The Less Interesting Times

בין שתי המכוניות הבאות:

האוטו במוסך אז אני צעיר ללא מנוע עד יום ראשון.
עברתי קצת על החשבונות מהמוסך הקודם שלי ואני חושב שהם רימו ועשקו אותי. אז אל תתקרבו למוסך בחפצי בה.

ההורים של מעין באים לבקר היום ואני מקווה שהכל יהיה טוב.
שכחתי את Galaxy Trucker בחיפה ורציתי לשחק אותו פה. נו טוב, פעם אחרת.
התכנון היום הוא לשודדי הקאריביים כי זה מגניב ויש בינינו מי שעוד לא ראו את כולם.

בלקאר אומר שיש לו רק שני סטים של כשרונות. לי יש קצת סוג של הסט הראשון שלו ולא ממש את הסט השני שלו. ולמען האמת, אני מעדיף שהיה לי יותר מהשני לא מהראשון.

הצלחתי לרדת לאזור ה-2000 פריטים שעוד לא נקראו. הוריי!

אני לא ממש שם על יום האהבה. אני לא ממש שם לב ליום האהבה. יש הרבה מאוד מועדים שעוברים לידי בקול וווש חלוש ואני מתעלם מהם לחלוטין. לא עושים עליי רושם. אני לא מוצא את הצורך לעשות מזה עניין גדול. אז מישהו החליט לציין משהו ביום מסוים בשנה, אם זה לא משהו שמאוד קשור אליי (כמו System Administrator Appreciation Day ביום שישי הזה ולא לשכוח להודות לאנשים הטובים שמטפלים לכם בתשתית) אז אני לא כל כך מתייחס.

אז למה להתייחס ליום האהבה? בגלל מעין.
היא הזכירה לי את היום, היא מצפה ממני לעשות משהו. אני יודע שהיא לא מצפה להרבה, לרוב רק שאזכור ואציין, אבל היא עדיין מצפה. ובגלל שהיא מצפה אז אני מרגיש את הצורך להשקיע. כי אם אני לא אשקיע, אם אני לא אעשה כלום, אז היא תתאכזב ותהיה עצובה ואני מאוד לא רוצה שהיא תהיה עצובה. אז אני אשקיע, ואני אעשה משהו, כדי להראות לה שאכפת לי, שאני אוהב אותה, ואם משהו חשוב לה אז הוא חשוב גם לי.

גם אם אני לא יכול לעשות הרבה, אני אעשה מה שאני יכול.

כשרק קיבלתי את הגל וניסיתי להשתמש בו, וניסיתי להעלות קבצים, גיליתי כמה נוח ושימושי זה. זה אכן נוח ושימושי חוץ משאז הוא היה קורס אם הייתי מעלה יותר מקובץ אחד בו זמנית. ואז חשבתי, ‘רגע, הגל הוא שיחה מארחת השמורה רק בשרתים של גוגל! ואפשר להעלות לפה קבצים! כמה זמן ייקח עד שמוקד הסצינה הפיראטית יעבור לפה?’. התשובה, לא בזמן הקרוב. משתי סיבות עיקריות:
אחת, גוגל כרגע מגבילים את גודל הקובץ שאפשר להעלות ל-20 מגה בייט. עם 20 מגה בייט, אפילו להעלות פרק של סדרה באיכות נמוכה יהיה סיפור שכנראה לא ימצאו הרבה אנשים שיהיה להם כוח להתעסק איתו.
שתיים, 20 מגה בייט הוא גבול תיאורטי. לא ראיתי שום הודעה שאומרת ‘היי, אתה! אתה מנסה להעלות קובץ גדול מ-20 מגה בייט! אני לא אוהב מה שאתה עושה! למה לא תפסיק לפני שמישהו יפגע.’ אבל כן ראיתי איך אני מנסה להעלות קבצים והם נתקעים ולא זזים. כרגע, לפי מה שאני רואה, הגבול היותר מעשי וריאליסטי הוא 10 מגה בייט. והוא עדיין עושה בעיות כשמעלים יותר מקובץ אחד בו זמנית.

