מבחן תבונה

שמתי לזה קצת יותר לב לאחרונה, בעיקר אחרי שראיתי עוד כמה מבחני IQ ברצף הדברים שאני קורא. ואז קרה מקרה שקשור אליי שגרם לי לחשוב על זה יותר. אני לא אציין יותר כדי לא לחשוף פרטים מזהים מסיבה שמיד אסביר.

מבחני IQ הם לרוב בולשיט. כבר היו מחקרים שהראו את זה שגם אם בודקים רק את פלח השוק המסוים לו המבחן נבנה, הוא עדיין דיי גרוע באמידת היכולת המחשבתית של האדם. וזה אם לא מתייחסים לסוגים שונים של תבונה ויכול להיות שאנשים מסוימים גרועים בדברים ‘הנחשבים’ אבל מאוד מוצלחים בדברים אחרים.

איך שאני רואה את זה, תבונה גבוהה יותר היא היכולת להרכיב הרבה פרטים קטנים לתמונה גדולה ולהסיק את המסקנות לפני שהן נהיות ברורות או מפורשות. אבל אם אני מתחיל לדבר על כך שדברים מסוימים ברורים לי מהר מאוד והם קולטים את זה רק מאוחר יותר, זה נתפס כהתנשאות. אבל אני לא אוהב להתנצל על זה.

בחזרה למקרה, שבגלל הבעיה הזאת לא אציין פרטים בכלל. הצטברו מספר פרטים. נקרא להם פרטים 1 עד 4. אני חשבתי שהם מספיקים בשביל להסיק את המסקנה. אני אפילו יכול להסביר בדיוק איך הסקתי את המסקנה הזאת ולמה אין אפשרות סבירה אחרת. אבל גם כשהצטברו פרטים 5 עד 7, כשציינתי את המסקנה שלי, היו עדיין אנשים שהופתעו ממנה, שאמרו שהם עדיין היו חלוקים בינה לבין אפשרות אחרת.

אז אני פה עכשיו, מדבר לעצמי. מעולם לא הייתי באמת מאוד מוצלח בלימודים. בית הספר היסודי היה קל כי הדברים שם בסיסיים. הבנתי אותם מהר מאוד. בלשנן תמיד הייתי גרוע. בית הספר התיכון היה גם דיי קל לי. עד שזה הגיע למבחנים בהם שינון היה חלק חשוב. אבל בבית הספר למחוננים וגם בטכניון הייתי, במקרה הטוב, ממוצע. מזה הבנתי שמערכת הלימודים הרגילה לא עובדת בשבילי. אבל תמיד הייתי מסוגל לחבר תמונה גדולה מכמה פרטים קטנים ולא מרשימים. תמיד הייתה לי תפיסה מאוד גבוהה, מהירות לימוד מהירה, וכשמדובר במיומנות שימושית שמעניינת אותי, הייתי מסוגל להוסיף אותה יחסית בקלות לרפרטואר.

אבל לציין כל אחד מהדברים האלו הופך אותי למתנשא, שחצן, יהיר וגועל נפש מזלזל. אז בעסה לי.


Posted in Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *