Yitzhak Rabin, R.I.P.
Today is the official, Hebrew dated, memorial day for the 10th anniversary of Prime Minister and Secretary of Security Yitzhak Rabin’s death.
I won’t say anything because I’ve already said it. And I’ve already photographed it.
I wrote this two years ago after finding out about a webpage that allows you to send notes to yourself in the future. And the photograph was taken on March of this year on an army sponsored visit to Mount Hertzel.
נובמבר 2003
לכבוד: אני
מאת: אתה
הנידון: יצחק רבין
אני חושב אחורה לזמן שבו רבין נרצח בכיכר מלכי ישראל ואני נזכר בך: צעיר בכיתה ה’ שעוד לא מלאו לו 12 שנים. מה אותו ילד בשחר התבגרותו מסוגל להבין מאירוע שכזה?
כמו כל איש בארץ גם אני זוכר איפה הייתי ב-5 בנובמבר 1995, מה אתה עשית באותו יום. אני זוכר ששיחקת במחשב בזמן שהוריך, אבא ואמא שלי, צפו בעצרת בטלוויזיה, בראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין נואם בכיכר מלכי ישראל. אני כבר לא זוכר איזה משחק זה היה או מה קרה לפני זה. זה כבר לא משנה. מה שאני זוכר זה אותך רץ לסלון כמו חץ מקשת כשנשמעו היריות.
נדבקת לטלוויזיה ולא משת ממנה עד שנשמעו המילים הנוראות. אבל מה אותן מילים אמרו לך, הצעיר, התמים? עוד לא היית מסוגל להבין את החשיבות של אותו אדם מבוגר וחייכן, מורם ומלח הארץ.
עכשיו אני מנסה להסביר לך, שמונה שנים אחרי המאורע, כמה אותו יצחק רבין היה משמעותי לעם ישראל. אותו איש היה הקֶנֶדִי שלנו, מנהיג אהוב והאבא הגדול של עם ישראל, בן-אדם שלא קם כמותו מאז בן-גוריון. לא הכרת אותו אישית אבל אני לא יכול להרגיש אחרת. אתה יודע שהוא עשה את השלום עם ירדן ופיקד על הניצחון במלחמת ששת הימים אבל אני יודע שהוא טיפל במדינה במסירות של סבא נאמן, שמח בה בבריאותה וכלכל אותה בחוליה.
8 שנים עושות הבדל גדול, במיוחד בגיל שלנו. אני הייתי בפולין, אתה לא. אני ראיתי זוועות של שואה, אתה לא. אני ראיתי את הרוע באנשים, רוע שמקורו לא מהעולם הזה, ואתה… עכשיו גם אתה ראית. ברכותיי. היית נוכח בזמן שהמנהיג הראשון בהיסטוריה היהודית נרצח על ידי בן עמו.
ועכשיו רבין איננו ואני לא יכול להגיד שהמצב השתפר. יש אינתיפאדה שניה, הפלסטינים פוגעים בנו יום ביומו, המיתון משתולל, אין לאנשים מקומות עבודה וכל העולם חושב שאנחנו שורש הבעיה. אם היית יודע מה שאני יודע היית בוכה כמו שאני בוכה. הביטויים “שלום חבר” ו”אתה חסר” היו קודחים בך כמו שהם מחוררים אותי והיית מבין את האובדן הענק שבאובדן יצחק רבין.
אם רק הייתי יכול לשלוח לך את המכתב הזה כדי שתוכל גם אתה להבין. לצערי אני לא יכול לשלוח לכיוון הזה. מה שאני כן יכול לעשות זה לשלוח אותו לעתיד ולקוות שמי שיקרא אותו יהיה יותר מנוסה ממך ויותר חכם ממני ושארץ ישראל תראה יותר כמו איך שרבין היה רוצה שהיא תראה.
At Yitzhak Rabin’s Grave
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
[…] Remember, remember the fifth of november The gunpowder treason and plot I can think of no reason Why the gunpowder treason Should ever be forgot […]