מעצבן אותי ש…

מעצבן אותי שלליב משתמשת בצינור כיבוי ואחר כך מבקשת ממני לגלגל אותו בחזרה.

מעצבן אותי שהבוס שלי אומר לי משהו שבוע אחד ומשהו סותר שבוע אחרי.

מעצבן אותי שמבקשים כבוד. כבוד נותנים ומקבלים, לא לוקחים.

מעצבן אותי שמילא הילדים לא יודעים לשים את הכלים כמו שצריך על המסוע אבל יש גם מבוגרים שצריך לחנך.

מעצבן אותי שיש ילדים שאני מנסה להסביר להם איך לשים את הכלים והם מסתכלים עליי כמו על מפלצת ארבע-עינית מהירח השמיני של צדק.

מעצבן אותי ששולחים אליי כלים מלוכלכים עם זבל בפנים (ואני יודע שבכל מקור של כלים מלוכלכים יש גם פח אשפה).

מעצבן אותי שאני מנסה לערוך סדר בכלים המלוכלכים ואז בא מישהו ודוחף לי עוד אחד כמו עצם הגרון.

מעצבן אותי שאני שואל במטרה ליעל ומיירטים אותי.

מעצבן אותי שרע צוחק מבדיחות יותר גרועות מאשר אבא שלי והתחביב שלו זה להשוויץ כמה ספרים הוא קורא ביום.

מעצבן אותי שיש לי פצע באצבע וכל פעולה פשוטה הפכה לכאבי תופת.

מעצבן אותי שאני כמעט תמיד מסיים את העבודה אחרון ואף אחד לא מציע לי קמצוץ עזרה.

מעצבן אותי שכולם לא מתחשבים בכל אחד אחר במעשים שהם עושים ואף אחד מנסה לעזור לאחרים.

ומעצבן אותי שזאת הגישה הישראלית הממוצעת וכך גם מכירים אותנו בעולם.

קשה לעצבן אותי באמת. קשה לגרום לי לאבד שליטה. אבל היום התפרצתי פעמיים והייתי על הסף מספר פעמים אחרות. אני צריך צניחה או שתיים כדי להירגע. איפה יום שישי?


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with 12 comments.

Comments