קצת חיים אמיתיים
שמתי לב שהרבה זמן עבר מאז שכתבתי פה משהו שהוא באמת על החיים שלי. שזה משעשע כי המטרה העיקרית של הבלוג הזה היא להיות מטמון לזכרונות שאני בטוח לא אזכור אחר כך.
יום ההולדת שלי הוא ביום חמישי הזה. חמודה כמו שהיא תמיד, מעין הכינה לי מתנת יום הולדת בשלבים, אחד לכל יום מתחילת החודש ועד יום ההולדת שלי. זה מאוד מגניב. לא מדובר בדברים גרנדיוזים ומפוצצים אבל כן דברים שגורמים לי לחייך כל יום. אני לא אטרח לפרט כי חלקם אישיים ו/או לא יהיו מובנים למי שאינו אנחנו.
אבל כן אגיד שהתא של יום שישי הכיל שובר מתנה לארוחת ערב גדולה שאותו ניצלתי באותו היום. לא הייתי עצלן ועזרתי אז הכנו ארוחת ערב של חמש מנות שהייתה מאוד כיפית.
בשבת התכנסה כל המשפחה לאזכרה השנתית לסבא וסבתא. למרות שאבא שלי אמר שלא חובה להגיע לאירוע משפחתי (פעם ראשונה שאני זוכר דבר כזה נאמר), אני הרגשתי צורך לבוא. אני כבר לא ממש מרגיש את הצורך הזה אז בשנה הבאה תהיה באמת החלטה אם לבוא או לא, לא סתם ‘כמובן’.
והיום בערב זה ערב יום הזיכרון. אני מותש מדי פיזית, מנטלית ונפשית כדי להציע איזה שהן תובנות מיוחדות אלא אני פשוט אלך ואספוג את מה שצריך לספוג. וכרגע התכנון הוא לעשות יום עצמאות קטן ופרטי בבית. נשארו לנו המבורגרים מיום שישי ואפשר להכין עוד פירה או צ’יפס.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.