מחשבות בתלם – למעין
רביעי, 06:54 – מנקודת המבט שלי עכשיו. זה נראה כזמן מאוד מוקדם להיות בו ער. יש ערפל שמכסה את כל האזור. אין ראייה ליותר ממאות מטרים בודדים. הקיטבג שלי נראה כאילו הוא יצא לשחות. צריך לזוז בשמונה ואני צריך להתארגן.
רביעי, 08:16 – אני קבור בתחת של נגמ”ש ואנחנו זזים. צפוף וחמים וקצת מחניק. אבל בסדר. עבר הרבה זמן מאז שעשיתי את זה. זאת חווייה. שכנראה אף אחד לא שש לחוות אם הוא לא חייב.
רביעי, 10:56 – הקמנו חמ”ל בשטח. עקבנו אחרי תרפ”ל. אכלנו ארוחת בוקר. הקמתי עמדת הטענת טלפונים. עובד נהדר דרך הנורות של הנגמ”ש. מסקנה: אם יש בעיה, זה כנראה הכבל החיובי.
רביעי, 16:00 – תרגיל יוצא לדרך. אני תוהה אם אפשר לישון. כנראה שלא. יותר מדי יריות.
רביעי, 17:35 – כרגע עזרתי להנחית מכת ארטילריה. :)
יש פה כל כך הרבה קצינים ורכבים בכירים שאפשר לחתוך פלאפלים בחרבות ולחלק לארונות. וואו, זה היה גרוע. פשוט נראה שכל סרן ומעלה מחמישים קילומטרים נמצאים על הגבעה הזאת.
רביעי, 19:51 – ויש לנו גם מסוקים בתרגיל.
רביעי, 21:29 – נשמע כמו התנועה האחרונה. מרגיש כמו הסוף.
רביעי, 21:47 – פצצות תאורה על היעד. וגם פצצות אחרות. ופגזים. וכדורי מאג. אני מסוגל להבין את זה. תרגיל גדודי זה מופע מרשים. מופע שצריך בשבילו אטמי אוזניים ומשקפות, אבל עדיין מרשים.
רביעי, 21:58 – הטנקיסטים מפרקים והולכים. אנחנו עוד נשארים לעבוד. אני חושב שאולי היחס בין הטנקיסטים והמפקדה הוא לפי הסכמה של הנרי רולינס. הם כוכבי הרוק אבל אנחנו פה שעות לפני מרכיבים ואנחנו נהיה פה שעות אחרי לפרק.
רביעי, 23:43 – אחרי שאמרתי פעמיים שאני יודע דרך יותר טובה לנסוע, וצדקתי לפחות פעם אחת, ואחרי שרכבתי על נגמ”ש, אל תיתן לו להניע אותך, תנוע איתו, חזרנו לבסיס. עכשיו צריך לפרק מה שאפשר לפרק וללכת לישון.
חמישי, 01:42 – אחרי נגמ”ש אחד פרוק וכל המצפינים במחסן, אפשר סוף סוף ללכת לישון.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.