מבחן תבונה
שמתי לזה קצת יותר לב לאחרונה, בעיקר אחרי שראיתי עוד כמה מבחני IQ ברצף הדברים שאני קורא. ואז קרה מקרה שקשור אליי שגרם לי לחשוב על זה יותר. אני לא אציין יותר כדי לא לחשוף פרטים מזהים מסיבה שמיד אסביר. מבחני IQ הם לרוב בולשיט. כבר היו מחקרים שהראו את זה שגם אם בודקים רק את פלח השוק המסוים לו המבחן נבנה, הוא עדיין דיי גרוע באמידת היכולת המחשבתית של האדם. וזה אם לא מתייחסים לסוגים שונים של תבונה ויכול להיות שאנשים מסוימים גרועים בדברים ‘הנחשבים’ אבל מאוד מוצלחים בדברים אחרים. איך שאני רואה את זה, תבונה גבוהה יותר היא היכולת להרכיב הרבה פרטים קטנים לתמונה גדולה ולהסיק את המסקנות לפני שהן נהיות ברורות או מפורשות. אבל אם אני מתחיל לדבר על כך שדברים מסוימים ברורים לי מהר מאוד והם קולטים את זה רק מאוחר יותר, זה נתפס כהתנשאות. אבל אני לא אוהב להתנצל על זה. בחזרה למקרה, שבגלל הבעיה הזאת לא אציין פרטים בכלל. הצטברו מספר פרטים. נקרא להם פרטים 1 עד 4. אני חשבתי שהם מספיקים בשביל להסיק את המסקנה. אני אפילו יכול להסביר בדיוק איך הסקתי את המסקנה הזאת ולמה אין אפשרות סבירה אחרת. אבל גם כשהצטברו פרטים 5 עד 7, כשציינתי את המסקנה שלי, היו עדיין אנשים שהופתעו ממנה, שאמרו שהם עדיין היו חלוקים בינה לבין אפשרות אחרת. אז אני פה עכשיו, מדבר לעצמי. מעולם לא הייתי באמת מאוד מוצלח בלימודים. בית הספר היסודי היה קל כי הדברים שם בסיסיים. הבנתי אותם מהר מאוד. בלשנן תמיד הייתי גרוע. בית הספר התיכון היה גם דיי קל לי. Continue Reading →
Posted in Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
החופשה שלנו באיטליה
קצת באיחור אבל פתחתי את הרשומות מאיטליה. כל הקישורים נמצאים תחת From Experience.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
Y Gen vs. Millennials
I keep hearing the talks about Millennials. First of all, I dislike the term. I dislike the whole generational segregation thing. I think it’s stupid and arbitrary and doesn’t really help anyone with anything. But let’s say we agree that it is, indeed… a thing. The Millennials are one of the biggest generations on the list, some pegging it as children born between the years 1980 and 2004. But this is not 1920 when there was the recession and that’s it; or 1940 when there was a World War and that’s it. I mean, those are big things but you know what happened between 1980 and 2004? Home computers, cellular phones, the internet, smart phones. And each of those are a huge thing of itself. I was born in 1984. I had a Commodore 64 when I was 6. It wasn’t much but it was much. Someone born in 1988 probably already started with an almost completely graphical user interface. Someone born in 1990 already had a rudimentary internet at their disposal by the time they could read and write. Someone born in 1994 could already see many people around them with a phone in their pocket and have a constantly on internet connected PC in their home. Someone born in 2000 probably had a phone from childhood and could see the encroachment of smartphones. And someone born in 2004-5 probably considered a “smartphone” as just… well, a phone, and have a constantly on internet connected phone in their pocket. Continue Reading →
Posted in Humanity, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
בזכות ולא בחסד
