Body Integrity Identity Disorder
תסביך שגורמיו עדיין לא ברורים לחלוטין שמתבטא על ידי רצון עז להיפטר מאיבר אחד או יותר, לרוב יד או רגל. הנפגעים מרגישים שהאיבר לא צריך להיות מחובר לגוף שלהם ושצריך להסירו. הם בדרך כלל גם יפנו לרפואה ויגיעו לקטיעה. והם לא יתחרטו על זה. יש ב-New Scientist כתבה מעניינת על מחקר חדש שנעשה בנושא. הבודקים הצליחו לאתר ארבע גברים עם הבעיה וסרקו להם את פעילות המוח בשיטה לא חודרנית ובמקביל עשו אותו הדבר לארבע נבדקים רגילים לבקרה. יש אזור במוח (שאני לא אטרח לתרגם אבל הרופאה המקומית אולי תרצה) שמחקרים אחרים כבר שייכו ליכולת שלנו ליצור מפה של הגוף שלנו ולהבדיל בין ‘אנחנו’ ל’כל השאר’. כבר נמצא בעבר שאנשים מסוימים שהיה להם שבץ באותו אזור הראו פתאום סלידה מחלק מהגוף שלהם. המחקר מצא שאם נגעו בנפגעי המחלה ברגל בריאה אז האזור הזה נדלק אבל אם נגעו בהם ברגל שהם שונאים אז הפעילות באזור הזה לא השתנתה. בהתאם, נבדקי הבקרה הגיבו על ידי פעילות מוגברת כשנגעו להם בשתי הרגליים. זה יכול להיות בסיס לסיפור מעניין. זה תסביך מאוד נדיר. אין מספרים מדויקים אבל ההערכה היא אלף איש בכל העולם. זה יכול להיות נושא מאוד מעניין לחקור… אולי בשילוב סייברפאנק…
Posted in Less Interesting News by Eran with 6 comments.
מילת השבוע: “killergames”
בגרמניה הייתה טרגדיה. לאחרונה, תלמיד בית ספר, ילד כבן 17, רצח 15 משותפיו ללימודים והתאבד בעצמו. וראש איחוד השוטרים הגרמני פלט את התגובה הצפויה: “זה הכל באשמת המשחקים האלימים.” למה? כי הילד אהב לשחק Counterstrike ושיחק Far Cry 2 יום לפני הרצח, שניהם משחקים יחסית אלימים. וזה נורא מעצבן אותי. כן, אני משחקן ואני מתגאה בזה. אבל זה יותר מזה. זה הרבה יותר גרוע בשבילי מאז שאסף נהרג. למה? בגלל מה שקיבלנו מהקב”ט של הטכניון. כי הם הלכו לחדר שלו ומצאו ספר חדוו”א פתוח ולכן הסיקו שהוא התאבד. התגובה של כל מי שבאמת הכיר את אסף לדברים האלו היה רצון עז להכות את הקב”ט במשהו קשיח, כבד ואם אפשר גם חד. במונחים טיפה יותר מובנים: It was a Colossal WTF. כי זאת הייתה האמא של כל הראיות הנסיבתיות ושטות מוחלטת שאני לא מאמין שאיש ביטחון מנוסה יעשה ובטח שלא קצין משטרה בכיר. Counterstrike הוא אחד מהמשחקים הפופלאריים ביותר בעולם ואאל”ט, הימ”ר המשוחק ביותר בעולם. Far Cry 2 הוא משחק ימ”ר/ארגז חול חדש שנראה כמו בן-דוד של Crysis ולכן כל מי שיכול להרשות לעצמו כנראה ירצה לשחק אותו. זה כמו להגיד שנמצאה חולצת גולף בזירת הפשע אז צריך לעצור את כל מי שלובש חולצת גולף. לזה אנחנו קוראים “ממצא לא חד-משמעי”. Counterstrike ו-Far Cry יכולים לדחוף מישהו למסע רצח כמו שספר חדוו”א יכול לדחוף מישהו להתאבדות כמו שסרטים מצוירים יכולים לדחוף מישהו להפיל על אחרים סדן כמו שקומיקסים יכולים לדחוף מישהו לשים על עצמו גלימה ולקפוץ מבניין. אני חושב שלא יכולה להיות מחאה מספיק גדולה מצד המשחקנים ומפתחי המשחקים. ואני חוזר Continue Reading →
Posted in Less Interesting News, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
Entropia פותחת בנק
בהרצאה שלי על עולמות וירטואליים באייקון האחרון דיברתי על כל מיני סוגים של משחקים ברשת שהם עולמות וירטואליים בפני עצמם. בחלק על כלכלה של עולמות כאלו דיברתי גם על משחק שנקרא ‘פרוייקט אנטרופיה’. מדובר במשחק הרפתקאות חלל שוודי שמאפשר להמיר כסף אמיתי לכסף במשחק ביחס קבוע של 10 דולרים של אנטרופיה לדולר אחד של ארצות הברית. אז אולי עוד אי אפשר להעביר את הכסף שלכם לפלנטה אחרת אבל אם חברת משחקים מבטחת את ההשקעה, למה לא לשים את הכסף במשחק? עכשיו, החברה שמריצה את ‘פרוייקט אנטרופיה’ קיבלה רשיון להפעיל בנק מהממשלה השוודית והם הולכים לפתוח את הבנק הראשון שלא רק אין לו סניפים פיזיים, הוא גם לא ממש ממוקם פיזית בעולם שלנו. זה יהיה מעניין.
Posted in Less Interesting News by Eran with comments disabled.
ככה נותנים ביקורת על מחשבים
צריך יותר כאלו. The Tech Report בוחן מחדש את ה-Phenom II החדש של AMD (שכנראה גם השתפרו קצת מאז המבחן האחרון) ואת מעבדי ה-Dual, Quad ו-i7 של אינטל והפעם בהשוואה מול המחיר שלהם. ככה עוזרים למי שמחפש מחשב חדש: “אם אתה מריץ משחקים, ה-i7-920 נראה הבחירה הכי טובה בתור מעבד שלמרות עלויות מערכת גבוהות מהאחרים עדיין מציע שיפור ביצועים רציני לעומת עליה לא רצינית במחיר. אם רוצים רק יישומים שולחניים אז ה-X4-940 וחבריו מציעים ביצועים דומים לאלו של ה-Quadים הרציניים של אינטל ובעלות נמוכה יותר.” עכשיו אני צריך שהמחירים קצת ירדו ויהיה לי כסף. עדיף שניהם.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
Cut Through the Crap
זאת הצעה מעניינת אבל לא מספיק טובה. לכל אחד שיודע קצת איך להשתמש במחשב אבל בכל מקרה נאלץ להתקשר לתמיכה טכנית בטח נמאס כבר לחכות שעות עד שהטכנאי בצד השני יבין שהוא לא מדבר עם אידיוט. הרעיון לחתוך דרך כל הזיון שכל בצורה קצרה וחלקה קוסם לי אבל ההצעה שעולה שם לא הכי טובה. כל אחד יכול ללמוד להגיד פיזבין ולמען האמת, אפילו לי זה לא אומר כלום. אני בהחלט בעד הרעיון השני: “כן יש לי בעיה וזאת לא בעיית ID-10-T.” אבל גם זה לא בהכרח ייקלט מהר או יעבוד לאורך זמן או על כל האנשים. בהחלט יש את ה”טכנאים”, כביכול, שיושבים מול מחשב משלהם ומקריאים מתסריט כמו עזרה של חלונות (“תנסה לסגור ולהפעיל מחדש, עובד?” לא. “תנסה לשנות את הכתובת, עובד?” לא. “האם המחשב שלך דולק?” לא…) לחיצת יד סודית/אוניברסלית לא בהכרח תהיה הפתרון. אני יודע שאני טועה אבל אני עדיין בעד להניח מראש שהבן-אדם איתו אנחנו מדברים הוא אינטילגנטי כמונו אם לא יותר. אז אני חושב שהמשפט הכי טוב יהיה: “בוא נניח ששנינו יודעים איך להפעיל מחשב וניסיתי כבר את כל הדברים הפשוטים והרגילים. עכשיו בוא נעבור בזריזות על כל מה שאתה חושב שאני צריך לעשות.”
Posted in Less Interesting News, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
אני חושב שהתרגלתי
אני שומע את הדיסקוגרפיה של להקה לא ממש ידועה בשם Anvil כבר שלוש שבועות בערך. מתוך 165 שירים, הוצאתי בינתיים 32 בשביל ה-Unfiled. אז התחלתי לחשוב על האם לזרוק את שאר הדיסקוגרפיה ולשמור רק את השירים היותר טובים. אבל עכשיו אני חושב שאולי סתם התרגלתי ללהקות נהדרות בזמן האחרון. אולי התרגלתי ללהקות שבאלבום שלהם היה אולי שיר או שניים שלא ראויים לחזרה ad nauseum. כנראה ש-Anvil הם פשוט עוד להקה. לא גאוניים אבל גם לא Epica, לא “כמה שירים טובים והשאר זבל צרוף”. יש להם שירים שאפשר לשמוע ויש כאלו יותר טובים. באמת חבל שאת רוב החומר הטוב שלהם הם הוציאו עד 1998 אבל זאת לא סיבה לזרוק את כל האלבומים. חבל.
