לחוץ חכם ולחוץ טיפש
הרבה אנשים הם עצלנים. לפחות לפי ההשקפות שלי. מתעצלים לעשות את העוד-קצת-מאמץ, מתעצלים לחשוב ומתעצלים לעשות מה שצריך או מה שייטב להם. כשלמדתי את השיעור ששמו בכותרת, הוא לא הועיל לי הרבה אבל המסר חדר עמוק. זה היה בצמ”פ. יום שישי בבוקר, כולם הרוגים ממסדר מפקד שנמשך אל תוך ליל אמש ומתים רק לעלות לאוטובוס ולסוע הביתה. אבל לפני שנוסעים הביתה, במיוחד בשריון, במיוחד בחטיבה שבע ועוד יותר במיוחד בגדוד 82 והכי במיוחד בצמ”פ שלו, חייבים להיות מדוגמים. מדוגמים זה מהמדים והנעליים ועד תיקים מסודרים ונשק נקי. ולמפקדים לא אכפת, למ”מ המורעל במיוחד לא אכפת, לחכות עוד שעה ועוד שעתיים עד שהכל יהיה שפיץ. אני כבר עמדתי עם הנשק נקי, מוכן, בדוק ונצור, רק מחכה שכולם יסיימו, מדי פעם עוזר למי שראיתי שמתקשה. ואז בא אחד החיילים (כבר שכחתי מי זה היה) והראה למ”מ את הנשק שלו. לא עברה חצי דקה עד שהמ”מ החזיר לו את הנשק עם הערות והוראת “שנה”. היה זה יובי שבא אחריו והראה למ”מ את הנשק. לקח לו דקה ארוכה אבל הוא החזיר ליובי את הנשק עם ח”ח של כבוד. ואז הוא הסביר על ‘לחוץ חכם ולחוץ טיפש’. כולם לחוצים להגיע הביתה, זה ברור. לא משנה מתי יוצאים ביום שישי, לא משנה מה עושים בשבת, ביום ראשון מתייצבים לאיסוף בעשר בבוקר. אז ברור שכל צמ”פניק ממהר לעלות על האוטובוס. אז החייל הראשון לחוץ ומחפף על הנשק, בתקווה לחסוך זמן ושהמפקד לא ישים לב. לחוץ טיפש כי המפקד ישים לב ורק ישלח אותו לנקות כמו שצריך. יובי הוא לחוץ חכם. הוא עובר על הנשק כמו שצריך. ממהר, Continue Reading →
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.