לחוץ חכם ולחוץ טיפש
הרבה אנשים הם עצלנים. לפחות לפי ההשקפות שלי. מתעצלים לעשות את העוד-קצת-מאמץ, מתעצלים לחשוב ומתעצלים לעשות מה שצריך או מה שייטב להם. כשלמדתי את השיעור ששמו בכותרת, הוא לא הועיל לי הרבה אבל המסר חדר עמוק.
זה היה בצמ”פ. יום שישי בבוקר, כולם הרוגים ממסדר מפקד שנמשך אל תוך ליל אמש ומתים רק לעלות לאוטובוס ולסוע הביתה. אבל לפני שנוסעים הביתה, במיוחד בשריון, במיוחד בחטיבה שבע ועוד יותר במיוחד בגדוד 82 והכי במיוחד בצמ”פ שלו, חייבים להיות מדוגמים. מדוגמים זה מהמדים והנעליים ועד תיקים מסודרים ונשק נקי. ולמפקדים לא אכפת, למ”מ המורעל במיוחד לא אכפת, לחכות עוד שעה ועוד שעתיים עד שהכל יהיה שפיץ.
אני כבר עמדתי עם הנשק נקי, מוכן, בדוק ונצור, רק מחכה שכולם יסיימו, מדי פעם עוזר למי שראיתי שמתקשה. ואז בא אחד החיילים (כבר שכחתי מי זה היה) והראה למ”מ את הנשק שלו. לא עברה חצי דקה עד שהמ”מ החזיר לו את הנשק עם הערות והוראת “שנה”. היה זה יובי שבא אחריו והראה למ”מ את הנשק. לקח לו דקה ארוכה אבל הוא החזיר ליובי את הנשק עם ח”ח של כבוד. ואז הוא הסביר על ‘לחוץ חכם ולחוץ טיפש’.
כולם לחוצים להגיע הביתה, זה ברור. לא משנה מתי יוצאים ביום שישי, לא משנה מה עושים בשבת, ביום ראשון מתייצבים לאיסוף בעשר בבוקר. אז ברור שכל צמ”פניק ממהר לעלות על האוטובוס. אז החייל הראשון לחוץ ומחפף על הנשק, בתקווה לחסוך זמן ושהמפקד לא ישים לב. לחוץ טיפש כי המפקד ישים לב ורק ישלח אותו לנקות כמו שצריך.
יובי הוא לחוץ חכם. הוא עובר על הנשק כמו שצריך. ממהר, אבל מנקה אותו טוב טוב. וכשיובי מגיש את הנשק למפקד, הוא מקבל רק אישור ו’יאללה, תעלה לאוטובוס’.
פה המסר שאפשר לישם לכל החיים. בין אם זה בעבודה, בבילוי, בטיול, במשחק או בכביש. תהיו לחוצים חכמים. אל תמהרו ותחשבו על מה שאתם עושים. אם תהיו לחוצים טיפשים, אתם עלולים, בהתאמה, לפשל ולאכזב את הבוס, לפספס מקום טוב, להפסיד נוף מדהים, להפסיד מהלך טוב ואת כל המשחק או למות עם מכונית עטופה סביב עץ עו עמוד.
ותחשבו על זה.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
Comments
Pingbacks & Trackbacks
-
[…] ככה זה צריך לעבוד. עוד דוגמה שאני מאוד אוהב. יובל היה ידיד שלי מהגדוד. לא היובל הזה אלא יובל אחר. בכל מקרה, הוא היה צייר, חובב מד”ב, מתעמל וסך הכל בחור טוב. שנינו אהבנו את אותם תחומים אבל היו לנו דעות שונות לגמרי עליהם. שנינו הסתכלנו על אותו הדבר אבל מנקודות מבט שונות לחלוטין. והוא ידע לדבר והוא ידע להתווכח ולכן הוא היה אחד האנשים שיותר נהנתי לדבר איתם. לא הסכמנו כמעט על כלום אבל הוא היה נבון, משכיל ורהוט מאוד והייתי גאה מאוד לכנות אותו ידידי. אל תדאגו, אני מתייחס אליו בלשון עבר רק בגלל שלא ממש שמרנו על קשר. […]
-
[…] לאחרונה הגעתי למספר הבנות והחלטות. ממקורות חיצוניים הבנתי כי רק כאשר אתה סטודנט ומסכן וקופץ על כל הצעה שיתנו לך כי אין לך שום הכרה בהשכלה רשמית או נסיון שכדאי לדבר עליו, רק אז באמת נדרשים ממך ציונים מפומפמים לרמה לא אנושית, או לפחות לא כל כך הגיונית פה בטכניון. וגם קצת מושפע על ידי מצבנו הנוכחי והצורך להזדרז, החלטתי כי אני מעט אוריד את הסטנדרטים שהצבתי לעצמי על מנת לסיים את התואר הזה לפני תום העשור. החלטתי לקחת פחות קורסים ולהשקיע בהם יותר. למען האמת, החלטתי להיות לחוץ חכם. […]
“מהר אבל לא בחיפזון”
מה שנכון נכון כשעושים הכל כמו שצריך אז מהלאט בסוף יוצא מהר