החוסר בסקרנות
לא מזמן, חבר שלי אמר לי משהו מאוד מעניין, מרענן, ומעלה תובנה: “אנשים יודעים לתפעל רכב. מעט מאוד אנשים באמת יודעים לנהוג”.
זה גרם לי לחשוב על איך אנשים ניגשים לדברים שהם עושים בחיים.
“אנשים שיודעים רק לתפעל” הם אנשים שקיבלו את ההסבר איך דבר עובד אבל לא באמת הבינו אותו, לא באמת הבינו איך ולמה. זה נראה לי איך שזה עובד בלימודים גבוהים באוניברסיטה מול מכללה. במכללה לומדים את הכלים. באוניברסיטה לומדים הרבה יותר לעומק. במקרים שבהם מה אדם יודע לתפעל רלבנטי לכולם, כמו בנהיגה למשל, אנחנו מקווים שהוא לפחות זוכר את כל מה שלימדו אותו ומתייחס לזה ברמת הדגש הנחוצה אבל זה לעתים רחוקות נכון (ראו, איתות). הדבר עוד יותר נכון כשמדובר במשהו שלא עוסקים בו תכופות או שלא מייחסים לו חשיבות עילאית.
אני מקווה, בתור אדם סקרן מטבעי, שכשמדובר במשהו שעוסקים בו בצורה תכופה מספיק אז אנשים יתחילו לנסות להבין מה ולמה, כי אני מוצא שזה בדרך כלל מעשיר את החווייה ומוציא תוצאה סופית טובה יותר. זה נכון לרוב המקצועות, אפילו “הנמוכים” ביותר. אם מדובר במלצר, אם הוא לא רק יביא אוכל אלא ישקול את הניואנסים של העבודה שלו ואיך לעשות אותה קצת יותר טוב, הוא כנראה יגרום ללקוחות להרגיש יותר טוב ויעלה את הסיכוי לטיפ. אם מדובר בפועלת בניין, אם היא לא רק תניח את הלבנה איפה שאמרו לה או תשפוך את המלט למסגרת אלא באמת תשקול את המשמעות של המיקום או הפיזור האידיאלי ותנסה לעשות אותו יותר טוב, כנראה שהבניין יהיה טוב יותר (כנראה שלא בהרבה אבל מספיק) ואולי מספיק בשביל שמפקח ישים לב וירצה לקדם אותה.
אני, למשל, מכין קפה פעם בכמה ימים. אני יודע איך עושים את זה, השקעתי קצת בלהבין למה עושים דברים בצורה מסוימת, וקצת לעשות ניסויים עם זה, והתוצאה היא תגובות ממעין כמו “לא הייתי שולחת אותך לתחרויות אבל זה בהחלט יותר טוב מ80% מבתי הקפה שאני מכירה”. 😁
ובהקשר קצת יותר אקטואלי, זה גרם לי לחשוב גם על איך אנשים רואים דברים כאלו מבחוץ. הרבה אמרו, למשל, על כיפור והתפילה בדיזינגוף, שאלו שבאו להתפלל “רק רצו להתפלל”, רק רצו “לקרב לבבות”, “זה רק יום אחד בשנה”, לא באמת טרחו להסתכל על המניעים העמוקים יותר, על רשת התכנון שנבנתה וקודמה כדי להגיע לזה.
ואלו שדיברו על האזרחים שניסו למנוע את זה בדרך כללו אמרו “אוטואנטישמים”, “מחוללי מריבה”, וכו’ ואם כן שמעתי משהו על מניעים זה היה “שנאת דת” ודברים כאלו. לא הייתה הסתכלות על עיר חילונית, שמקבלת אנשים שרוצים לפעול לפי אמונתם, כל עוד זה לא פוגע באחרים, כל עוד זה לא משנה את פני העיר בניגוד להנחיות ולרצון של הרוב, ורק כשחצו את הגבול הזה, התחילו לדחוף חזרה.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.