרייה אחת. :-(

אבל כסוג של פיצוי, עצרנו לאכול ב”אילי”. סוג של בר-מסעדה-בית קפה מאוד מעוצב ויוקרתי. התחשק לי המבורגר אז זה מה שאכלתי (היה מאוד טעים). אבל הדבר הבאמת מגניב היה התה. כששאלו אותנו מה אנחנו רוצים לשתות, אמרתי שאני מעדיף תה. אז הניחו לפניי תפריט של שמונה דפים לפחות שמדבר רק על תה. בסוף בחרתי בסוג של תה שחור סיני מעושן והביאו לי אותו בקנקן קטן ולידו שעון עצר מגניב.

wpid-20141004_154520.jpg

מה שאתם רואים שם זה שלושה שעונים באחד. כל אחד מודד זמן אחר. אני אוהב תה חזק אז חיכיתי עד שהאחרון ייגמר אבל זה עדיין מאוד מגניב.

בהמשך הרחוב הייתה פיאצה גדולה ומין מדרחוב סוחרים. כל אחד עושה את שלו. שם קנינו למעין שרשרת עם מטבע אירי מההיא שמנסרת מטבעות בשביל להסיר מהם את הרקע. ראינו גם כמה אמנים שמציירים עם פחיות תרסיס צבע. בקצה הרחוב הזה הייתה אמורה להיות מזרקת טרווי הרומנטית. אומרים שצריך לבוא אליה בלילה אבל טוב שעברנו שם ביום כי מצאנו את זה.

המזרקה הייתה בתוך מסכת שיפוצים רצינית כבר כמה חודשים, לא היו בה מים והכל היה מצופה במתכת. וגם היה שם נורא צפוף. וכמו בשביל לצחוק עלינו, בגלל שמזרקת טרווי היא בין המפורסמות ביותר שצריך לזרוק אליהן מטבע, הייתה ליד הרחוב בריכה קטנה, שלולית, מגודרת כמובן, עם פוסטר של פסל; בשביל שאנשים יוכלו עדיין לזרוק כסף.

טיילנו בעיר. ירדנו. עלינו. מצאנו ארמון.

wpid-20141004_180918.jpg

המשכנו לטייל. התבלבלנו בכיוון. לא מצאנו מזרקות. זאת אומרת, כן מצאנו אבל הן היו מכוסות, ארבע פינות של בניינים, מכוסות, בשיפוצים. ואז מצאנו עוד ארמון.

wpid-20141004_182758.jpg

המשכנו אל פיאצה גדולה בקצה הרחוב איפה שהייתה כנסייה עתיקה, כמה מלונות ומזרקה ענקית מלאה פסלים של דגים. אז צילמנו “סלפיש”.

כנהוג, טיילנו עוד ברחובות הצדדיים, חיפשנו מקומות מעניינים ובניינים יפים.

וכיוונו להגיע למסעדה שהייתה אמורה להיות מאוד נחמדה, אוכל רומאי אותנטי. אבל כשהגענו גילינו שהיינו צריכים להזמין מקום לפני שבועיים כי הכי מוקדם שהיו יכולים להכניס אותנו זה בעוד שעתיים. אז ויתרנו. אבל כמו בחוק העסקים המתחרים ששכחתי את שמו, בלוק ליד הייתה עוד מסעדה רומאית אותנטית שבה התיישבנו לאכול והיה מאוד טעים.

wpid-20141004_201630.jpg

ואחרי שבמהלך הארוחה הלכתי לנקות את האף בערך 132 פעמים, החלטתי שהגיע הזמן לפנות לרפואה האיטלקית לעזרה. אז בדרך חזרה לרכבת עצרנו בבית מרקחת לקנות את המקבילה האיטלקית לדקסמול קולד. וגם מצאנו עוד מזרקה מגניבה.


Posted in Life, Maayan by with comments disabled.

