מחר יום ההולדת, רשמית
זה דווקא משעשע משהו. אני חושב שחגגתי יום הולדת פעם אחת בצבא, כשהייתי בצמ”פ. ההורים שלי באו עד לגולן בשביל לקחת אותי לטיול. פעם אחרת, איפה שהוא בסביבות 1995 (שנת היציאה של Half-Life) חברים שלי הפתיעו אותי (תוך כדי שהם עובדים עליי ומשקרים לי לפנים) והגיעו אליי הביתה עם עוגת שוקולד עם ‘למבדה’ עליה ולקחו אותי לסחנה. זה גם היה זכור לטובה.
אני חושב שזאת הפעם הראשונה שאני מחוץ לבית ביום ההולדת וגם יש לי דברים יותר חשובים לעשות. אח שלי סיפר לי כשהייתי בבית שביום ההולדת שלו השנה הוא לא הסכים לאבא שלי לצאת למסעדה וזה תסכל אותו ולכן הוא רוצה לעשות את זה לי (לאח שלי יש יום הולדת פחות משבועיים לפניי).
אני לא עושה מזה עניין גדול. עברתי את הגיל שבו חייבים מתנה ליום ההולדת. זה נחמד אבל לא נחוץ. כבר דיברתי עם כמה חברים וזה נשמע שוידאו איפה אפשר למצוא אותי. אם יעשו לי מסיבה או לא, לא ישנה לי הרבה. מספיק שאומרים מזל טוב, מספיק שזוכרים. כן, רבע מאה זה הישג לא רע אבל לא משהו כל כך ראוי לציון. בכל מקרה, למי שרוצה, אני בטכניון, מגורי סנט, בניין 168, דירה 4, חדר 2.
וכמו שנאמר, לשאלה ‘אז מסיבה או לא?’ אני עונה, ‘תפתיעו אותי’. :)
דברים שאני רוצה אבל עדיין לא אקנה בעצמי
1) Wii. עם לפחות שני שלטים+נונצ’קו, עמדת עגינה מאווררת ותיק.
2) שעון שמכיל גם מד-גובה ומכשירים נוספים המתאימים במיוחד לצניחה.
3) משהו שיהפוך את הסבכה שיש לי על הראש לשיער חלק.
4) בובה של שואש.
5) חולצה של שואש.
6) חולצות חדשות במידה Large.
7) מצנח, קסדה ומשקפיים משלי.
8) Force Feedback Shock Vest!
10) גיטרת אוויר.
9) מחשב חדש.
10) מצלמה חדשה. אולי אחרי 7 שנים, צריך להחליף אותה? במיוחד עכשיו כשמלחמות הפיקסלים מסתיימות?
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 32 comments.
מצטער על הקטנוניות אבל HL יצא ב 98
ברוך הבא ותודה על התיקון. אמרתי כבר, לא זיכרון מי יודע מה.
לתינוקת יש יומולדת שנה וחצי מחר. מזלטוב :)
יומולדת שמח :)
Happy b-day
אתה מודע לכך שבפוסט הזה הרסת לאנשים כל מוטיבציה שהיא להפתיע אותך, על ידי הודאה בכך שאתה חושד ויצירת מצב שבו הם יודעים שלא משנה מה יעשו לא תהיה מופתע? איזו מין התנהגות זאת?
יום הולדת שמח! שהשנה הזו, והרבות רבות שאחריה, יביאו עימן כל מה שאתה רוצה או מחפש (בעצם כמעט, כי תמיד צריך משהו לצפות לו) ויהיו מאושרות באופן כללי.
מה לעשות? אני לא אוהב הפתעות כשאני יודע שתהיה הפתעה. אם פשוט מפתיעים אותי זה נהדר. אם אומרים לי שתהיה הפתעה, אני לרוב ירצה לענות מישהו. ועכשיו אני שם לב הרבה יותר מאשר פעם, אני קורא יותר טוב בין השורות אז כבר לא כל כך קל להפתיע אותי.
מזל טוב! (באיחור אופנתי של יום!)
זה מעניין.
ככל שעוברות השנים, הערך של יום-הולדתי האישי הולך ויורד בעיני, אני לא רוצה חגיגה, אני לא רוצה הפתעות…
“אני לא עושה מזה עניין גדול”
ועכשיו כשאני קורא את זה פה, אני שואל את עצמי “למה?”
אחת הדמויות הנשיות של היינלין אמרה ש”לגברים יש גיל, לנשים יש יומולדת”. אולי זה עונה על השאלה :)
למה באמת? ולמה מה? למה לעשות מזה עניין גדול או למה לא?
רוברט פרוסט אמר, “דיפלומט טוב זוכר את יום ההולדת של אשתו אבל שוכח את גילה.”