אני נוטה תמיד לברר מה אחרים עושים.
אם אני עושה אותו דבר כמו מישהו אחר, אני דואג לברר כל הזמן מה הוא עושה, איך הוא עושה, כמה זמן זה לוקח לו וכל דבר אחר. תכירו אותי: קפדן, תחרותי וסקרן.
הסיבה לכך הרבה יותר פשוטה: אני רק שואף לשיפור. אם אני עושה משהו יותר טוב, אני נותן עצות. אם אני רואה שמישהו עושה משהו יותר טוב ממני, אני לומד. זאת לא חטטנות לשמה.
Posted in No Category by Eran with 8 comments.
ומה גרם לך לצאת בהכרזה הזו?
אני מדי פעם אפרק ואסביר אחת מהתכונות המוזרות שלי. כשאני אתפוס אותה.
אוי ווי, פרוייקט רציני וקשה לקחת לעצמך.
מתי החלטת שאתה צריך לבנות את המדריך השלם לסייבר ראנר?
אני מידי פעם מואילה בטובי האינסופי ורחמנותי עד אין קץ להעניק בדל של מידע מהסוג הזה לאיש היקר שלי, כיש לי סיבה טובה לחשוב שהוא צריך את העזרה והתמיכה הטכנית הזו לפני שהוא קובר את עצמו בצורה בעייתית במיוחד.
יש לך תוכניות להעניק את ספר ההדרכה השלם לאישתך לעתיד אי פעם?
אני פשוט מאמין שיש מעט מאוד חלקיקים שאי אפשר לפרק, גם בנפש האנושית. זה אחד מהדברים שאני חושב עליהם כל הזמן. כשזה יתמצק אני אכתוב את זה.
אני לא כותב שום ספר הדרכה, אני בעיקר מסביר לעצמי. מי שרוצה לדעת, שישאל. אני מאוד מתעניין בסוגיות של למה אנשים עושים דברים מסוימים.
מה לגבי החלק שלך שתמיד מסתכל על החלק שלך שמסתכל על החלק שלך וכותב עליו דברים?
מה איתו?
אם אתה מפרק לחלקיקים כדי להסתכל עליהם תמיד יש את זה שמסתכל שאותו אתה לא יכול לפרק כי אז לא תוכל לראות…
עקרון ידוע בפיסיקה גרעינית, “חוק אי הוודאות”.
קראת את מייפלאור?
יש לי אנאלוגיה יפה משם על כך שאתה יכול כל פעם לתפוס חלקיק אחד ולהביט בו אבל לעולם לא תראה את השלם כי הוא גדול מסך חלקיו וכיוון שמדובר בעצמך הפרטי זה כמו לנסות לראות את החושך מאחורי העיניים שלך… בלתי אפשרי מבנית אבל לא מונע את קיומו ואת חשיבותו לתפקודך.
בסופו של דבר כשאתה חי את חייך והוויתך למקסימום אתה בדיוק אתה ולא מוצא את עצמך שואל את עצמך שאלות על מהותך העכשוית. נכון אידיאל יפה? לא מעשי עבורך כאן לצורך הדיון, אבל יפה.
מצד שני זה יופי של תרגיל מחשבתי ונותן לך פתח להכיר את הפינות והזוויות שלך כדי לעבוד איתן טוב יותר.
למשל אם אתה יודע מה מעצבן אותך בסיטואציה מסויימת אתה יכול למזער נזקים כשאתה רואה את זה מגיע. או לפחות ככה זה עובד בתאוריה.
:)
בדיוק עלית על למה אני עושה את זה. היחידי שקובע מה אני עושה זה אני אבל גם לזה יש סיבות. אם אני אתן את המידע הזה חופשי אז אני כגורם יהיה יותר מובן ויהיה יותר קל להסתדר ולעבוד איתי.
ולמה שאני לא אהיה מסוגל לניתוח עצמי? למרות שאני מתאר לעצמי שהחלק שמנתח לא מתחלק להרבה חלקים אחרים. וכבר די הסברתי אותו, הוא נובע מהנטייה שלי ליעילות, חופש מידע וסקרנות. אבל כדי להסביר אותו ביתר דיוק אני צריך להיכנס לטיעון מעגלי.