פירנצה – ארמון, שווקים, גלידה, גלידה וגלידה

בבוקר הלכנו לראות את ארמון פיטי והתיישבנו לאכול ארוחת בוקר במקום תיירותי ויקר אבל נחמד.

wpid-20141003_101242.jpg

משם הלכנו מהר אל השווקים שרצינו לראות וקצת התבלבלנו (באשמתי) ואולי גם דיי מיצינו את הרעיון כי לא מצאנו הרבה דברים מעניינים. רק ענן.

wpid-20141003_122716.jpg

ואז הלכנו לחפש עוד גלידות. כן, היו הרבה תוכניות לגלידות בפירנצה.

wpid-20141003_121753.jpg

בויוולי, מעין לקחה מרנג וזביונה. אני לקחתי שוקולד צ’ילי ומוס שוקולד. ההתרשמות, בהתאם, הן נחמד, נחמד, צריך לנסות אבל – וואו, רק פעם בכמה זמן – וממש טוב.

wpid-20141003_124203.jpg

במרקו אוטאויאנו לקחנו ביחד אגוז לוז ונוגט. הטעמים היו ממש דומים ולא רעים אבל לא מרשימים.

wpid-20141003_130339.jpg

בוסטרי מעין לקחה מנגו ואני לקחתי שוקולד ארל גריי וצנוברים. המנגו היה טוב והאחרים גם ומאוד מעניינים. בהחלט יותר טוב ממה שציפיתי. כן, אלו היו שלוש גלידריות ברצף.

משם הלכנו כל הדרך לתחנת הרכבת לראות את המבצר… שאי אפשר היה להיכנס אליו.

wpid-20141003_150337.jpg

ואז חזרנו, אמרנו שלום לחתול, לקחנו על עצמינו את כל הציוד ואמרנו שלום לפירנצה.


Posted in Life, Maayan by with comments disabled.

פירנצה – מגדל, דואמו, גלידה וגלידה

קמנו בבוקר במטרה לראות שווקים. הגענו לאיפה שחשבנו שיש אחד ומצאנו כנס לא ברור כלשהו. אז המשכנו לטייל באזור של הגלידריה שפספסנו אתמול. אין לי מושג איך פספסנו כי היא הייתה בדיוק איפה שהיא הייתה צריכה להיות.

wpid-20141002_104856.jpg

מעין לקחה קרם שוקולד ואני לקחתי סניקרס. הקרם היה טוב מאוד והסניקרס היה דיי meh. לא נורא התלהבתי. למזלנו, לא רחוק משם הייתה החנות של דיסני. ומעין, הרי, בטוחה שאיילי צפון טובים יותר מאנשים.

wpid-20141002_110559.jpg

וגם לאולף מגיע חיבוק חם.

wpid-20141002_111106.jpg

ואז הגיעה תורה של הדואמו של פירנצה. לא גדולה ומרשימה כמו של מילאנו אבל לא הולכת ברגל. כי היא בניין גדול.

wpid-20141002_111914.jpg

התמונה כנראה נראית כמו ציור סוריאליסטי אבל הקתדרלה הזאת באמת נראית כמו ציור סוריאליסטי.

דבר ראשון נכנסנו אל ה-baptistery. ככה זה נראה מבחוץ.

מאוד בשיפוצים, אני יודע. אבל הדלתות מאוד מרשימות. וגם הבפנים. עשיתי photosphere בפנים אבל הוא כנראה נדפק.

ואז נכנסנו לקתדרלה. מאוד גדול. מאוד יפה.

wpid-20141002_115341.jpg

בסוף הסיבוב בתוך הקתדרלה יש ירידה אל המרתף המכיל הריסות שעדיין מתגלות. לצערי הוא גם מכיל חנות מזכרות. לא, אני לא רוצה סרגל דואמו. תודה.

וכשיצאנו מהקתדרלה, עמד מולנו המגדל.

wpid-20141002_112120.jpg

הוא לא כזה עקום במציאות אבל הוא כן כזה גבוה. 414 מדרגות ליתר דיוק. והנזירים שבנו אותו לא חשבו קדימה על האפשרות להרחיב אותו עם מעלית אז גם זה אין.

וזה פחות או יותר ההפך ממה שמעין חשבה על זה.

wpid-20141002_123635.jpg

אבל הנוף היה מגניב.

אחרי שעלינו וירדנו, רצינו לעלות על הכיפה אבל היה תור דיי רציני וגם כרגע ירדנו מהמגדל. אז הלכנו קצת ברחוב בחיפוש אחר חנות משחקים שסיפרו לנו עליה. מצאנו חנות של לינדט. לא לקחנו כלום.

