דברים שלמדתי על Windows 7

דבר ראשון, אני דיי מחבב אותה, בעיקר בגלל ה-Fast User Switching. היא עדיין קצת מעצבנת אותי אבל הרבה פחות מ-Vista, זה מה שבטוח. אבל עדיין, יש כמה דברים מעצבנים.

1) כפתור הכיבוי: ענק. התפריט הקטן שלידו שפותח את שאר האפשרויות: פיצק’לה. אז כבר קרה לי שרק רציתי לבחור ב-Switch User, החטאתי את הכפתור הקטן ולחצתי על הכיבוי במקום. אז הדפדפן והמסמך וכל שאר הדברים הפתוחים הולכים קאפוט.
2) ה-Windows Explorer. מאוד אוהב שהוא שומר מקומות מועדפים או משומשים יותר לשליפה מהירה אבל אין לי מושג לפי מה הוא מסדר אותם ואין שום דרך להגיד לו “אל תשים את הספריה הזאת ברשימה לעולם”.
3) תוכניות כבר נעלמו לי מה-Start Menu. אמרתי לו שים אותן שם ומתישהו הן פשוט נעלמו. זה מוזר.
4) התפריט הצידי של תפריט ההתחלה, כל הספריות הרגילות, המחשב ולוח הבקרה. דבר ראשון, המחשב לא נפתח לתפריט מעבר לכוננים והמעבר לשם נורא קשה.
5) המסמכים של תוכניות מסוימות. מאוד מגניב. רק חבל שכל פעם שאני עושה את זה עם Word, הוא נדפק ולא מוכן לקרוא את הקובץ.
6) 7 תמיד מסדר את הקבצים. כל הזמן. אחד הדברים שאהבתי ב-XP הוא את היכולת להשאיר ספריה פתוחה ואז הדברים שהשתנו או נוספו היו בסוף. לא עוד. ואין דרך להגיד לו אחרת. וגם, כשאומרים לו לסדר מחדש, לפעמים לוקח המון זמן.

אבל צריך להיות פה DX11 אז אני מת כבר להתקין אותה על מחשב טוב ולשחק Halo 2, יא מיקרוסופט חארות.


Posted in Gaming, IT, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.