שיחה בהפרעה
אני חושב שסוף סוף הצלחתי להגדיר למה אני מעדיף לכתוב מכתב או הודעה למישהו מאשר לדבר בטלפון אבל מעל לכל אני מעדיף שיחה פנים אל פנים. זה עניין ההפרעות. בשיחת טלפון, ברגע שיש את ההפוגה הקלה ביותר אז אנשים אחרים ינצלו אותה כדי להיכנס לדבריכם. זה למה, אני מניח, הרבה אנשים אומרים “אה…” כל הזמן. אני משתדל להימנע מזה ולכן, כנראה, חושף את עצמי לתופעה שזרם השיחה יחטף ממני. במכתב או הודעה, אני כותב את כל מה שאני רוצה להגיד בבת אחת והצד השני בשיחה (אם הוא מנומס) באמת יקרא את הכל לפני שהוא מחזיר לי תשובה. בשיחה פנים אל פנים, מי שאני מדבר איתו רואה שאני מדבר, רואה שאני חושב או מחפש את המילה או בונה את המשך המשפט שלי. שוב, אם הוא מנומס, הוא לא ינסה להיכנס לדברים שלי. אז זה ההסבר שלי.
Posted in No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.