ביקורות בשורות
ראיתי הרבה סרטים בעיקר בעקבות אייקון וכי עבר קצת זמן. לצערי, חלק ניכר ממה שראיתי היה לא מדהים. אבל היו כמה ראויים לטובה. סיימתי שני ספרים, אחר בסדר ואחד מצויין. תוכניות מסויימות נגמרו, לטובה או לרעה וגם Nightwish.
בקרוב, גרסת תחילת עונת השידורים…
סרטים
Surf’s Up: (קומדיה, אנימציה, חניכה קלאסי) דבר ראשון ששמים לב וכבר אפשר לאהוב בסרט הזה הוא שהוא בנוי כמו סרט תעודי, סרט תעודי על גולשים, סרט תעודי תחרות פינגווינים גולשים. כן, היו המון סרטי פנגווינים בזמן האחרון אבל זה שווה תשומת לב. מעבר למערך הכשרונות מאחורי המיקרופון, יש את הדרך שבה בחרו להעביר את הסיפור ואת הסיפור עצמו, שלמרות היותו מעט צפוי, הוא שומר על עניין ומלא בדיחות טובות על ימין ועל שמאל.
Free Jimmy: (פארודיה, אנימציה בריטי, פיל) וזה פחות או יותר מה שידעתי על הסרט לפני שצפיתי בו. זה עם סיימון פג אבל אל תתנו לזה להפריע לכם. הסרט מספר על קבוצה של בריטים בקרקס בארץ נורדית, על הפיל שהם מנסים להוציא משם, על המאפיה שרוצה את הפיל לעצמה ועל קבוצת קיצונית לשחרור בעלי חיים שגם רוצים את הפיל אבל לא יודעים למה שתי הקבוצות הקודמות רוצות אותו. יש בדיחות, חלקן טובות יותר וחלקן טובות פחות. רובן חולניות ולא נחמדות בעליל. הסרט מכיל “חומרים” שלא יתאימו לילדים קטנים. לא חובה אבל אם כן אז בחברה טובה.
Meet the Hendersons: (קומדיה, אנימציה, דיסני קלאסי) הדבר הראשון שהתלוננתי עליו הוא שלסרט יש בעיות רציניות עם איך שהוא מתעסק עם המסע בזמן. חוץ מזה הסרט מגניב ביותר, משעשע, יורד על הקלאסיקות והעלילה שלו מחזיקה לאורך כל הדרך. שוב, הסוף קצת צפוי אבל זה לא הופך אותו לפחות טוב.
Everybody’s Hero: (אנימציה, מסע) לא, הוא לא ממש קומדיה. הוא סרט רציני על ילד שנעזר בכדור בייסבול מדבר כדי להביא את המחבט המדבר של בייב רות’ חזרה אליו. בדרך יהיו כאלו שיפריעו לו וכאלו שיעזרו לו. יש בו קטעי סלאפסטיק קומיים, חלקם גם באמת מצחיקים אבל זה לא מספיק בשביל לסווג אותו כקומי. הוא סרט ילדים חביב וצריך לצפות בו בהתאם.
Shoot’em Up: (פעולה, קומי, מוניקה בלוצ’י, קלייב אואן, פול ג’יאמטי) כוריאוגרפיה מצויינת, מצחיק בטירוף, יורים המון ואז יורים עוד קצת ואז יש סקס ואז יורים תוך כדי. אפילו הסיפור חביב ומעניין. כדאי לראות אם יש זמן חופשי.
War: (פעולה, ג’ט לי, ג’ייסון סטאת’ם) בהתחלה זה נראה מאוד מטומטם. פעולה רק לשם הפעולה. הכוריאוגרפיה לא רעה, לעומת זאת. בסוף יש טוויסט חביב שלא צפיתי עד בערך 10 דקות לפני שהסבירו אותו. סרט פעולה טוב.
:Stardust (פנטזיה, גיימן) זה כן דומה לספר. אבל לא הרבה. אני לא מבטל אותו, יש לו זכות קיום כיצירה נפרדת. הוא יכול להיות “הנסיכה הקסומה” של המאה ה-21. אבל הסוף שלו היה Power Rangers מדי, הוא היה הוליוודי מדי והסוף של הספר בנוי יותר טוב, יותר יפה ויותר מגניב.
המוסד הסגור: (פארודיית מרגלים) בהחלט קצר מדי. הוא ישראלי, הוא טיפשי, הוא מצחיק מאוד. זה ההומור של Airplane, זה ההומור של ברוקס, זה ה-Top Secret הישראלי. והוא הכה בדיוק במקום. סרט טוב ומומלץ מאוד.
End of the Line: (אימה) דווקא סרט אימה חביב ודל תקציב. כל האקשן קורה בתוך מנהרת רכבת תחתית ולמרות האיכות הלא מרשימה של ההפקה, ההפחדות לא רעות והאיום, דתיים מסיונריים קיצוניים בנוי טוב.
Blood and Chocolate: (סיפור אהבה, אנשי זאב) הסרט הזה הוא לא סרט אימה, הוא סרט על סיפור אהבה בין נערת זאבים לבן אנוש. למרות שהסיפור לא הכי מקורי, הדמויות הטובות והעגולות מובילות לעלילה חדשה ומעניינת. כמו גם עיצוב הזאבים הטבעי, ואפשר אפילו מינימליסטי, יותר תורם להרגשה יותר אמיתית. בהחלט כדאי.
