מחשבות בתלם – למעין
אמרו לי שאני צריך לכתוב לך מכתבים. אבל כבר לא כותבים מכתבים. ובכל זאת, יש משהו בלכתוב מכתב. אני רוצה לספר לך מה קורה לי במילואים. אבל אני לא יכול לנסח את זה כמכתב תקין אלא רק כרצף מחשבות והודעות קצרות. אבל אני עדיין חושב עליך. ראשון, 22:12 – הסמפמ מתכוון לטוב כשהוא מטיף לנו לשמור על החיים שלנו ולחזור בשלום אבל הוא משתמש בדוגמאות שכנראה היו גורמות לך לתפוס את היד שלי ולא לעזוב לעולם. ראשון, 22:57 – אני מרגיש מיובש וסחוט בתרגול תיווך. וזה אחרי שחוסר העקביות בדרג המפקד היכה בי קשות. לא אכפת לי מה מחליטים רק שיחליטו. כי יש ארבעה אנשים שאומרים לי לעשות ולא לעשות 18 דברים שונים. גם אז אני מנסה לעשות מה שאומרים. ראשון, 23:05 – שוב אומרים לי דבר עם הסמפמ זה לא הרכב שלך. מה יהיה עכשיו? ראשון, 23:37 – שעת תנועה ראשונית 22:20. עדיין עומדים במקום. שני, 00:45 – אחרי הרבה יזע ותלאות רבות הגענו ליעדנו שנראה לי מאוד מוכר. אני חושב שהיינו פה לפני שלוש או ארבע שנים. אני עייף ומשום מה גם קצת רעב. לא אתנגד לקבב או שניים עכשיו. ולמען האמת, אני חושב שכל העסק היה זורם יותר אם הייתי נוסע עם פנס חזק ברכב של הסמפמ. זה משעשע שאת הכוח שלנו מוביל מישהו שמודיע שהוא גרוע בניווט. ועוד לא הקמנו אוהלים. ומשעה מסוימת בבוקר כבר בלתי אפשרי לישון. וכנראה עוד תהיה לי שמירה הלילה. כיף. P: שני, 01:57 – סוף סוף לישון. שמו אותי לשמור באמצע (5:00 עד 6:00). זה שוב מרגיש לי כאילו טוחנים אותי. Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.