יומן המסע של ראת’אריאל – יום 31
בלילה שלפני, פרנץ הציע שלמרות שאנחנו בפונדק שהוקצה לנו מראש, חלק מאיתנו צריכים להישאר ערים לשמור. הוא אמר שהוא בכל מקרה מתכוון להישאר ער, בעזרת לחש השמירה שלו, אז איידן הסכים להישאר וגם אני נעתרתי. התכוונתי לבלות את שאר הלילה במדיטציה ומחשבה אבל איידן שמע משהו באמצע הלילה. הוא אמר שזאת אשתו. זאת שאמורה להיות מתה.
אני לא שמעתי אבל הוא התכוון כבר לצאת לבדוק וביקש שאצטרף אליו כי אני הזריזה מביניהם והוא… לא. לא ממש רציתי לצאת לסיבוב לילי ברחובות של עיר שאני לא מכירה בחיפוש אחר כל ערטילאי אבל העדפתי את זה על כך שאיידן ייצא לבד ואז יגרום לעצמו להיהרג על שטות. לפחות כך אני יכולה להציל אותו מהשטות אם צריך.
בדרך נתקלנו בשני שומרים מעט חיוורים שאמרו לנו שהם ניסו לסלק אישה שפתחה אוהל באחת הכיכרות במקום להיכנס לאיזה שהוא פונדק. היא צרחה עליהם קצת אבל הם בסוף הצליחו לגרום לה לזוז. הם אמרו לנו שהיא הייתה בדרך אל השער הצפוני. אז רצנו אל השער הצפוני. השומרים שם לא היו מוכנים לפתוח לנו את השאר באמצע הלילה ככה סתם אז איידן הציע שנקפוץ מהחומה כדי לא להכריח אותם לחרוג מסמכותם. הוא קפץ ושרד את הנפילה לא רע. אני העדפתי להשתמש בטכניקת ‘הצעד השופע’ אז במקום לצעוד מעבר לשפת החומה, צעדתי מעבר לשפת המרחב והופעתי לידו בצורה שקיוויתי שתפחיד קצת את מפקדת המשמר.
אחרי עוד כרבע שעה של הליכה וריצה במעלה הדרך, מצאנו מחנה לילה קטן על סף החורשה. האישה ששם באה אלינו מוכנה להילחם אבל איידן הרגיע אותה ולאט לאט, לפי איך שדיברו אחד אל השני, התחלתי להאמין שזאת באמת הייתה אישתו. היא סיפרה לנו סיפור מרשים על איך מותה זויף בזמן שהיא נחטפה לעבדות. איידן רק רצה לקבל את אשתו חזרה ולכן התקרב כדי לחבק ולנשק אותה. הייתי צריכה לשים לב. הייתי צריכה לחשוד יותר. אבל לא שמתי לב. וכמה שאני לא אוהבת לצאת לטיולים ארוכים באמצע הלילה, לא חשדתי. והיא הספיקה לשלוף את הניבים שלה ולנשוך אותו לפני שהספקתי להגיב. זאת טעות שלא אחזור עליה בקרוב.
ניסיתי לקרוע אותה ממנו קודם אך זה לא צלח. איידן גם ניסה להוריד אותה ממנו עם פרץ של אנרגיה קדושה והצליח בהחלט לעשות לה נזק. ולבסוף, בלית ברירה, טענתי את ידיי באנרגיה חשמלית והכנסתי לה אגרוף בצלעות. ממה שידעתי על ערפדים, לא ציפיתי שזה יעשה את זה כל כך מהר אבל היא התפזרה מיד לענן ערפל והחלה לברוח. איידן רצה להמשיך לרדוף אחריה. אני רציתי לחזור חזרה לשאר החבורה שחיכתה לנו אבל איידן כבר התחיל לזוז. אז באתי לנסות לעקוב אחרי ענן רק קצת נראה יותר מ’כמעט שלא’ אבל דרכתי על ענף לא במקום וכמעט חטפתי מכה מאחר ועד שהספקתי לרכז חזרה את תשומת ליבי, הענן נעלם.
Posted in From the Writing Desk, Gaming, Role-Playing by Eran with comments disabled.