תזכורות
תזכורות זה דבר טוב וחשוב. ועם זיכרון כמו שלי, אני צריך להשתמש בהם לעתים קרובות. ואני חושב שהדרך שבה אני כותב תזכורות מאוד משקפת את נקודת המבט שלי על החיים. כל פעם שאני כותב תזכורת אני חושב על העובדה שהגוף שלנו מתחלף לחלוטין כל 7 שנים, על העובדה שאי אפשר לתאר את התודעה או אפילו את מהות הקיום האנושי כמשהו שהוא לא מופשט, שהקיום האנושי מתואר יותר טוב כגל, כסוג של הפרעה במרקם הפיזי של הגוף שלנו. אז כשאני כותב תזכורת, אני לא כותב לעצמי מה לא לשכוח להביא מהמרכולית. וזה מתבטא יותר טוב כשאני כותב לעצמי את סיפור הדרך שאני צריך כדי להגיע למפגש הבא שאני עושה בשביל אור ירוק (זה נכתב לפני שהתקנתי את תוכנת הניווט החדשה — ע.א.). כשאני כותב לעצמי תזכורת אני כותב הוראות לאני של עוד שעתיים, עוד יומיים או עוד שבועיים. ואז כשאני קורא את זה זה כמו מסר מהעבר, ממעבר לוילון הזמן, מהמקום שבו היה לי את המאגר המידע הנחוץ ואת הפרטים הדרושים שהלכו לאיבוד בזמן שעבר מאז. ופה מגיעה הנקודה שבה אני באמת אשמח אם כולם יחשבו כמוני (אבל אני אסתפק בחשיבה באופן כולל), אם כולם יחשבו שהחיים זה דבר מגניב ביותר.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 7 comments.