עולמות, יום 2: איחור לא-אופנתי, המון משחקים ומחזמר
היום הגעתי באיחור לא-אופנתי. הלכנו לישון מאוחר מדי אתמול כי אחרי שחזרתי מהכנס, ישבתי עם קרן לאיזו שיחת נפש ארוכה מאוד (עד בערך 4 בבוקר :) ) שפרטיה ישארו חסויים בעיקר בגלל שהיא אמרה לי ככה.
אני רציתי להגיע להרצאה ב-11:00 וב-13:00 ושוב אני חוזר לעניין של לא להזמין כל כך הרבה אירועים מראש. בסוף, הגענו אחרי 13:00 וגם לא הרגשתי כל כך צורך להיכנס להרצאה באיחור. אז ישבנו ושיחקנו משחקים. אם כל חוסר הכבוד שיש לי למסחריות עודפת מנוצלת צרכנים, לסטיב ג’קסון יש משחקים ממש משעשעים וה-MiB מרוויחים מזה דיי הרבה (עוד על כך בהמשך). מה שיותר משעשע בכל העניין הוא שמשחק יחסית פשוט ומוזר כמו King’s Blood (קרן וז’ניה קראו לו ‘טאקי יפני’) תפס הרבה אנשים והחזיק אותם להרבה זמן.
ב-15:00 הלכתי להרצאה של באפי חולמת החלומות אבל גם לא נשארתי הרבה כי זה לא היה כל כך מעניין. חזרתי לזירת המשחקים והספקתי לשחק קצת Munchkin Fu לפני שאנשים הלכו. ישבתי שם דרך ההרצאה על באפי ודרך ההרצאה השנייה שהייתה לי ברשימה. פשוט לא הרגשתי שום צורך או דחף ללכת.
רק ב-19:00 בערך הכלתי להרצאה של זיו קיטרו (טוב, סוף סוף, לפגוש את הבן-אדם שהוא העורך הראשי שלי ב-ISF). הוא הרצה על קסם בהיסטוריה הרחוקה והעכשווית, בתאוריה, במטפורה ובפרקטיקה. היה מאוד מעניין להקשיב לו וגם להסתכל על כל הדברים המוזרים שהוא פרס על השולחן שלו: מכדור בדולח ועד ‘ספר הצללים’. הייתי מעלה את התמונה אבל היא יצאה כל כך גרועה שפשוט זרקתי אותה.
לאחר מכן, ב-20:00 ירטתי את קרן בהרצאה של ג’ו על הגורלות של פול אטריידיס ותומס קובננט. היא לא שמרה לי מקום )-: אבל הצלחתי לשבת קרוב. מכיוון שקראתי רק את חולית הראשון אז רוב מה שהוא דיבר עליו כנראה היה ספויילרים בשבילי אבל אני בטוח אשכח אותם עד שאגיע לקרוא את הספרים. חוץ מזה היה מצחיק ומעניין לראות את ההשוואה בין שני מודלים של גורלות.
ב-21:00 ניצלתי את זה שההזמנה שלי לרצועה הקומית לא התקבלה ולקחתי את הצעתה של לילי להצטרף למחזמר של באפי. כבר ראיתי אותו לפחות שלוש פעמים אבל הם כל הזמן עושים אותו אחרת (בניגוד להצגות אחרות בכנסים מסויימים, אהם..) והפעם הם עשו אותו משולב פסח וקטעים ממד”ב ופנטזיה אחרים. היו ירידות על זינה, על מלחמת הכוכבים וסתם בכלל. היה משעשע אבל אני חושב שההצגה המעוברתת המורחבת מאייקון שעבר הייתה יותר טובה. היו יותר אנשי צוות, יותר השקעה ורמת הפקה גבוהה יותר.
ההרצאה של רוני ב-23:00 על המטריקס שמסביבנו הייתה טובה למרות מירב התקלות הטכניות והאנושיות (רמי, That Means You) ששרצו שם. הוא הלך לאן שחשבתי כשחזר אל דקארט ודיבר על חושים, חלומות ואשליות אבל בכל מקרה, כל הכבוד לו. אני חושב שזה הופך אותו עכשיו, חוץ מלכותב מוכשר, גם למרצה הצעיר ביותר בכנסי המד”בפ בארץ. ומאוד לא אהבתי שהמקרין קרא לו זאטוט, הזאטוט הזה יותר מוכשר מרבים מאיתנו.
כשנגמרה ההרצאה, נפרדתי לשלום מלילי וחברתה ענבל והלכתי לראות מה קורה עם המשחקים. הצטרפתי למשחק של Munchkin Bites שהמשיך עד 1:30 בערך לפני שהלכנו (כל החבורה של קרן) חזרה הביתה. לשחק עם הכלבה שלה, כמובן. דיברנו שטויות עד 3:00 ושלחנו את ז’ניה ואיתי כדי שנוכל ללכת לישון ולקום בשעה נורמלית.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.