אז מה קרה במילואים? (כי שכחתי בשבוע שעבר)

במילואים, בשטח בכלל, לא משנה מה עשית במהלך היום, הלילה הרבה יותר כיף ומעניין.


Posted in No Category by with 3 comments.

כמה הארות

1) אני שותה תה בטכניון כל יום בבוקר ובצהריים (זה דיי חיוני). אני משתמש בכוס שקיבלתי מאס”ט כי היא שם ולכן לא מתחשק לי להביא כוס חרסינה מהבית. הבעיה היא שהיא גדולה יותר מכוס רגילה. אז אני צריך להשתמש בשלוש כפיות גדושות של סוכר בשביל להרגיש אותו בכלל. חוץ מזה, אני אוהב גיוון אז אני משתדל לקחת סוג שונה כל פעם אבל אני כל הזמן מגלה שאני עדיין מעדיף ‘דבש לימון’. כל השאר לא מדהים. 2) שוב פעם הדרוזים מציקים לי ולמען האמת, כבר נמאס. בפעם האחרונה כבר קראתי לאנשי ביטחון. אני מתחיל לחשוב שאני רואה את הדרוזים כמו שמנהלי מלון בחו”ל רואים את הישראלים. אני בטוח שהם מנסים לשמור על חזות נחמדה ועל ראש פתוח במחשבה שלא כל הישראלים כל כך גרועים, אבל כל אחד ואחד שהם פוגשים רק מעצבן אותם מחדש. אפילו הדרוזים שהכרתי בצבא עצבנו אותי מדי פעם. זה בעיקר נושא ההתחשבות, בין אם זה רעש או דברים אחרים. השותף החדש שלי לחדר הוא גם דרוזי. הייתי צריך לנחש מערימות הבגדים והפח המזוהם. זה דיי דומה למצב במטבח. 3) כמעט שבוע אל תוך החזרה ללימודים ואני מתקשה להשיג את החומר. אני צריך לראות עוד ארבע הרצאות באלגברה לפחות ולפתור שלוש תרגילים בחדוו”א ועוד שניים באלגברה לפני שאני אשיג את המצב הנוכחי. חוץ מזה אני באמת צריך לצפות בהרצאות של חדוו”א מההתחלה. זה קשה לשכנע אנשים שהסיבה שנעדרתי שבועיים הוא שירות למדינה ולא כי לא התחשק לי לבוא. זה מסתבך בגלל שחסר לי תלוש אחד שמעיד על זה. 4) אני חושב שהבנתי סוף סוף למה משחקים דמויי Guitar Continue Reading →


Posted in No Category by with 4 comments.

שנה חלפה, שנה באה

Still entrenched. Zero killed. Nothing new to report.


Posted in No Category by with comments disabled.

שני חלומות מוזרים

לילה ראשון במאהל של מ’. בודדתי עם שמיכה, נכנסתי עם שתי שכבות לתוך השק-שינה והתכסתי בעוד שמיכה. קור לא היה הבעיה שלי. הבעיה הייתה שלא נתנו לי לישון והיו לי חלומות מוזרים. בחלום אחד הייתי בתוך פלוגה דיי דומה וניסיתי להסתדר ולהיות נחמד אל כולם. כולם היו אנשים טובים חוץ מהעובדה שהם התעללו בבעלי-חיים. שני צבים ושועל אם אני לא טועה. רציתי לכתוב מכתב תלונה אבל נגמר החלום (מישהו העיר אותי) והבנתי שבעולם הזה הם לא עושים את זה. בחלום השני הייתי בפלוגה שבתור מוצב ישבה על קזינו נטוש. אז בשביל להסתדר הפעלנו את הקזינו ועיצבנו את החוץ שלו מחדש כדי שיראה כמו אנדרטה עתיקה. ובזה כולם עזרו. ומה שהיה מוזר הוא שעשינו את זה בצורה מדהימה כך שקיווינו שגוגל יעדכנו את הצילומים שלהם מהר כי זה הדבר היחידי שהיה מסגיר אותנו. בין לבין, גם גיליתי שלחלק מהאנשים היו כוחות מיוחדים. כשהיינו צריכים להרים משטח כבד לרגע, משטח שכבד מדי לשלושה אנשים, אז מישהו חיבר אליו שרשרת, עף והרים אותו באוויר. אז אני פשוט תפסתי את המשטח והרמתי אותו לבד.


