מחוננים – אואטר: זיקית (3), חלק ג’ / Gifted – Avatar: Chameleon (3), Part 3
“אז חשבתי לעצמי, אם אני מסוגל לקחת כוחות מאנשים, אני בעצם מייצג אותם. אולי לא את האדם, אבל את המחונן, את הרעיון,” איתן אמר.
“ואין לזה שום קשר לכך שאואטר הוא התגשמות ארצית של ישות אלוהית?”
הקשר השתתק לרגע. זה היה המשפט הארוך ביותר שהוא שמע את הדף אומרת בשבועיים וקצת שהם מכירים. כנראה שזה הפתיע גם את הדממה וסטטית.
“זאת… אה… תוספת נחמדה,” איתן הוסיף וחייך. המוזג בדיוק עבר לידו והרים גבה לכיוונו. אז איתן חייך והרים את בקבוק הבירה הקלה ששתה כדי להעיד על כך שהוא בסדר כרגע.
“אז…” הוא המשיך, “הדף וסטטית אני מבין. הכוח ו… איך שאת מרגישה. למה הדממה? ועדיין לא ממש הבנתי מה אתה עושה חוץ מזה שיש לך חיבה יתרה לדעת כמה שרק יותר.”
“זה חלק מזה,” הדממה אמר מיד. “כל צוות בסיסי של נוטרים מורכב ממוצאת שיכולה לאתר מחוננים בטווח קרוב, הגנה שמסוגלת להפעיל כח במקרה ויש התנגדות, ומרדים שמסוגל…”
“לדפוק מוחות של אנשים?” הדף אמרה. נשמע גיחוך קצר בקשר. זה לא היה הוא, בטח שלא הדף, ולא נראה לו שהדממה יצחק על דבר כזה.
“אני לא אוהב להשתמש במילים בוטות כאלו אבל… סוג של. אם צריך לשכנע אנשים שהם לא ראו משהו, לנטרל מישהו בלי לפגוע בו, להרגיע קהל, או כל מיני דברים כאלו…”
“אם צריך לשבור את המוח של מישהו מסוכן?” איתן שאל.
הקשר השתתק לדקה ארוכה.
“הדממה לא אוהב לדבר על דברים כאלו…” סטטית אמרה לבסוף.
“הייתה פעם אחת,” הדממה נכנס לדבריה. “הוא היה… צעיר מדי… כועס מדי. ניסינו לשכנע אותו. ניסינו להרגיע אותו.” עוד דקה ארוכה של שקט. “אתה כבר יודע שכל ‘מתנה’ שיש למחונן מגיעה עם חסרונות. וגם ראית מה קורה כשלמחונן יש עוד מגבלות מעבר לזה. אז… תאר לעצמך את השילוב הכי גרוע של שני הדברים.”
איתן רק תהה על הנושא והרגיש את הכבדות שלו. הוא נשען על הבר, הרים את הבקבוק, והסתכל על קיר המראה מולו. “סליחה. זה לזכרו ולחייך,” הוא אמר ושתה.
“So… I was thinking, if I can take people’s Gifts, I kind-of represent them. Maybe not the person itself, but the Gifted archetype, the idea of them,” Eitan said.
“And it has nothing to do with the fact that Avatar means the earthly representation of a deity?”
The radio went silent for a moment. It was the longest sentence he heard out of Impact in the two weeks and change he has known her. It probably surprised Shutdown and Static.
“That’s… eh… a nice addition,” Eitan added and smiled to himself. The bartender was just walking across from him and raised an eyebrow at his direction. Eitan smiled and raised his bottle of light beer to show that he’s ok and doesn’t need any help. “So…” He continued, “Impact and Static I think I understand. The Power and… how you feel. Why Shutdown? And I still don’t know what you do except that you have a big fondness to knowing as much as possible.”
“It’s part of it,” Shutdown said immediately. “Every basic team of Nottrim is composed of a finder, that can locate Gifted at close range, a defender that can initiate the use of force in case of resistance, and a mentalist that can…”
“Mess with people’s minds?” Impact said. There was a chuckle over the radio. It wasn’t him, obviously not Impact, and he didn’t think Shutdown would laugh about something like this.
“I don’t like using these kinds of harsh words but… kind of. If we need to convince people that they didn’t see something, to neutralize someone without harming them, to calm a crowd, or these kind of things…”
“If you need to break the brain of someone dangerous?” Eitan asked, carefully, he hoped.
The radio went silent for a long while.
“Shutdown doesn’t like to talk about these things–” Static finally said.
“There was one time,” Shutdown cut in. “He was… too young… too angry. We tried to talk to him. We tried to calm him down.” Another long moment of silence. “You already know that every Gift comes with drawbacks. And you’ve also seen what happens when a Gifted has other difficulties beyond that. So… imagine the worst combination of both these things.”
Eitan pondered the topic and felt the heaviness of it. He leaned on the bar, looked at the mirror wall in front of him, and raised the bottle. “I’m sorry. To his memory and to your life,” He said and took a sip.
Posted in Art, From the Writing Desk, Stories and tagged Avatar, Chameleon, Gifted, Stories by Eran with comments disabled.