אנשים מתים כל הזמן
זה תירוץ. אבל תירוץ למה?
אתמול קראתי בעיתון על “רק” 446 הרוגים על כבישי מדינת ישראל. השנה הכי בטוחה בארבע העשורים האחרונים. בטוחה, עאלק. 446 זה מספר עצום. רק להשוות לספורט החביב עליי: בתאונות דרכים קטלניות בישראל נהרגו ב-2006 פי 9 אנשים מאשר שנהרגו בספורט הצניחה החופשית בכל העולם. השנה, על כבישי מדינת ישראל, נהרגו פי 3 אנשים מאשר שנהרגו בכל העולם בספורט הצניחה החופשית בשלוש השנים האחרונות!
השאלה שצריך לשאול היא כמה צריך להיות לנו אכפת? כמה צריך להיות אכפת מהבן-אדם שמת? האם הוא אידיוט שהיה מגיע לו או שהוא קורבן תמים שרק היה במקום הלא-נכון בזמן הלא-נכון?
אני רק מאוכזב. לא הכרתי אף אחד מאותם אנשים שמתו על הכביש ולא אכפת לי מאף אחד מהם באופן אישי. אבל אכפת לי מהמדינה שלנו ומתרבות הנהיגה. ומאוד אכפת לי כשיוצא שלפחות פעם (אם לא פעמיים) בנסיעה יוצא לי להגדיר עוד נהג כאידיוט שלא יודע לנהוג או שלמד אצל ‘דני שובבני’.
כתבתי סיפור בנושא תאונות הדרכים לחלומות באספמיה מספר 1. אם אתם לא יודעים איפה למצוא, יש לי עותק. את אותו סיפור כתבתי במיוחד בעקבות שיחה שהייתה לשכבה שלי בבית הספר. יש לי גם “עוד” סיפור שקשור לנושא אבל הוא עדיין בשלבי כתיבה. אולי בהמשך.
דור אליוט נפטר ממחלה. האזכרה שלו היא היום, עכשיו. גם אותו לא הכרתי. עוד פרצוף שראיתי בקיבוץ ועוד בן-אדם שאישיותו נעלמה ממני לחלוטין. גם ממנו לא אכפת לי באופן אישי. אבל ממה שראיתי מהתערוכה שלו, הוא נראה בן-אדם מעניין. אז אני הולך לגלות עליו עוד קצת…
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 8 comments.
“הוא קורבן תמים שרק היה במקום הלא-נכון בזמן הלא-נכון” – זה למה אני מפחדת לנהוג.
במקרה הזה יש לך רק שתי אפשרויות: את יכולה להתנתק מהמציאות של המאה ה-21 כמו אמא שלי (שיש אנשים שזה מתאים להם אבל לא נראה לי שזה מתאים לך) או שאת יכולה להיזהר כמיטב יכולתך ולקוות לטוב.
גם אם נזהרים בחורף, ברקים יש תמיד. אבל זה לא אומר שלא צריך לצאת החוצה בסופות.
למה אתה חושב שאני מנותקת מהמציאות?
זה לא בדיוק כך למרות שאולי זה מה שאתה רואה אני לא צמודה לחדשות כמו אבא אבל אני שומעת חדשות כל הבוקר בעבודה ואני קוראת עיתון ויודעת מה קורה בארץ ובעולם אבל לא מדברת על זה כל הזמן ולא הכל אוייויוי כמו אצל אבא זה לא אומר שאני מנותקת מהמציאות.
לא התכוונתי לזה ככה. התכוונתי לזה שהאפשרויות שלך הרבה יותר מוגבלות בלי רישיון נהיגה.
להבדיל מכמה אנשים שיצא לי להכיר, אני דווקא בחרתי/בוחרת לחיות את המציאות ולהתמודד איתה, אבל כשזה מגיע לסכנה ממשית של החיים שלי, אני חושבת עוד כמה פעמים לפני הצעד הבא.
ובכל זאת, שרדתי 5 שיעורי נהיגה. בקושי, אבל שרדתי.
יום טוב!
אני עדיין זוכר את הסיפור ההוא
ואני זוכר שדיברנו בדרך לפרדייב על “האדיוטים האלו”
צריך פשוט להזהר ולשמור מרחק, יותר מזה זה כבר הפרזה
שמרו על עצמכם
:)
ובכל זאת, בכל העולם נהרגים אנשים בתאונות דרכים, ובישראל המצב טוב יחסית – נא לעיין בטבלה הבאה:
http://www.driveandstayalive.com/info%20section/statistics/stats-multicountry-percapita-2003.htm
כפי שאתם רואים, ישראל (נכון ל-2003) היא במקום ה-13 בכמות הרוגים ל-100,000 נפש. יש לציין את סין עם יותר מ-200,000 הרוגים בתאונות דרכים, ואת דרום אפריקה עם יותר מ-25 הרוגים לכל מאה אלף איש (ו-12 אלף הרוגים סה”כ).
The table above is misleading. How much distance was travelled in each country? Are vehicles widely-used at all the states compared? You should be very cautious when using statistics – if you want it to be useful, you have to make sure what you’re asking, otherwise virtually every answer is possible.
When comparing multiple countries you have to take into account other similarities – I am pretty sure, for example, that in the Jungles of Laos less people die of road accidents then in Israel. This doesn’t make Laos a safer place for the common driver, and I’m not sure you’d want to hire a car and drive when visiting there.
Neglecting variables such as country size, road distances, number of vehicles and more leads to Israel in the “13 place” – which is not so good, in my opinion.