Posted in No Category by with 3 comments.

יום הקרב על משלט 86

היה ביום ראשון. אם זה לא היה כתוב לי בלוח שנה כנראה שהייתי שוכח. הלחץ מהמילואים שיורד על ימי הלימודים במיוחד לקראת תקופת בחינות והצורך להספיק שבוע ביום וחצי לא עושה טוב לשום דבר. אבל לא צריך לשכוח. אסור לשכוח. אז הנה אני מזכיר. בנוסף, מצאתי אתר שנקרא “שביתת האש של חג-המולד” המסכם ומאגד סיפורים מחג-המולד של 1914 בו חיילים אנגלים וגרמנים משני צידי החפירות הורידו את נשקיהם ליום אחד כדי לחגוג את חג המולד בשקט. הלוואי וסיפורים כאלו יהיה נפוצים יותר.


Posted in No Category by with comments disabled.

ביקורות בשורות

The Invisible: המרה כמעט אחד לאחד של הסרט השוויצרי. אבל הוא מקוצר, מזורז, מסתיר יותר וחלק מהאפקטים פשוט לא כל כך יעילים. והם גם דפקו את הסוף ככה שהוא יהיה אמריקקי. עדיף המקור. Wind Chill: סרט “הבית רדוף רוחות” הקטן ביותר. וזה עובד. בחור ובחורה תקועים במכונית והאימה מרוכזת. חביב ולמרות היותו קצת מאולץ לפעמים, הוא בהחלט סרט אימה טוב. The Messengers: בהתחלה שמעתי שהוא סרט גרוע אבל הוא ממש לא. בוים על ידי הבמאים של The Eye הוא “בית רדוף רוחות” שונה ומעניין. ולקריסטן סטוארט, שסוחבת את הסרט על הגב בהחלט יש כשרון. Bee Movie: לא מצחיק בהיסטריה (למען האמת, הבדיחה הכי טובה היא של כריס רוק והיא בסוף) ונשמע קצת מוזר אבל סך הכל סרט נחמד. הרעיון קצת מוזר אבל כשמסספנדים אותו, כל השאר עובר. עדיין לא החלטתי עם המסר הוא שכל תפקיד קטן חשוב או שזאת אזהרה על כך שהדבורים קריטיים לאקולוגיה. Ultimate Avengers: מבוסס, סוף סוף, על סדרת ה-Ultimates. כמעט מילה במילה עד החצי בערך. אני מניח שהשינויים חובה כי מדובר בסרט מצויר וקצר מאוד אז הם לא יכולים באמת להפיק את מראה התקציב הענקי שיש לחוברת. סך הכל סרט לא רע. משחק סביר. בניית דמויות טובה. היה יכול להיות טוב מאוד אם היו נותנים את הזמן שצריך. Ultimate Avengers II: כמה דברים היו טיפשיים, כמה דברים היו קצת מוזרים ולא הגיוניים אבל סך הכל היה סרט פעולה טוב והדילמות של קפטן אמריקה עברו טוב. The Invincible Iron-Man: בניית הסיפור בסרט הזה הייתה יותר טובה. הוא נראה הרבה יותר טוב כי פתאום לא היה כל כך Continue Reading →


Posted in Reviews by with 7 comments.

סיכום לאחרונה

– חזרתי משבוע מילואים, איזה כיף. – עדיין לא ברור לגבי השביתה. – מבחן אמצע בחדוו”א עדיין על השולחן. – אני רוצה שבאמת יבטלו את הסמסטר. – אני באמת מקווה שאם כן אז יחזירו לנו את הכסף או את כל השיעורים. – אני צריך לחזור לעוד ימי מילואים ביום שלישי. – הספר בחדוו”א לא ממש עוזר לי. – אני לא יודע מה כן. – החיים מתגלגלים ואני לא בטוח אם אני יושב מאחורי ההגה. – קיבלתי את Munchkin Fu אבל Star Munchkin כנראה תקוע במכס. – אני צריך חופשה. – אני צריך לחזור לצנוח. – אם אני אחזור יש לי משהו כמו 13 צניחות שמורות, אחרי זה זה עדיין יקר. – אני צריך להתחיל להתנדב קצת באור-ירוק. אני בטח מאחר בטירוף. – אני מקווה שהמילואים שלי יחשבו בתור הרבה שעות, עוד צריך לברר כמה. – אני רעב…


Posted in No Category by with 2 comments.

