רמון שווה המון

אם הביטחון העצמי שלי היה כבר בפרפור חדרי על הרצפה אז זאת כנראה הייתה יריית הרחמים.

אבל זה כתוב טוב, ישר ולעניין ואני מקווה שזה לא ישפיע עליי יותר מדי כי אני לא כזה גבר.

עכשיו לכו תקראו מה מארג’ כתבה. 


Posted in Memes and Stuff by with 2 comments.

Comments

  • Nihau says:

    להיות קורבן בכל מצב שהוא זה מצב מנטלי של הסכמה למלא את תפקיד הקורבן.
    אם אין הסכמה כזו נלחמים כמו עכבר עם הגב לפינה בלי רחם, בלי מעצורים, בלי הפסקה ועם כוונות רצחניות.

    הרי תיאור של מקרה שראיתי במה עיני:
    לאקוואריום נחשי צפע הוכנס עכבר חי כמזון כיוון שהנחשים לא תמיד מוכנים לאכול טרף שלא הכישו בעצמם.
    הנחש לא היה מאוד רעב אבל ריחרח את העכבר באוויר עם הלשון והחליט לבדוק מה שווה הארוחה.
    העכבר היה מבועט כפי שמוצדק שיהיה.
    ראש הנחש התקרב אל עבר העכבר והמכרסם הקטן, הרך והפרוותי קפץ על אפו של הנחש ונגס בו בעוצמה. הנחש נרתע לאחורה בהפתעה והעכבר זינק על זנב הנחש ונגס גם בו מה שהקפיץ שוב את הנחש הלא מוכן נפשית לרעיון שהאוכל ינשך חזרה.
    הנחש שקע לאחור והעכבר ניצל את הרגע כדי לברוח לקצה השני של האקווריום. הנחש שינף קשקשיו והכיש את העכבר ובזאת תמו חייו של המכרסם.
    אם זה היה קורה בטבע החופשי העכבר היה נימלט.
    יחסי כוחות עכבר ונחש צפע אינם יחסי כוחות דומים ליחסי כוחות ההרבה הרבה יותר מזעריים בין גבר לאישה.
    ההבדל בין גבר לאישה קטן מספיק שהבדל של הכשרה וידע טכני מסוגלים לא רק לאזן את המשוואה אלא גם להטות אותה לכיוון הלא צפוי לפי ההגדרה המגדרית הסטריאוטיפית המטופשת*.

    מה גם שאנחנו בעלי חיים שהעלו את השימוש בכלים ושינוי סביבות לא רצויות להתאמה אישית רצויה למדרגת אמנות. היא חלשה מידי להורדות ידיים? שתחתוך גידים, היד תיפול לבד. הוא גדול יותר פיסית וכבד? שתוציא לו את העיניים עם הציפורניים. לאף אחד אין יכולת לחשל עיניים. או לחילופין שתירה בו. גורמים מאזנים שכאילה. כלים, מנטליות.

    *או אולי הגדרה מגדרית לא כל כך מטופשת בהתחשב באגו השברירי המפורסם הגברי מול נשים חזקות וההשפעה של השבירה הזו על הנטייה לפוריות לעומת הפוריות הגנטית של מדכאי נשים בהיסטוריה.
    הרמון ומילת נשים…מממ… בהחלט לא המצאה פמיניסטית.
    טוב, אז אולי לא מטופשת אבולוציונית אבל בהחלט לא מוצדקת. אין לדעת אבל סביר שהמין האנושי היה מרוויח בני אדם איכותיים יותר. לדעתי על כל מקרה ולו בגלל שלשני ההורים הייתה חובה תרבותית מעוגנת יותר לדאוג לגידול הילדים. במקום מסעות נועזים על טהרת הגבריות הטהורה של האונס רצח שוד וגזל הנפוצים.

  • Eran says:

    זאת דרך מעניינת להסתכל על זה. וזה באמת מעלה במוחי מספר פתגמים תורמים (“The Sabre Bear is most dangerous when it is trapped with no hope of escape. — Klingon Proverb) אבל למה נראה לך שהיא לא נלחמה בציפורניים ובשניים? אולי היא כבר חשבה על התוצאות? אולי היא כבר חשבה על התביעה? אולי זה היה מתוכנן כך מההתחלה? אולי זה היה אמור להיות מסחטה. אולי הכל היה קונספירציה?

    זאת יכולה להיות עלילה נחמדה…

Pingbacks & Trackbacks

  • […] Regarding public norms: things are highly exagarated (see, for example, Marge’s blog, or Eran’s reaction). My conclusion from the trial is very specific: if you are an employer 56 years old, and have a female worker 20 years of age, don’t give her a french kiss in office before you dated her out of office and managed to create a romantic relationship. If you want to be a bit more general, I would recommend that if you find someone in office that you like, the appropriate thing to do (certainly if she is under you, but also if you are “just” co-workers) would be to go to her, and invite her to do something out of office. If she agrees and things are working for you – maybe at a later stage you can also show your connection at work; just limit the first step to something like “I like you, would you like to get to know a bit out of work” or better “I heard about this great movie/show/exhibition – do you care seeing it together? I happen to have next evening free and thought it would be nice to go there together”. The latter has the advantage that if she doesn’t like, you are not (too) humiliated. Anyhow, there is an extremely long distance from here to the debate about wether or not a man can kiss a woman at all. Of course he can. This is natural at the evolution of a relationship. It just should be part of evolving relationships. […]