Spirit כנראה בסוף חייו

כבר חצי שנה שאחיו של Opportunity, הרובוט הקטן והחמוד על השממה המאדימאית, תקוע באגן חול. חצי מהגלגלים שלו כבר עמוק בפנים והיחיד שבחוץ זה זה שכבר נתקע ממזמן ולא פועל. כבר חצי שנה שהנהגים והמהנדסים של הפרויקט מנסים לחשוב על דרכים לחלץ אותו, לא רוצים לנסות שום דבר מוקדם מדי כדי להבטיח שהניסיון יצליח.

עכשיו הם מנסים וזה כנראה יהיה עניין של חיים ומוות בשביל הרובוט הקטן, עכשיו כשהחורף מגיע. ואם הוא לא יצליח אז יצטרכו להשאיר את הרובר החביב תקוע במקומו, קפוא עד מציאתו מחדש על ידי חפירה ארכיאולוגית עתידית. ואז, באמת, Spirit המסכן, שסבל הרבה יותר מאחיו הסייר הדגול, יסיים את חייו ואת תפקידו, כשש שנים לאחר נחיתתו, פי 24 מהתכנון המקורי שלו, וישאר לבד, בחושך.


Posted in High-Tech, Less Interesting News by with 6 comments.

Comments

  • ניהאו says:

    מעניין כמה זמן יקח עד שהחלל יפתח לאזרחים.
    כל עוד הוא נחלתם הסגורה של ממשלות ואקדמאים קשה לתחום להתפתח כי כבר אין תחרותיות. רוב ההתקדמויות המרשימות בתחום נעשו כחלק מתחרות בינלאומית. היום אף אחד במערב לא מתחרה.
    בקצב הזה החייזרים יפגשו לראשונה יפנים.
    ולא נראה לי שזה רעיון כל כך בטוח לשאר העולם.

  • Eran says:

    היום יש הרבה תוכניות של תחרויות על פרסים בין קבוצות פרטיות (אם כי לרוב במימון ממשלתי) לטכנולוגיות חלל שונות מדברים שיעזרו לנו לבנות את מעלית החלל ועד מנועי פלזמה.

  • ניהאו says:

    יש תוכניות אבל אין שחרור של התחום לקהל האזרחי
    אף אחד ממשלתי לא רוצה יכולת שיגור אוטונומית.

  • noobster says:

    זה כבר קרה והוא שרד… אז אולי הוא ישרוד גם עכשיו. יש באתר של נאסא ובNG כמה סרטים ממש טובים עליהם. אני לא יודע מה יותר חדש ומה יותר ישן.

  • Eran says:

    אז, You’re back in town?

  • עודד says:

    מה זאת אומרת “שחרור של התחום לקהל האזרחי”? רקטות ביתיות לא זקוקות לרשיון המראה, וכל עוד את לא עושה את זה באמצע נתיב תעופה אזרחי רשום (או חס וחלילה שטח אימונים של חיל האויר) אז את גם לא מפרה שום חוק.

    במסגרת הקמת נמל החלל האזרחי במוהאבי ( http://www.mojaveairport.com/ ) המתפעלים ביקשו וקיבלו רשיון לשיגור כלי תעופה חלליים, אבל זה בהחלט לא דרוש.

    הבעיה העיקרית היא כדאיות כלכלית – חוץ ממשוגעים לדבר שבונים רקטה בחצר האחורית שלהם (ויש כמה כאלה, לפחות בארה”ב ואוסטרליה) תחריות הפרסים בסגנון ה-X Prize הן הדבר היחיד שכיום מניע את תעשיית החלל הפרטי – וזה טוב, זו המטרה שלהן – אבל יקח עוד הרבה זמן עד שמשקיעים פרטיים ישתכנעו שיש מודל כלכלי בתוכניות בחלל ההחיצון. בינתיים אנחנו מסתמכים על ממשלות שיספקו את הדחיפה לפיתוח התחום כמו שבעבר ממשלות סיפקו את הדחיפה לגלות את אמריקה, או הודו.

    ממשלות לא מגבילות את הגישה של אזרחים לחלל – הן מקדמות את הגישה של אזרחים לחלל למרות האינטרסים של חברות מסחריות.