ביקורות בשורות

בלי שום סדר מיוחד… המצפן הזהוב: מאוד יפה. מאוד גדול. מאוד מאכזב. הוא פשוט לא מרגש בצורה מטרידה. הספר שאב אותי פנימה בגלל איכותו הפנימית ואיכותו ההפקתית. הסרט בהחלט נראה כמו משהו שזורז דרך ההפקה כדי שיהיה אפשר להרוויח עליו כסף מהר. המ”מ שלי היה קורה למפיקים “לחוצים טיפשים”. ותזכירו לי לספר את הסיפור הזה. 3:10 ליומה: זה מערבון. אני בדרך כלל לא מתלהב ממערבונים. הם נותנים לחזור על עצמם. זה הראה קצת סטייה והתכתבות עם הז’אנר. הוא היה חביב ומעניין עם דמויות בנויות טוב (לפחות של הפושע ושל האיכר) אבל הסוף קצת איכזב. אמריקן גנגסטר: סרט על שוטר כושל שמנסה לעצור סוחר סמים בשנות ה-70? לא נשמע כל כך מגניב, נכון? טעות. מבוסס על סיפור אמיתי (שהלכתי ובדקתי) ובהחלט כתוב מצוין ומשוחק עוד יותר טוב. עד כמה שאני זוכר, אילו דמויות דיי חדשות בשביל ראסל קרו ודנזל וושינגטון (אלא אם כן זה קצת דומה לתפקיד ב-Quick and the Dead) והם עושים אותן מצויין. למרות אורכו, מומלץ מאוד. הלווייתן מבבל: לא נעים לי ללכלך על אנשים מהקהילה אבל לא התלהבתי. הוא קצת עמוס מטאפורות. הדמויות מתנהגות, לעתים קרובות מדי, בצורה לא מתאימה או צורמת. בכמה נקודות, תיאור הטכנולוגיה גרם לי להישלף לחלוטין מעולם הסיפור. אני מודה שלקראת החצי השני של הספר גמעתי אותו הרבה יותר מהר מאשר בהתחלה אבל הוא היה הרבה יותר אפקטיבי אם הייתי קורא אותו לפני כמה שנים ולא היום. The Witcher OST: אפל, קודר, קריר, סימפוני ומגניב. חביב ביותר. נשמע כמו סרט אימה טוב. Mass Effect OST: רק מהפסקול המשחק נשמע כמו אופרת חלל. הרבה נעימות Continue Reading →


Posted in No Category by with 6 comments.

How the Bat Mobile Works?

לפי HowStuffWorks: “הבאטמוביל החדשה היא חללית שמותר לה לנסוע על הכביש. היא רכב אמיתי של שתיים וחצי טון בכל פעם שרואים אותה על המסך ובאותו הזמן היא אשלייה קולנועית אחת גדולה.”


Posted in No Category by with 1 comment.

מלכודת מהירות

הנה רעיון שעלה לי ותרגישו חופשי לא לגנוב אותו. אני לא מאמין שחשבתי על דרך חדשה למדוד מהירות מופרזת. מה שעושים זה מצמידים פס דריכה לכביש בנקודה אסטרטגית. מעמידים לידו מצלמה שתצלם את המכונית שעוברת עליו. מתייחסים למיני-קופר או לסמארט כדוגמה למכונית מאוד קצרה ליתר בטחון ואז מחשבים, בדגימה של 1000 או יותר לשנייה כמה זמן לוקח מאז שהסרן הקדמי עבר על הפס ועד שהסרן האחורי עבר עליו. משתמשים בזמן הזה ובאורך שקבענו מראש כדי לחשב את המהירות של המכונית באותה נקודה. אם היא עוברת סף מסוים אז המצלמה מצלמת אותה כדי שיהיה אפשר לזהות. וזהו, לא צריך שוטרים ולא יותר מזה. מכשור כזה גם לא צריך לעלות הרבה ואפשר להסתיר אותו בצידי הדרך במיוחד בכביש שהוא לא במיוחד פתוח. אפשר להסתיר אותו בתוך עמוד פרסומת של תחנות דלק. עכשיו אני מקווה שאף אחד לא יישם את זה כי זה נשמע מאוד יעיל וחסוי.


Posted in No Category by with 6 comments.