בסוף מצאנו את סטראטאג’מה. חנות יחסית גדולה בסטנדרטים איטלקיים. כל כך גדולה שהייתה להם ספרייה קטנה של משחקים באנגלית. זה מוזר. אבל באיטליה, גם במשחקים, הכל מדובב. אז בהצלחה למצוא משהו באנגלית. אבל האנשים מאוד נחמדים. :-)

אחרי זה הלכנו אל הכיפה. חיכינו קצת בתור ועלינו למעלה.

בדרך למעלה אפשר לראות את הכיפה וכל הציורים המוזרים שעליה. וגם פה, הנוף מדהים. וגם קצת יותר גבוה.

אחרי שירדנו מהכיפה הלכנו לחפש שוק. מצאנו כמה דוכנים סטנדרטים וכמה דלתות סגורות. אז הלכנו לגלידרייה קרובה, קאראבה.

wpid-20141002_165507.jpg

לקחנו גלידה משותפת אחת. ריקוטה בשבילי ושוקולד צ’יפס בשביל מעין. זה היה בסדר מינוס עד meh. לא נמליץ עליהם.

היינו בסוף התכנון של היום שלנו אז כבר חזרנו חזרה לדירה. רק במקרה היו עוד שתי גלידריות בדרך.

wpid-20141002_173859.jpg

על פאסרה המליץ לנו המארח שלנו. במיוחד הוא המליץ על גלידת מוחיטו. אז זה מה שאני לקחתי, ביחד עם המונה-ליזה (קרם מחית תפוחים, פריחת תפוז, קוניאק, צימוקים ואגוזי מלך). מעין לקחה קרם חלב עם לוונדר. אני מאוד אהבתי את שניהם. גם הלוונדר היה מאוד נחמד.

wpid-20141002_180608.jpg

בגלידריה האחרונה, קאראיה, מעין לקחה מנגו ואני לקחתי שוקולד מריר ומוס שוקולד. שניהם היו נהדרים. גם המנגו היה לא רע.

בערב, הלכנו שוב למסעדה של ארטורו. כי אמרנו לעצמנו שאנחנו חייבים סטייק פלורנטין לפני שאנחנו עוזבים את פירנצה… למחרת. אז גיליתי שחוש הרעב שלי משקר לי. לא חשבתי שאני רעב מספיק. אז אמרנו שנחלוק 500 גרם. אחרי זה הצטערתי על זה שלא לקחתי יותר רק לעצמי.


Posted in Life, Maayan by with comments disabled.

פירנצה – גשם, רע לי אבל גלידה וסלפירנצה

קמנו ליום גשום. מעין אמרה שמטפטף קלות. אני קיוויתי לא להינמס. הלכנו, דבר ראשון, אל הכנסייה הגדולה מול תחנת הרכבת, להשיג מפה ממרכז התיירים. הפיאצה מול הכנסייה גם מאוד יפה.

הסתובבנו לנו בפירנצה, אומרים “היי. ביי.” לטונה של כנסיות וארמונות (כי פירנצה מפוצצת בהם), עד שהגענו לחנות נייר שמעין רצתה לראות. מאוד מגניב מבחוץ אבל לא קנינו דבר.

wpid-20141001_102610.jpg

הגלידה הראשונה, מיני רבות, בפירנצה, הייתה בסנטה טריניטה והייתה נהדרת.

wpid-20141001_113050.jpg

מעין לקחה מסקרפונה עם נוטלה ופנה קוטה. אני לקחתי מסקרפונה, עוגת גבינה ושום-שום שחור. כל הגלידות היו נהדרות חוץ מהעוגת גבינה שהייתה נחמדה אבל לא הרבה יותר מזה והשום שום השחור שהוא קשה לאכילה אבל חייבים לנסות אותו לפחות.

במורד הנהר המשכנו אל הגשר הישן. לא יודע למה ציפיתי אבל לא לאוסף חנויות תכשיטים פלצניות.

wpid-20141001_120623.jpg

בכל זאת, הגשר יפה ואני תוהה מי גר בבתים האלו.

wpid-20141001_201539_lls.jpg

קצת אחרי הגשר מצאנו שוק לא מי יודע מה מרשים ואסם.

wpid-20141001_121805.jpg

כן. הדבר הזה הוא בניין אחסון/עיבוד חיטה ומשהו כזה. או בקיצור, אסם. עם ארבע פסלים בכל קיר, קשתות מעוטרות וכו’. אחרי זה הגענו לארמון הישן.

wpid-20141001_122157.jpg

היי ביי נפטון. היי ביי עותק של פסל דוד. היי ביי עוד כמה פסלים. נחנו קצת והמשכנו הלאה.

