יום שישי – בלארני!

2016-05-21

בבוקר יום שישי ידעתי שיש משחק, אבל עדיין הרגשתי על הפנים. הצלחתי איך שהוא לגרור את עצמי למצב עירות שכלל גם בחילה וכאב ראש. אז השתתפתי כמה שיכולתי בזמן שניסיתי להביא את עצמי למצב צבירה דמוי אדם. הבוקר היה אפור. שנינו דיי דילגנו על ארוחת הבוקר. אמרנו תודה ולהתראות לבעלת המקום ויצאנו לדרך.

עדיין היו כמה דברים באזור, בפארק הלאומי של קילארני, שלא ראינו אבל בגלל שאני הרגשתי זוועה ושנינו היינו דיי סחוטים, בנוסף על כך שלמזג האוויר נמאס כבר מאיתנו, ויתרנו על השאר. ניסינו לראות את Muckross House אבל הוא לא היה נגיש עם רכב, וכנראה שגם שאר הדברים לא) אז יצאנו לדרך לכיוון היעד הבא, Blarney Castle.

גם עם בחילה וכאב ראש, אי אפשר לוותר על Blarney. גם כשזה עולה הון תיירותי וכבר ראינו המון טירות, אי אפשר לוותר על Blarney. אז נסענו, הסתבכנו קצת — כי מפות ממוחשבות הולכות לאיבוד במקום הזה משום מה — ובסוף הגענו ל-Blarney. שילמנו על הכניסה, הלכנו דרך כל הגנים, היישר אל הטירה. ראינו את הטירה (היא מאוד מרשימה) ואז טיפסנו את כל המדרגות עד לגג ונשכבנו לנשק את האבן של Blarney. אני לא ממש מאמין בזה אבל זה קטע נחמד כזה שכיף להגיד שעשית. שנינו עשינו את זה. ואז ירדנו למטה ודאגתי לשטוף את הפה טוב טוב עם סבון. כי זה בטוח הרבה יותר גרוע מכל סוג של מגע כנס אפשרי (בכנסים רק לוחצים ידיים או מקסימום מתחבקים עם טונה של אנשים, לא מנשקים את אותה האבן).

לאחר מכן, מצאנו מקום נחמד שיעשה לנו כביסה, הלכנו ל-Cork לתפוס משהו קטן לאכול, והמשכנו לסוע במטרה לעצור מתישהו למצוא מקום לישון. החלטנו לעצור ב-Mitchelstown וגילינו שאין בה ממש B&Bs. רק אחד שבעליו כנראה שמו לב לזה ולכן דאגו לשים שילוט שמכוון אותך אליהם. שווה להשקיע בפרסום. מצאנו אותו אחרי כמה דקות והשתקענו. הבעלים של ה-Palm Lodge היו ממש נחמדים וכיבדו אותנו בתה (מתובל בוויסקי בשבילי, ברגע ששמעו שאני מרגיש לא טוב) ושיחה עד שנהיינו עייפים ופרשנו.

ואז למעין הייתה הארה לגבי מה קורה איתנו ועם מזג האוויר…


Posted in Life, Maayan by with no comments yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *