The Adjustment Bureau
לפני שניגשתי לסרט חשבתי שמדובר בעוד עיבוד של סיפור של פיליפ ק. דיק שכנראה יהיה מגניב למרות שהוא עושה עוול למקור. מה שקיבלתי הוא סרט לא רע שמחבר סוג של technothriller עם סיפור אהבה חוצה גבולות וכמה קטעים שנונים ביותר לסוגה שלא ידעתי שקיימת עד עכשיו שנקראת romantic thriller.
דיוויד נוריס (מאט דיימון) הוא איש קונגרס שמנסה להיבחר לסנאט. בזמן חזרה על הנאום בו הוא מקבל את ההפסד שלו הוא נתקל, בשירותים, באישה מעניינת בשם אליס (אמילי בלאנט). וזה ברור מההתחלה שהשניים מתאהבים מעל כל הראש. שנה לאחר מכן, בגלל צירוף מקרים וטעות של אחד מהצוות שמוזכר בכותרת הוא פוגש באליס שוב והם מחליטים להיפגש פעם נוספת. אבל כשהוא מגיע למשרד שלו הוא מגלה את כל העובדים קפואים ומוקפים על ידי אנשים מוזרים בחליפות. אחרי מרדף קצר הם מביאים אותו למחסן שלהם בו הם מסבירים לו, בלת ברירה, כי הם אחראים על כך שהכל יתנהל לפי ‘התוכנית’ והרומן שלו עם אליס לא נמצא בה. הם שורפים את מספר הטלפון שהיא נתנה לו ומזהירים אותו שאם הוא יסטה מהתוכנית או יגלה למישהו את קיומם אז הם פחות או יותר ימחקו אותו. הוא מנסה אבל לא מצליח להתעלם מהאהבה שלו לאליס ואז מתחיל המרדף והקרב הגדול נגד המערכת.
יחסית לסרטים לפי פיליפ ק. דיק לא מדובר במשהו מורכב או מטורלל כמו Paycheck, Total Recall או Minority Report. אבל גם אם לא היו אומרים לי את זה מראש עדיין דיי קל לראות את הרעיונות הדיקיים מבצבצים. הרעיון הבסיסי מגניב. הביצוע בסדר פלוס. המרדפים והפעלולים בנויים יפה מאוד למרות שההסברים של המתקנים קצת מוזרים לפעמים. ואני כן חייב לציין שסיפור האהבה הוא אחד מאלו שגורמים ללב להנמס מהכוח שלו.
זה לא סרט חובה. לא הייתי מגדיר אותו ככה. אפילו מבין סרטים המבוססים על סיפורים של פיליפ ק. דיק כנראה שהייתי ממליץ על השלושה לעיל קודם ואולי על עוד כמה אחרים (Impostor היה מגניב מאוד). אבל עכשיו כששמעתי את המונח Romantic Thriller, אם זה מעניין גם אתכם אז הסרט הזה הוא דוגמה טובה מאוד של הז’אנר.
Get “The Adjustment Bureau” at Amazon
Posted in Reviews by Eran with 4 comments.
מעניין שרשימת ה”דיקים” שלך כוללת את minority, recall ו-paycheck, מהם רק האחרון הוא בסדר (לא מדהים אבל עשוי טוב ומעביר בצורה לא ראה בכלל את “אפקט דיק” {בכלל לא בצחוק} ).
recall הוא סרט אקשן חזק אבל בכלל לא מרגיש כמו פיליפ ק. דיק – למדתי שהוא לפי ספר של דיק רק שנים אחרי שראיתי אותו לראשונה והופתעתי. לא קראתי את הסיפור כך שאני לא יודע כמה הוא נאמן למקור אבל אני בספק. minority הוא פשוט סרט רע. ז”א הוא היה יכול להיות סרט מוצלח (למרות ששוב – לא ממש פיליפ ק. דיק) לולא רבע השעה האחרונה.
לעומת זאת, מוזר לי שברשימת ה”סרטים לפי יצירות של פיליפ ק. דיק שחייבים לראות” שלך לא מופיע בלייד-ראנר (כן, אני יודע שזו קלישאה אבל לא סתם זה סרט קלאסי והוא כן מדגים הרבה יותר “דיקיות” משני הנידונים למעלה) ו”סורק באפלה” שהוא העיבוד הכי מוצלח לסיפור של פיליפ ק. דיק שראיתי מהבחינה שהוא מעביר מצוין את הרגשת החוסר מציאות והפראנויה של העולם של דיק (לא ראיתי את הסרט שהוא נשוא המאמר, אז אני מנוע מלהשוות).
Minority Report מגניב. ואם אתה יכול לסלוח על הטום קרוז אז הוא גם בנוי טוב. ואני מחשיב סרט כדיקי כאשר הוא מפותל כל כך שלא ברור מי צודק ואפשר לראות אותו מספר פעמים וכל פעם לראות אותו אחרת, שכל פעם שאתה רואה אותו אני מבין משהו נוסף.
טוב, אני אנסה לראות את minority שוב.
אני לא רוצה לקחת אחריות על ההנאה שלך מסרט אבל אני כבר ראיתי אותו שלוש פעמים. ואני חושב שאולי באמת הבנתי אותו.