PAC 6 בלבד

הפעם הקדמנו. אכלתי קצת בבית ויצאנו לפני שמונה וחצי. גם עם הגרוטאה של דותן (סתם…) הצלחנו להגיע לפאראדייב בסביבות תשע וחצי. וזה אחרי שאמרו לי שהשמיים כחולים ויפים וכולם יכולים לבוא לצנוח. אז באנו, נרשמתי, עברתי תרגול רתמה, תרגול עגלות לצניחה המסויימת ו… אמרו לי לחכות. היו רוחות מזרחיות והעלו את דירוג הסכנה לרשיון B ומעלה. אז למרות שנרשמתי כבר ליעף השני, אמרו לי שאני תופס דפוס המתנה עד שיגידו אחרת.


Posted in No Category by with comments disabled.

טמטום מול חוכמה?

אתמול מישהו שלח לי קישור שאמור להסביר למה כל עניין החרבת הסביבה והתחממות גלובלית הוא… ובכן, ‘בולשיט!’. כל מה שהקישור הזה הוכיח לי שוב שהאמריקנים הם עם מטומטם שבדרך כלל נמנע מלחשוב. אם מסתכלים קצת על ההיסטוריה שלהם אז היו להם שתי מלחמות גדולות במאתיים וחמישים השנים האחרונות (לא כולל אלו שלא היה להם עניין בהן והם סתם התערבו). עכשיו, האמריקני הממוצע חי חיי רווחה טובים. מעמד הביניים שלהם הוא בדרך כלל מעמד טוב והכל רגוע. היהודים, לעומת זאת, חיו חיים מתמשכים של קונפליקט. משחר ההיסטוריה הניתנת להוכחה, היהודים היו כמעט בקונפליקט אחר קונפליקט, מה שהכריח את היווצרות התחמון והמוח החריף. כמעט דארוויני. רק ב-60 השנה האחרונות, היו לנו מספר מלחמות גדולות, כאלו שהשפיעו על כל אזרח ואזרח במדינה, ולפני כן עוד יותר. והיום, היהודים נחשבים עם בעל אינטילגנציה גבוהה וישראל היא מעצמה של פיתוח טכנולוגיות. זה עניין אחר למה לא משתמשים בהם בארץ.


Posted in Thinking Out Loud by with 1 comment.

מתי יביאו כמה מאלה לארץ?!

אני מדבר על הדברים האלו.


Posted in Memes and Stuff by with 2 comments.

השמנה רגילה

אני חושב שהבעיה העיקרית בנושא היא התחושות. איך שאני רואה את זה, יש שלוש תחושות עיקריות שם למטה איפה שמעכלים: יש רעב, מין הרגשה שחסר שתוקעים בך משהו כל הזמן וכאילו כל הבטן נשאבת לכיוון נקודת היחודיות. יש שובע, ההרגשה שמשהו גדול יושב לך בבטן, שהקיבה שלך העלתה את המסה שלה פי שמונה בחצי שעה האחרונה, שהעור ממש נמתח מהכוחות הפועלים עליו ואתה יודע שיש לה הרבה עבודה והדבר הבא שאתה רוצה לעשות זה לישון. ואז יש את המין כלום הזה שבין שתי התחושות האלו, איזון בין רעב לשובע שלרוב לא מרגישים. אני חושב שרוב האנשים פשוט לא יודעים להבדיל. הם חושבים שאם הם לא שבעים אז הם רעבים ובחברה בה יש אספקה סדירה של אוכל, זה יכול להיות מסוכן.


Posted in Thinking Out Loud by with comments disabled.

עוד קצת מחשבות

“איפה שצריך לבחון – לא צריך לבחון, צריך לדעת. ואיפה שצריך לדעת – לא צריך לדעת, צריך להבין.” כן, בהחלט. והאם יש תשובה לשלוש השאלות הבאות: 1. למה יש בקברים אבנים בולטות? 2. למה תאילנדים בשדות חובשים כובע צמר לכל הפנים? 3. והאם מישהו שנוסע 70 בכביש משני, אבל מעקב בבירור הרבה רכבים, צריך לעשות משהו בנידון?


Posted in Thinking Out Loud by with 5 comments.

לעולם על תתווכח עם אישה

בוקר אחד הבעל חוזר מעוד יום של דייג ומחליט לקחת תנומה. למרות שלא הכירה את האגם, החליטה האישה לקחת את הסירה ולשוט באגם. היא שטה קצת בסירה,הניחה עוגן והחלה לקרוא בספרה. אחרי זמן קצר הגיע שוטר הגנים, ועצר לידה. “בוקר טוב גברתי, מה את עושה?” “קוראת ספר” היא נאנחה. זה לא ברור?, חשבה לעצמה. “את באיזור האסור לדייג,” הוא הודיע לה. “אני מצטערת שוטר אבל אני לא דגה, אני קוראת ספר.” “כן אבל מבחינתי את יכולה להתחיל לדוג בכל רגע, יש לך את כל הציוד. אני אצטרך לקחת אותך לתחנה ולמלא טופס תלונה.” “כן אבל אם תעשה זאת אני אצטרך להגיש נגדך תלונה על הטרדה מינית,” אמרה האישה. “אבל אני אפילו לא נגעתי בך!!” אמר השוטר. “כן זה נכון, אבל יש לך את כל הציוד, ומבחינתי אתה יכול להתחיל כל רגע.” “שיהיה לך יום טוב גברתי,” אמר השוטר והלך. הערה: לעולם אל תתוכח עם אישה שקוראת. סביר להניח שהיא גם יכולה לחשוב!