לאן? גלידה, כמובן. למה לא? למה לא, באמת? כי זאת שם החנות. Perché No.

wpid-20141001_132846.jpg

מעין לקחה חלב עם שום-שום ודבש. אני לקחתי ספוג שוקולד וספוג קצפת. כל הגלידות היו בסדר עד בסדר+ אם כי הייתי אומר שהשוקולד הייתה אפילו לא רעה.

חיפשנו עוד גלידרייה שהייתה אמורה להיות שם אבל לא מצאנו אותה. המשכנו לטייל במטרה לחזור לנוח קצת ולחפש מה לעשות אחר כך עד שהסכמנו על גני מיכלאנג’לו. נאמר שחייבים ללכת לשם לראות את השקיעה. מיהרנו החוצה כי היה צריך לבוא אוטובוס קרוב עוד כמה דקות. עלינו עליו וטוב שלא פספסנו כי מהר מאוד אחרי שהגענו, זה קרה.

wpid-20141001_184310.jpg

ואז מעין המציאה את הסלפירנצה.

wpid-20141001_185726.jpg

אנחנו לא כל כך בקטע של צילום עצמי אבל אנחנו עושים את זה בשביל הכיף הפרטי שלנו. ואולי קצת באירוניה. לא שאנחנו היפסטרים או משהו.

היה כיף מאוד שם על הגבעה. רק אנחנו, פירנצה ועוד כמה מאות תיירים. ולכן היה עוד יותר כיף בדרך חזרה למטה. רק אנחנו והמגדל של מעין…

wpid-20141001_191241.jpg

ותראו! ארמון!

wpid-20141001_192006.jpg

אבל לפני שחזרנו לישון, הייתה לנו עוד תחנה אחת חשובה מאוד. כן, ניחשתם נכונה: גלידה!

wpid-20141001_194231.jpg

מעין לקחה את המורטו של דה-נרי ושוקולד לבן. אני לקחתי את המורטו, הקרמלו של דה-נרי וקרם עוגיות. השוקולד הלבן היה טוב, הקרם עוגיות היה גם טעים אבל המורטו והקרמלו היו קרמים דחוסים ורציניים שנדבקים ללשון ולחיך ולא עוזבים והיו כל כך טעימים שקצת חשבתי על ללכת לקחת עוד. באותו הרגע, דה-נרי לקחה מקום ראשון בין הגלידריות.

הלכנו חזרה לדירה. שוב ירד המון גשמים של גשם וניסיתי לתפוס את זה בצילום. לא יודע כמה הצלחתי.

wpid-20141001_201250.jpg

ואחרי התארגנות קצרה, הלכנו למסעדה של ארתורו בדל’אורטו, בהמלצת המארח שלנו.

wpid-20141001_210928.jpg

לא היינו ממש רעבים אז הזמנו רק מנה פסטה לכל אחד (הפסטה באיטליה קטנה, כי היא רק מנת פתיחה) וקצת תפוחי אדמה. היה דווקא מאוד טעים רק הצטערתי שלא לקחתי ביסטקה, עכשיו כשאנחנו בפירנצה וכל זה. אבל היו לנו עוד יומיים, אז זה בסדר.


Posted in Life, Maayan by with comments disabled.

מודנה – גלידה, בלסמיקו ולמברוסקו

התכנון היה לקום מוקדם, לתפוס ארוחת בוקר, לסוע לשדה התעופה, לאסוף אוטו בשמונה ולצאת לדרך. אבל, תכל’ס, הסיור שלנו במוזיאון הגלידה הוא רק בעשר וזה בערך 20 דקות נסיעה. אז התעוררנו מאוחר, זזנו לאט וברוגע, אספנו אוטו יותר לקראת תשע והגענו למוזיאון עשר דקות לפני הזמן והכל טוב.

wpid-20140930_095053.jpg

זה האוטו דרך אגב. כך, שעקרונית נהגנו בשועל אש

המוזיאון נמצא במרכז הפיקוד ובית הספר שלך קארפיג’יאני, החברה שסביר מאוד שתראו את השם שלה על מכונת גלידה אם פשוט תסתכלו.

