למה משחקי מחשב לא מתרגמים טוב לסרטים
אני חושב שאני נוטה להסכים עם הכתבה הזאת: הדברים שהופכים משחקים למשחקים טובים הם לא הדברים שהופכים סרטים לסרטים טובים.
כן, יכול להיות שמה שהופך משחק למוצלח במיוחד הוא טכנולוגיה חדשה, זווית ראיה חדשה או אפילו רעיון אחד קטן ובסיסי שנעשה בצורה גאונית, דבר שלא כל כך קל לתרגם למסך הגדול יותר. אבל, אישית, אני חושב שגם ברוב המקרים האלו זה יכול לעבוד.
וכן, זה מצער שלא הרבה אולפני פיתוח מחזיקים כותבים מוכשרים במשרה מלאה אבל הסיפורים של המשחקים הטובים באמת הם סיפורים טובים – אני יודע שזה begging the question. לא אכפת לי – וסיפורים טובים אפשר לתרגם ממשחקי מחשב לסרטים למרות שלרוב יצטרכו לקצץ אותם במעבר.
אני לא חושב שהבעיה העיקרית היא בסיפור. הבעיה היא בתרגום החוויה.
ועם זה אני חייב לחזור לנסיך הפרסי. בסדר, עזבו את העובדה שאפילו במשחק הראשון (שלא לדבר על כל הטרילוגיה) יש סיפור נהדר שהיה יכול להיות סרט נהדר ודפקו אותו. עזבו את זה. החוויה העיקרית בנסיך הפרסי הייתה המכניקה האקרובטית המגניבה שלו ביחד עם היכולת להחזיר את הזמן לאחור עם משהו נדפק. ופה בדיוק הרסו את החוויה. כל כך הרסו את החוויה שאני חושב שהסרטים התאילנדים מסגנון Ong-Bak, Tom-Yum-Goong ו-Chocolate מתרגמים את החוויה של הנסיך הפרסי יותר מאשר הסרט הנסיך הפרסי בעצמו.
אם רק היו מחליפים את רוב קטעי הרומנטיקה בגרוש, הניסיונות הלא מוצלחים לתעלומה והנסיונות הפחות מוצלחים להומור בעוד קטעי פעולה ואקרובטיקה (ואולי גם היו לוקחים מישהו אחר בשביל זה במקום ג’ייק גילנהאל) אז אולי הוא לא היה סרט שאפשר להעמיד לאוסקר אבל לפחות סרט פעולה טוב וכיפי יותר.
אני מקווה שלפחות את World of Warcraft, Mass Effect ו-Bioshock יעשו יותר טוב.
או כמו שנאמר, just stick to the script!
Posted in Art, Gaming, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
editors like the stew better once they have peed in it.
Neil Gaiman complained about that when he shared his dark experience with hollywood.
כן, יש מספיק קומיקסים של Penny Arcade ו-Theater Hopper ו-CTRL+ALT+DEL ו-Joe Loves Crappy Movies על שטויות מהסוג הזה.
thinking about it some more…
I really hate the idea of trying to transform a game’s story and experience into a movie.
I am not talking about the case of advent children that simply continued the story in a different media I am talking about a conversion attempt
of the same story to a different media.
it rarely works.
even for books- and there is a lot of experience in trying.
the best example is princess bride and how to train your dragon. the mediocre example is golden compass and lord of the rings and the bad examples are all over the place.
the better way is simply to write a new story with familiar plot events in such a way that the image of the original story is not damaged. like stardust.
the problem is hollywood script writers are no good at this kind of thing and
they are also no good at asking the original writer to do the work.
I did not think prince of Persia will do justice to the games, I don’t think wow movie will be any good, nor mass effect.
even something as B level as silent hill was trashed in the conversion.
holywood just thinks about the while issue in a wrong light.
they see the gamers as prisoner audience and try to cut the game to size for the none gamer audience potential.
all of marvel movies are like that- why should games be different?
אני עדיין חושב ש-Stardust היה המרה גרועה. בעיקר לקראת הסוף. אם את רוצה לדבר על המרה מהסוג הזה אז אני חושב שהמדריך לטרמפיסט היה טוב. אני חושב שהסיבה שהנסיכה הקסומה יצא כל כך טוב הוא שהסופר כתב גם את התסריט. כשעושים את זה, יש לזה סיכוי יותר טוב לצאת טוב.
ואולי לא שיחקתי את Silent Hill ורק ראיתי קטעים ממנו, אני חושב שהאווירה עברה טוב ויש גם אנשים אחרים שמסכימים שהוא כנראה בין ההמרות היחידות של משחקים לקולנוע שיצאו סוג של טוב.