Posted in Memes and Stuff by with comments disabled.

הן בכל מקום!

“בוקר טוב. הגיע הזמן לקום,” אמר השעון המעורר שליד המיטה. נועם הסתובב עליו ופקח עין אחת להביט בו. השעה הייתה שבע בבוקר. “יום זה מובא לכם בחסות פלוגס, דגני בוקר–” ידו של נועם השתיקה את השעון באחת והוא התגלגל מהמיטה ולכיוון חדר השינה. הוא הביט בעצמו במראה, פניו מכוסים בשכבה דקה של קצף לבן, והוציא את סכין הגילוח ממקומו. עוד לפני שהספיק לבצע את התנועה הראשונה כבר נפתח חלון תצוגה בפינת המראה ופרצוף דיגיטלי ניבט אליו. “אה–הא!” אמר הפרצוף. “הינך משתמש בסכין הגילוח באך 3. בטח תהיה מעוניין בסכין החדש שלנו, פוז‘ון. יש לו שני להבים נוספים מקדימה לנוחות מקסימלית ועוד להב נוסף מאחור לטיפוח זקנים, שפמים ופאות בצורה שלא חשבת שאפשרית.” נועם זז כמה סנטימטרים ימינה, למקום בו חלון הפרסומת לא הפריע לו לראות את מלוא פרצופו שלו, והמשיך להתגלח. התעלמות מפרסומות זה משהו שתמיד צריך להתאמן בו. עם המפתחות כבר בידו, נועם סידר את צווארון חולצתו ליד הדלת. בהושיטו את ידו אל הדלת, כיסו צלצל. הוא לקח את תיקו ויצא החוצה, מוציא את הטלפון מכיס מעילו. “שיחה זו מובאת לך בחסות נטקום, חברת התקשורת הזולה בישראל. ועכשיו, מבצע חדש בנטקום, 1000 דקות בחודש רק–” הוא לחץ על כפתור קבלת השיחה בשנייה שזה הופיע. “כן,” אמר עם הטלפון באוזנו, מפעיל את האזעקה ונועל את הדלת. “כן, היא אצלי. מוכנה ומושלמת. אל תדאג. הם יאהבו את זה. הפרויקט שלנו. כן,” הוא הביט בשעונו. “אני עוד חצי שעה במשרד.” “לאן ברצונך לנסוע?” שאל מחשב הרכב ברגע שהדלת נסגרה. “למשרד,” אמר נועם והניע “אנא חגור חגורת בטיחות.” “בטח,” מלמל לעצמו ועשה כדברי Continue Reading →


Posted in Stories by with 4 comments.

Songs of User Friendly – Part II

Just like the first one. Here’s the next.


Posted in Memes and Stuff by with comments disabled.

חמש דקות לחצות

למי שלא מכיר את “שעון יום הדין” הוא נראה בערך ככה. תפקידו עד עכשיו היה להזהיר אותנו מהסכנה שאנחנו מהווים לעצמנו ובעיקר להזהיר מהתנאים הגרעיניים העולמיים וכמה הם קרובים להשמדת המין האנושי. חובבי Iron Maiden מכירים את השיר שלהם שנקרא Two Minutes to Midnight שמדבר על הפעם שבה השעון היה הכי קרוב לחצות, אחרי הניסויים הגרעיניים בארה”ב וברוסיה ב-1953. לאחרונה השעון הוזז עוד שתי דקות קדימה אחרי שחבר המנהלים של המגזין למדענים אטומיים, מחזיקי האחריות על השעון, קיבל את העובדה שגם שינויים אקלימים יכולים להביא לחורבן המין האנושי וגם הם כבר הרבה זמן ברשימת הגורמים תחת השפעה אנושית. אני רק אומר: “לפחות אנשים לאורך ורוחב העולם כבר מבינים שזאת בעיה של כולם.”


Posted in Thinking Out Loud by with comments disabled.

חנופה

אחרי רפרוף חוזר על Cats, המחזמר, אני חושב שהחנופה הכי טובה והכי כנה היא לא חיקוי אלא חיקוי ברמה של הכנסה לחומר הלימודי. ברגע שאת מה שיצרת, בין אם זה מחקר, ריקוד או סיפור, מכניסים לרשימת הדברים שצריך ללמוד כדי להתקדם בתחום, ברגע שאנשים משתמשים בזה כדוגמאות או מתאמנים על זה, אז אתה יודע שהצלחת.


Posted in Thinking Out Loud by with comments disabled.