Jesus Christ Vampire Hunter: (ערפדים, טפשי) סרט קנדי דל תקציב ודל איכות המנסה להיות סרט פעולה עקוב מדם וקצת קומי. הוא בעיקר טפשי, כתוב רע ומשוחק יותר גרוע ובתור חובב אומנויות לחימה אני יכול רק להתבייש. זה סרט כנס של שעה מאוחרת ורמת אלכוהול גבוהה. באמת שלא חובה.
28 Weeks Later: (אימה) הוא לא סרט של דני בויל אבל יש לו זכות קיום בפני עצמו. הרעיון שלו, איך שהוא מתחיל, מעניין ודיי מתבקש כהמשך רק שלצערי הם משתמשים רק בעוד תירוץ להילחם בזומבים מתרוצצים בלונדון. כנראה שזה לא סימן טוב כשהתחלתי להשוות בינו לבין קודמו כמו Resident Evil השני והראשון. הראשון היה יותר סרט מד”ב וזה יותר סרט זומבים אבל אני כנראה אצפה גם בשלישי אם יצא.
Highlander – The Source: (פעולה, מסתורין) פשוט סרט גרוע. הראשון היה טוב ומשם זה הדרדר. נהיה יותר גרוע עם הסרט השלישי ולא הייתה דרך חזרה כשעשו את הסדרה. ועכשיו את זה. הסיפור מטופש. הוא מוסבר יותר מאשר נראה. כתוב גרוע ומעליב את האינטילגנציה. המשחק עלוב והדמויות לא אמינות. אני סובל כדי שאתם לא תצטרכו.
ספרים
Cat’s Cradle: (אפוקליפטי משהו, מד”ב חברתי) הוא לא מדהים כמו שעושים ממנו. לא אגיד שלא חביב. הוא מעניין, הפילוסופיה הדחוקה בפנים מעניינת והסוף מאוד נחמד אבל הספר עדיין דיי מפוזר ולא ספגתי ממנו את כל ההנאה שנראה שהרבה אנשים כן. לא חובה אבל אפשר.
אם יש גן-עדן: (מלחמתי, ישראלי, הוויי) זה אולי לא צה”ל בכריכה אחת אבל זה בהחלט הוויי לוחמים ב-300 עמודים. רומן מצויין המבוסס על מקרים אמיתיים ונובר עמוק בהרגשה של אמצע הקרב, משני צידי התחושה הישראלית. חובה לכל מי שהיה לוחם ולכל מי שרוצה לדעת איך זה הרגיש.
טלוויזיה
Kyle XY Season 2: (מד”ב, צעירים, מציאותי) יש שלא מסכימים איתי אבל לפי דעתי הסדרה הזאת עדיין מצויינת, בעיקר בגלל הדמויות החזקות שלה. זאת סדרה על משפחה אמיתית עם בעיות משלה בנוסף לילד הגאון שמגיע אליה משום מקום. זה הרבה יותר מג’ון דו לילדים ומומלץ מאוד.
Psych: (בילוש, קומדיה) כולנו כבר מכירים תוכניות בלשים, תוכניות על בלשים גאונים, בלשים מוזרים או בלשים מצחיקים. אבל Psych משלבת את כל זה ועושה את זה טוב. היא יורדת על תרבות, על משטרה, על כולם ועל עצמה וכוללת גם הומור פיזי ובעיקר מאוד מצחיק. חבל שכנראה סגרו אותה.
Masters of Science Fiction: (מד”ב) הסדרה הקודמת על אמני האימה הייתה מצויינת, שתי העונות שלה. היו לה כמה נפילות אבל רוב הפרקים איכותיים במיוחד. ציפיתי לאותו הדבר גם אם זאת. אבל לא. הם אולי משתמשים בחומרים טובים, בסטיבן הוקינג ובשחקנים מצויינים אבל החומר שהיה פעם טוב היום הוא מוכר ומיושן. מתוך ארבעה הפרקים שכבר יצאו, אחד היה מצוין, אחד חביב ושניים לא משהו. ובזה זה נעצר. אני מקווה שהם רק צוברים חומרים טובים וחדשים ולא מפסיקים לגמרי.
מוזיקה
Nightwish – Dark Passion Play: (מטאל, סולנית 7/13) אז כמו שכבר אמרתי, ה-Nightwish החדשים הם לא ה-Nightwish הישנים. טאריה הייתה יחודית אבל Nightwish ממשיכה גם בלעדיה. השירים על האלבום החדש שונים מהותית מהקודמים והביצוע של אנט שונה לחלוטין משל טאריה. אבל השירים עדיין טובים. הם הולכים לכיוון יותר כבד ואנרגטי ופחות אופראי אבל אני עדיין איתם.
Apocalyptica – Worlds Collide: (רוק, צ’לו 2/12) אפוקליפטיקה פועלת כבר כמה שנים טובות, קצת יותר מעשור, מנגנים מטאל על צ’לו, אבל נראה לי שרק באלבום הזה אפשר להגיד שהם סוף סוף עומדים בפני עצמם עם סגנון משלהם. אם האלבומים הקודמ�
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
הווי – לא הואיי.
וכתבת את “יש דן עדן” פעמיים.
What on earth do you mean? >:-)
bat, במובן של מקל ארוך שמשחקים איתו כדור בסיס, נקרא בעברית מחבט. אני מקווה שלזה התכוונת ולא לכלי הטיגון המדבר של בייב רות’. אחרת זה היה יכול להיות קומדיה לא רעה ;-)