2014-09-30 11.03.32 Yes, Icecream is a Thing You Can Learn

Yes, Icecream is a Thing You Can Learn

רצינו לעשות את הסיור המקיף – Gelatology – אבל הכל היה תפוס. כשהגענו, גילינו שגם ה-Master Class, שיותר מגניב, מלא לגמרי. אמרו לנו שהסיור הקטן יותר, Discovering Gelato, אפשרי אבל הוא ב-14:30 ואנחנו רצינו להיות ביקב ב-15:00. אז הסתפקנו בסיור הבסיסי.

wpid-20140930_101154.jpg

המידע מעניין אבל המוזיאון עצמו דיי קטן ומסכן. הוא עוד צעיר, בן שנתיים, אז יש לו לאן לגדול. יש המון תמונות שאני לא מתכוון לשים אבל…

wpid-20140930_102950.jpg

הנה מכונת גלידה עתיקה שעובדת לפי אותו עיקרון כמו כדור הגלידה שלנו רק יותר טוב.

wpid-20140930_105347.jpg

ואלו המכונות שסביר שתראו בחנויות גלידה פשוטות. ואחרי שסיימנו את הסיור, לפחות קיבלנו גלידה.

wpid-20140930_112408_richtonehdr.jpg

מעין לקחה שוקולד חלב ותות. אני לקחתי שוקולד מריר ולימון. החווייה הכללית הייתה בסדר כזה. הטעמים הרגישו בעיקר בעלי פוטנציאל אבל לא לגמרי מלוטשים.

לפחות ראינו פורשה ישנה במגרש חנייה.

wpid-20140930_113539.jpg

זאת ה-944 אם מישהו תוהה. והפסיקו לייצר אותן ב-1991.

נסענו ליעד הבא. עוד ווילה שמכינה בלסמיקו, הפעם כזאת שמור המליצה עליה.

wpid-20140930_124912.jpg

לקחנו דרכים עקיפות כדי להגיע לסאן דונינו וכנראה שלא היינו צריכים. הגענו לשם ב-12:20. ובעל הבית אמר שהוא לוקח הפסקה ב-12:30, שיש לו פגישה והוא פותח שוב ב-14:30. אבל שוב, אנחנו, יקב, שלוש. אז ביקשנו יפה והוא אמר שהוא יעשה לנו סיור מקוצר ומהיר.

wpid-20140930_122720.jpg

את ההסבר כבר הכרנו אבל אז קיבלנו לטעום מהבלסמיקו שלו. הוא היה מאוד טעים. ואז ניסינו את זה.

wpid-20140930_123901.jpg

כן. זה מה שאתם חושבים שזה. הגלידה וניל הייתה לא משהו אבל בלסמיקו על גלידה זה נהדר.

נוסעים לווילה די קורלו.

wpid-20140930_152836.jpg

מקום שלא נראה כזה יוצא דופן באזור הכפר האיטלקי. אבל מאחורה יש המון גפנים.

wpid-20140930_145224.jpg

ובפנים הם מכינים למברוסקו.

wpid-20140930_144926.jpg

בצורה לחלוטין לא מפתיעה, ללמברוסקו הזה יש טעם שלחלוטין לא דומה למה שמוכרים בארץ. הוא ממש טעים. טעמנו את ה-11.5% הרציני, החזק, עם בשר. הוספנו לזה פארמז’נו כי… ככה. ואז טעמנו את ה-9.5% הקליל והמתוק יותר והוא היה מגניב. ואז הוא נתן לנו את הגראפה, ה-45% שהיה דווקא לא רע אבל ממש חזק אז שתיתי מעט… ואז הרבה מים… ואז נחתי קצת כי צריך לנהוג.

חזרנו חזרה לבולוניה, פרקנו את האוטו, החזרנו מפתחות, נדחפנו לאוטובוס חזרה אל העיר ועלינו על רכבת סופר מהירה לפירנצה.

2014-10-03 17.39.25

היא נסעה 300 ומשהו קמ”ש אבל המון מנהרות אז לא השגתי צילום. יש לי של הנסיעה לרומא אבל זה אחר כך.

בפירנצה הלכנו קצת אל הדירה של ג’אקומו, ליטפנו את החתול שלו וקרסנו לישון.

wpid-20140930_193039_lls.jpg

פירנצה ונהר בלילה


Posted in Life, Maayan by with comments disabled.