The Less Interesting Times

A good friend will help you move bodies.”

משפט דיי מוכר. לא זוכר מי אמר אותו. אבל הוא מגדיר יפה מאוד נאמנות בין חברים.

אני לא יודע את המספר המדויק של האנשים שאני אהיה מוכן לעזור להם להזיז גופות אם הם יבקשו, לא בלי שהם ישאלו אותי אחד אחד, אבל אני בטוח שהמספר נע בין 10 ל-40 בערך והוא מתרחב בהחלט מעבר למעגל החברים הקרוב איתם אני שומר על קשר קבוע. יש, לדוגמה, כמה אנשים שהכרתי בצבא שאני מוכן לעזור להם עם דבר כזה.

לפי הגדרת האתר: “מקום של השראה, תקווה וטוב. עולם טוב יותר.”

מה זה האתר הזה? ובכן, גיליתי אותו דרך Digital Blasphemy בעדכון של ריאן בליס (האיש שיצר את התמונות שמקשטות את כותרת הבלוג) שם הוא ביקש מקוראיו להפיץ את האתר החביב שחברים שלו יצרו. האתר הזה, ג’ימונדו, מבקש לעשות מה שהעיתונות הרגילה לא עושה. בכל העיתונים אפשר לקרוא על מחדלים, אופנוענים שננטשו באמצע צומת, על שרי ממשלה תחת חקירה, וכמובן, הרבה תאונות דרכים. בג’ימונדו אפשר לקרוא על ילד בן 4 שהציל את אמא שלו אחרי שקרא ספר טוב וחינוכי שקנתה לו סבתא שלו, על איך צריך להתקשר למוקד חירום.

 תהנו.

יאיר לפיד כתב ב-”7 ימים” האחרון: “כל ישראלי שעבד או חי בארה”ב או באירופה זוכר את תחושת השעמום התוקפת אותו בחודשים הראשונים. הגויים האלה, מכל דבר הם עושים עניין. לכל שטות יש נוהל עבודה, לכל תהליך יש ספר הוראות, חצי מהזמן הם מבזבזים על ישיבות כדי לדון בדברים שבטח לא יקרו. זה נקרא, כידוע, “תרבות ארגונית”, וזה אחד הדברים המתישים ביותר שאדם יכול לעסוק בהם. ממילא כל מה שיוצא מזה אחר כך הוא חברות ענק מצליחות, ממשל תקין וחברה אנושית הוגנת. אנחנו, לעומתם, מעדיפים לסמוך על היותנו מוכשרים יותר.”

המשך קריאה »

לא הצלחתי למצוא הגדרה מדויקת בזמן קצר אז לפי מה שאני יודע, גשם טרופי הוא גשם שיורד באזורים הטרופיים בעולם, גם כשחם וגם כשקיץ. אחי סיפר לי שבתאילנד, לדוגמה, אין להם קיץ, חורף, אביב וסתיו. יש להם עונה גשומה ועונה יבשה.

למה אני מזכיר את זה? ובכן, לפני שבועיים בערך התחלתי להוריד את החולצה בסוף העבודה כי חם בסוף היום והמים הרותחים לא ממש עוזרים לאווירה. השבוע החלטתי גם לא ללבוש אותה בחזרה כשאני הולך הביתה כי אני במילא מגיע הביתה תוך חמש דקות אחרי שאני מסיים (אחרי הפסקת ‘האכלת חתולים’ קצרה) ואז הולך למקלחת. היום לא היה שונה. אחרי שהחתולים קיבלו את הבשר שלהם, הלכתי הביתה. שניות ספורות לאחר מכן כבר התחיל לרדת גשם. בדרך גם ראיתי את עדי ולליב שוב פעם ולליב הרגישה שזה חשוב מאוד להודיע לי שאני הולך בלי חולצה באמצע הקיבוץ ועוד בגשם. אני הודעתי לה, בתורי, שזה יותר כיף ככה.

ועכשיו אני חושב לעצמי: חסר חולצה, בחום אביבי ויורד עליי גשם. כנראה שככה מרגישים כשחיים.

Gestalt. זה בגרמנית. אני לא חושב שיש לזה תרגום טוב. למדתי את המילה הזאת בסיפור ‘הבן’ של טד צ’יאנג. משמעות המילה, לפי Wiktionary, היא: “אוסף של ישויות פיזיות, ביולוגיות, פסיכולוגיות או סימליות שיוצרות מושג, סידור או תבנית מאוחדת שגדולה יותר מסך חלקיה.”
בסיפור, הדמות משתמשת במונח הזה כדי לתאר את המבנים והתבניות שבטבע ובחיים ככל שהוא תופס ומבין יותר. אני חושב שהיכולת לתפוס גשטאלטים יותר ויותר מורכבים הוא אחד אם לא המרכיב העיקרי של אינטילגנציה גבוהה. במבחני אינטילגנציה יש את שאלות ‘הצורה שמשלימה את הסדרה’ שהן ממש בדיקת היכולת לתפוס מבנים. אני חושב שהיכולת הזאת היא מאוד מאוד חסרה בבן-אדם הממוצע.

המשך קריאה »