Posted in Reviews, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Here, Solve This Riddle
בטכניון יש יריד עבודה כל חודש בערך. לחברות יש נטייה מוזרה (חוץ מלערוך הגרלות שאין לך סיכוי לזכות בהן), ובעיקר לאינטל, לתת לסטודנטים איזו שהיא חידה מוזרה לפתור עד סוף היום. אני מסוגל להבין למה להם לעשות את זה, לבדוק כמה הסטודנט באמת מסוגל לחשוב, אבל זה באמת מעצבן. יש כל כך הרבה דברים יותר טובים שהם יכולים לתת לאנשים לעשות כדי לבדוק כמה הם מתאימים לעבודה, הרבה מעבר ליכולות ויותר גם לאיך שהבן-אדם יוכל להשתלב בחברה. אני נזכר בזה כי קראתי לא מזמן כתבה על הנושא של שאלות בראיונות עבודה, מה שכבר סווג כ”שאלות פרמה”, על שם מי שהמציא את המונח “חשבון על גב המעטפה”. כל השאלות המוזרות כמו “איך להזיז את הר פוג’י?” או “כמה מכווני פסנתרים יש בשיקגו?” ועכשיו מישהו העלה את השאלה הכי מוזרה שאי-פעם נשאלה בראיון. כל זה גם מזכיר לי ציטוט מעולם הטבעת: “How do you folk manage Rishathra?” “If you will state your gender–” “How long can you hold your breath?” Sea Folk. “No, but we like to talk about it.” “We cannot. Don’t be offended.” Red Herders. “It was thus we ruled the world!” City Builders. “Only with sapient species. Here, solve this riddle–” “Only with non-sapient species. We prefer not to become involved.” — The Ringworld Throne, Larry Niven —-====—- ובינתיים יש לנו פרסומות להקרנה הקרובה של Alien vs. Predator ב-SKY. —-====—- וגם עטלף שטס לחלל.
Posted in Less Interesting News, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
Back to Basics
הייתם חושבים שזה דיי טריוויאלי שאם יש לכם קבוצה B שמכילה ממש קבוצה A (כל האיברים שב-A הם גם ב-B) אז החיתוך של A ו-B (הקבוצה שמכילה את כל האיברים שנמצאים גם ב-A וגם ב-B) היא בדיוק הקבוצה A, נכון? אז מתברר שבלוגיקה, ההוכחה הזאת לוקחת קצת זמן ואני לא אשחזר אותה פה. היא לא נורא ארוכה אבל אין לי פה סימנים מתמטיים ואין לי כוח לכתוב אותה בשפה טבעית. זה יהיה נורא ארוך. אז עכשיו אני לא יודע אם לצחוק או לבכות כי, מצד אחד, אנחנו לומדים מחדש דברים אינטואיטיביים, אנחנו מוכיחים דברים שעד עכשיו היוו הנחות בסיס. אבל מצד שני, it’s kinda fun. :)
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
ביקורות בשורות
Battlestar Galactica – The Frakking End: Wow! I mean, if I was there I would have probably been a part of that suggested uprising but damn, that’s how you end a show. I almost cried. 84 hours of television and I say they were worth it.
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
I WIN!
הצלחתי להביס אריזת צדפה! קניתי אוזניות חדשות עם מיקרופון בשביל ניסוי שבתקווה יתברר גם פה בעתיד. האוזניות, TEAC פשוטות כמו האחרות שלי (ששירתו אותי נאמנה כבר כמה שנים עם רק בעיות עמידות בפלסטיק), הגיעו כמובן באריזת צדפה. אז לא רק שהצלחתי לחלץ אותן מהעטיפה בלי להשתמש בכלים בכלל ובלי לאבד שום איברים חיוניים (למען האמת, האי-נוחות הגופנית היחידה שסבלתי היא שפשוף באגודל) הצלחתי גם לדחוף את כל האריזה אל תוך גליל הפרינגלס שמשמש לי כפח אשפה כשהוא כבר היה יותר מחצי ממלא ולסגור את המכסה. ראיות מצורפות
Posted in No Category by Eran with 7 comments.