24 Reboot
אני יודע שהסדרה הזאת חטפה הרבה. העונה הראשונה הייתה טובה, השנייה בסדר, מהשלישית לחמישית הם הדרדרו ממש, השישית הייתה גם בסדר אבל השביעית נהדרת. בשביעית הם חוזרים חזרה למקורות. כן, יש טרוריסטים שמאיימים על כל ארצות הברית, הם עושים את זה בצורה שתראה מטופשת לכל מי שמבין קצת אבל הם סוף סוף מתעסקים בדיוק בסיבה למה אני אוהב את הדמות של ג’ק באוור. בתוכנית שראיתי לפני כמה שנים, תוכנית על חיילים, זוועות והלם קרב, חילקו אנשים לשלושה סוגים. רוב האנשים, לא זוכר כמה בדיוק, כנראה קרוב ל-90 אחוז, מסוגלים לעבוד על עצמם, מסוגלים שיעבדו עליהם כדי שהם יעשו דברים נוראיים, יסכנו את עצמם ויצאו לקרב. לאנשים האלו, אם הם באמת יראו זוועות, זה יעשה להם סיוטים לכל החיים. באמת סיוטים ובאמת לכל החיים. הם דיברו שם עם חייל תאילנדי אני חושב שדיבר על מרחץ דמים שהוא היה בו וכל פעם שהוא הולך לישון, כל לילה ולילה מאז אותו היום, הוא חוזר לשם שוב ורואה את הגופות. בערך 10 אחוז נוספים מהאנשים הם פסיכופטים, אנשים שמפתחים את אותה התגובה הרגשית למישהו שפושטים לו את העור בחיים ולגלידה. הם אנשים עם מחסום רגשי מסוים או חוסר אמפתיה או משהו שפשוט מנתק אותם לגמרי מלהרגיש משהו אנושי לגבי דברים שהם עושים. אבל יש בערך אחוז אחד נוסף של ‘גיבורים’. אנשים רגילים מכל מובן אחר אבל שמסוגלים להתחבר רגשית למה שהם עושים, לעשות את הדברים הכי גרועים למען המטרות הכי נכונות ועדיין לחזור הביתה ולהצליח לישון כמו שצריך. וזה למה אני אוהב את הדמות של ג’ק באוור, כי הוא גיבור. ובעונה השביעית של 24, Continue Reading →
Posted in Reviews, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.