נגמר טקס יום הזיכרון. השנה, בבית אלפא, הוא היה בסימן מלחמת העצמאות. זאת אומרת, המלחמה בה סבא שלי נהרג. אז סיפרו את הסיפורים של כולם, מההתחלה ועד הסוף. בהתחלה, חשבתי לעצמי של בסדר, אני אצליח לא לבכות השנה. אבל זה היה קרוב מדי לבית. אני לא יודע למה. אני לא יודע למה, אחרי כמעט שבעים שנה, כשאני שומע על אנשים שאפילו אמא שלי לא הכירה, אני בוכה. אבל הטקס השנה, עם הסרטונים והמראות, גרם לי לחשוב על הארץ הזאת. בעיקר בגלל הסיפור של צבי בורנשטיין. צבי בורנשטיין היה חבר בית אלפא שנפצע פציעת עבודה ולכן לא היה יכול להשתתף בלחימה פעילה. אבל הוא היה יכול, והתנדב, לעמוד בשמירה על הקיבוץ. הוא נהרג כשהפציצו את בית אלפא וחפציבה מהגלבוע. הוא היה בדרך להזהיר אנשים ולעזור להם להגיע למחסה. לא ידעתי או לא קישרתי את זה עד היום. המקום בו אני יושב עכשיו, הקיבוץ בו גדלתי, הופצץ בפגזי מרגמות. ואם חושבים על זה, אני חושב שיהיה קשה למצוא מקום בארץ הזאת ממנו לא יהיה אפשר, לפחות, לראות מקום שהופצץ או נורה או שדיממו עליו ישראלים שנלחמו על המדינה שלהם. אני לא מאמין בציביון הדתי. אני לא חושב שהארץ הזאת ניתנה לנו. אבל, ממה שאני יודע על ההיסטוריה הרלוונטית, זה המקום בו אוסף שבטים ומשפחות אקראיות התאגדו למה שבפעם הראשונה היה אפשר לכנות בתור העם העברי. ויש לנו עדויות שפה היה קיים ישוב יהודי בעבר. כעיקרון, שמפה באנו ולפה שבנו ולפה גם נשוב. אין לנו מקום מתאים יותר. אפשר עוד לדון בשיתופי פעולה וסובלנות אתנית אבל אני לא יכול, עכשיו, לסלק מהמוח שלי Continue Reading →
Posted in Me, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
My Accident
היום ראיתי את הסרטון שנמצא פה למעלה. הוא בערך 20 דקות. שווה לראות. אני אחכה. בכל מקרה, זה גרם לי לחשוב על התאונה שהייתה לי. ואם אתם חושבים לעצמכם, ‘רגע… תאונה? איזו תאונה?’ זה בגלל שלמרות שזה קרה לפני יותר מארבע שנים, למרות שכתבתי בדיוק מה קרה ברגע שהייתי מסוגל לכתוב, הרשומה הזאת הייתה נעולה עד היום. בעיקר, כי התביישתי. התביישתי שדבר כזה קרה לי. התביישתי בכך שהשקעתי חלקים ניכרים מהחיים שלי בלהימנע ממקרים כאלו ולהיות מוכן לדברים כאלו, אם יקרו, ובסוף הכל היה כאילו כלום. פחדתי. הרבה פחות לעצמי. הרבה יותר למעין. אבל מאז התאונה ההיא, כל פעם שמישהו צופר לי, כל פעם שמישהו נדחף או אולי מפספס את היכולת להידחף לפני בכביש, אני נועל את הדלתות של האוטו ומסתכל מעבר לכתף שלי לכמה דקות. כי בראש שלי זה תמיד יכול לקרות שוב. בראש שלי… זה תמיד קורה. ביום שני לפני שבוע הייתה לי עוד “תאונה”. יצאתי בבוקר עם מעין לסידורים. אחרי שסוף סוף סידרתי את תעודות הזהות שלנו עם כתובת חדשה, הלכנו להוציא תו חנייה של רמת השרון. סוף סוף היינו יכולים לחנות בעיר בה אנחנו גרים כבר בערך שנה וחצי. היה משהו שרצינו לעשות בסוקולוב, הרחוב הראשי והעמוס ביותר של רמת השרון. אז נסענו לשם, מעין ירדה ואני חיכיתי שחנייה תתפנה. אבל היה איזה טנדר מאחורי שנצמד אליי, כנראה לא מבין את הרעיון הזה של ‘לחפש חנייה’. הם עצרו לידי וצעקו עליי משהו עם “שוטר”. ניסיתי להגיב בנונשלנטיות, פשוט לגרום להם להמשיך לנסוע. אבל הם המשיכו, עצרו לפניי, ואז אחד מהם יצא החוצה והתחיל ללכת לכיווני. היה Continue Reading →
Posted in Me, No Category by Eran with comments disabled.
ראיון עבודה
הלכתי לראיון עבודה. סבבה. הם רצו לעשות לי מבחן תכנות ב-Unity. סבבה. אבל אז הם נתנו לי מקלדת QWERTY… עם Mono… על מק. 😓
Posted in No Category, Work by Eran with comments disabled.
Halle-fracking-lujah Motherfuckers
I demand… the highest of fives!
Posted in Geekdom, No Category, School by Eran with 3 comments.
I Made a Game!
It’s here. You need a phone and at least four people to play it. Have fun. I’m tired. Good night.
Posted in From the Writing Desk, Gaming, No Category, Programming by Eran with comments disabled.
Success!
So, I’m working on a dice roller for Android… And today, after much mucking about with HTTP packages and a little mucking about with System.Net (after I got tired and decided to do it bare bones) and a little bit of https wrangling, I finally got my first real response from Random.org. And it was pretty quick. Yay! I’m out.
Posted in High-Tech, No Category, Programming by Eran with 5 comments.