לעזוב את פראג

ביום ראשון נזכרתי שאני כן רוצה לבקר ברובע היהודי, לפחות קצת. אז לקחנו רכבת עילית מרחוב קרוב צפונה אל הגשר הרחוק. ירדנו שם והלכנו קצת דרך הרובע, מצלמים כמה דברים בדרך. הסתובבנו, ראינו שוק יהודי, יותר אנשים במקום אחד מאשר ראיתי בכל מקום אחר שהיינו בו בפראג, את המסעדה היחידה הכשרה ובית אחד ישן ולא מרשים. לא טרחנו אפילו להיכנס. גם בגלל שהיה צפוף.

חזרנו דרך הכיכר המרכזית, צדנו עוד כמה חוטי פרא וגליל של מרשמלו וחזרנו דרך חנות השוקולד בה קנינו כמה מתנות לחברים. ראינו פסל חי אחר שהיה פחות מרשים ויותר קריפי ובעיקר ניסינו להרוג קצת זמן עד שצריך ללכת. היינו בסטארבקס וחיכינו ואז הלכנו, סוף סוף, ל-Hard Rock Cafe. ה-Coyotes היה סגור בשעה כל כך מוקדמת.

בתוך ה-Hard Rock ראינו, כמובן, המון מזכרות מגניבות ביותר (כולל האופנוע של סטיבן טיילר) אותן צילמנו וגם אכלנו דברים שלא היינו צריכים. למען האמת, ההמבורגר המקומי היה נהדר: לחמניה, רצפה של עגבניה וחסה, קציצה אחת יפה, עוד חתיכת חזיר מרשימה לא פחות ועל זה עוד בצל מטוגן. אני בקושי הצלחתי לסיים, מעין נכנעה כמה ביסים לפני הסוף.

הלכנו לאיבוד קצת באיזור התחנה של המוזיאון אבל הצלחנו למצוא את דרכנו חזרה למלון. חיפשנו בדרך חזרה את הסוס ההפוך אבל לא מצאנו. חיכינו בלובי של המלון והחלפנו קצת חוויות עם הישראלים האחרים (שלפחות שני זוגות מביניהם הלכו לעשות המון קניות). עלינו על האוטובוס, עשינו מה שנראה לי כמו סיבוב כפול הלוך וחזור מסביב לעיר העתיקה והמלונות והצלחנו להגיע לשדה התעופה עם בערך שעה וחצי לטיסה. למזלנו, בשדה התעופה בפראג דברים עובדים מאוד מהר.

הצלחנו לעבור לטרקלין ההמתנה, דרך סריקת הביטחון המעצבנת בטיסות לישראל, נחנו קצת, אני ביצעתי מעשה גבורה קטן, ועלינו על המטוס חזרה לארץ. הטיסה הייתה קצת יותר גרועה חזור מאשר הלוך אבל שרדנו, אספנו קניות, מצאנו מזוודות ועלינו על הרכבת חזרה לצפון.


Posted in Life by with comments disabled.