זהירות! ילדים נרקיסיסטים
זאת איזו שהיא אופנה שהגיע מארצות הברית כנראה לפחות מאותו המקום כמו “No Child Left Behind” וגם השתרשה יפה בארץ בצורת “האמא שמתקשרת למ”פ”. זה אולי חלק מהתפקיד של מורים בבית הספר להיות גם מחנכים אבל הם לא אמורים להיות פסיכולוגים. ובטח שהמפקדים של הילד לא צריכים.
תפקיד המחנכים הוא להנחות את הילד להיות, לבסוף, פרט חיובי ותורם בחברה. תפקיד ההורים הוא לוודא שהילד שלהם שמח ומאוזן נפשית, לא להציק למורה אם הילד נכשל בבוחן או למפקד בגלל שהוא נשאר שבת.
זה לא רע אם בית ספר מלמד את התלמיד איך להתמודד עם מצבים נפשיים, מלמד אותו אינטילגנציה רגשית וכישורים חברתיים אבל להוסיף קריטריון של Emotional Well-Being לכרטיס הציונים זה כבר מוגזם ובסוף גם רק ירע את המצב.
הדיון הזה עלה ב-Slashdot בגלל שמישהו שעובד בחברת טכנולוגיה הביע קצת WTF על זה שמגיעים עליו בוגרי קולג’ ומצפים לפרסים ונסיעות לחו”ל ועבודה שהיא ריגוש בכל רגע ורגע ורוב מה שהם מקבלים הוא נסיעה מלהיבה לאינדיאנאפוליס.
הם טוענים שם שזאת בעיה עם ה-Baby Boomers, הדור שגדל אחרי מלחמת העולם השנייה וגידל את הילדים שלו בתוך שפע שבו הם רגילים לקבל כל דבר בקלות. אם כך, מה הסיבה לזה פה בארץ? אני לא חושב שאני יודע.
Posted in Less Interesting News by Eran with 3 comments.
….I’m not following your reasoning here, which is shocking
יש לי תגובה מלאת זעם לפוסט הזה, אבל אני לא מצליחה ממש לנסח אותה.
בתימצות – בית הספר הוא ממש לא מקום מחנך. הוא מקום משחית ומלא רוע אנושי, עמוס במורים נטולי אישיות וחסרי מוטיבציה, וההצדקה היחידה לקיומו היא לשמור על הילדים בזמן שההורים עובדים. ולאור כמויות ההתעללויות שילדים חוטפים בבית ספר על בסיס יום יומי, בדיקה של Emotional Well-Being היא לא מותרות – היא הכרח.
אז שנינו מסכימים שזאת לא מערכת אידיאלית למרות שאנחנו מדברים על שני דברים שונים לחלוטין.