אז המהפכה עדיין לא פה. ואם אתם מעלים קבצים, תפרקו אותם לחתיכות של 10 מגה בייט בשביל הנוחות.

זה משהו מעניין שלא ידעתי קודם, כנראה בגלל שהאנשים שעשו את המחקר לפני 15 שנים קברו אותו: חשיפה ממושכת לתצוגות תלת ממדיות, הקרנה ישירה בעיקר כמו קולנוע וטלוויזיה, יכולה לגרום לבעיות ראייה בילדים וגם במבוגרים.

אז זה לא כמו סיגריות שלא לגעת ולא להתקרב אלא יותר כמו אלכוהול, אל תתנו את זה לילדים שלכם מוקדם מדי ובטח שתמיד לצרוך במידה.

ואני אומר שטוב שהם עושים את זה, גם אם הם הצליחו להביא רק חלק קטן מאוד מהקהל המבוקש.

צריכים לעשות את זה גם אצלנו.

זאת אומרת, אני לא טוען שצריך לעשות מבחנים מסוימים בכניסה לתפקיד פוליטי, זה הרי ישבש את הרעיון שכל אחד יכול להשתתף, אלא שצריך לאמן וללמד את האנשים שכן מגיעים לתפקיד בדברים הבסיסיים הדרושים כמו לוגיקה וסטטיסטיקה, ניהול מידע ותורת המשחקים. בעיקר איך לקבל את כל המידע הנכון לפיו מקבלים החלטות ולא רק עצות של מקומבלים (מקובלים, מקומבנים, שיהיה ביחד).

הנה משהו שמצאתי בשיטוטי באינטרנט. רק שאני חושב שהם היו יכולים להמשיך עם זה.

Sadly, he isn’t me. And if he switched to Old Spice instead of lady scented body wash, he still wouldn’t smell like he’s me. Because he stinks.

נגמר מועד הא’ האחרון. אני חושב שהיה לא רע חוץ מאלגוריתמים שאני מתחיל לחשוב שהוא אחד ממדורי הגהנום. כנראה גם אחד המאורחים. אני פשוט מתאר לעצמי פותר עוד ועוד ועוד תרגילים באלגוריתמים וזה בהחלט נשמע כמו תיאור מסוים של הגהנום.

אז מה קורה?

אני ומעין עברנו לדירה חדשה במעונות בטכניון. עכשיו יש לנו דירה זוגית מאוד נחמדה שעולה קצת יותר אבל שווה את זה. ובחודש-חודשיים הקרובים כנראה נשלים את הנטישה הסופית של הקן. כמובן, הארוע הגדול הוא באוקטובר ועד אז יש עוד הרבה מה לעשות. אני עוד צריך לעבוד ואולי – על מי אני צוחק, כנראה – צריך לעשות מועד ב’ או שניים, מעין גם מחפשת עבודה וגם משלימה חובות לימודיים לקראת התחלת תואר ושנינו, סך הכל, מאוד נהנים מהחיים כרגע. לחיות ביחד זה כיף.

אז לחידה: החידה הייתה מאוד פשוטה למי שלא חושב יותר מדי מתמטית. גם אני, כשנתקלתי בה לא הצלחתי להבין מה הולך שם. ואז הבנתי את ההסבר וזה היה רגע של כף יד למצח. בכל מקרה, הטריק הוא להקריא את מה שכתוב, את כמות הספרות ואילו מהן, ואז לכתוב את זה. אפשר להתחיל עם איזה מספר שרוצים (חוץ מ-22, ותבינו עוד מעט) ובדרך כלל מתחילים מ-1 כי זה יוצא הכי טוב.

ומה שמעניין הוא שלמרות שזה נראה כמו סתם שעשוע מטופש, כנראה שיש פה גם חוקיות מתמטית. אבל את זה עוד לא הוכיחו.