The Less Interesting TimesDon't Panic

2009/08/01 The Secret of Monkey Island – Special Edition

גם אני מאז ומתמיד אהבתי את המשחקים של Lucas Arts. מ-Loom ו-Day of the Tentacle דרך משחקי אינדיאנה ג’ונס ועד Full Throttle ו-Sam and Max. גם משחקי Adventure Soft שיחקתי וגם הרבה משחקים של Sierra אבל מעולם לא שיחקתי את סדרת Monkey Island. וכששמעתי שיוצאת גרסה מחודשת, אמרתי לעצמי שהנה ההזדמנות, הנה ההזדמנות לראות על מה כל המהומה. אז יש סיבה אבל היא לא כזאת גדולה.

דבר ראשון, כמו שביקורת צריכה להכיל, פסקה או שתיים על מה זה הדבר הזה שאני מדבר עליו. Monkey Island המקורי יצא באזור תחילת העשור הקודם, מתישהו לפני הממשק הגרפי המתקדם של Star Control. הוא היה בין סוללי הדרך והמצליחים ביותר בסדרת ההרפתקאות אל Lucas Arts וגירד אחריו עוד שלושה המשכים. מעולם לא שיחקתי בו. כן שיחקתי בגרסה המחודשת.
הגרסה המחודשת מראה לנו את גאיבראש ת’ריפווד (לא, השמות של הדמויות האחרות במשחק לא הגיוניים יותר) שמגיע ל-Melee Island במטרה להיות פיראט. הוא מתחיל לבצע משימות משונות, שמורכבות יותר מכפי שהן נראות, עבור הפיראטים האחראים המקומיים, מתאהב, כמו כולם, במושלת ומתסבך עם פיראט מת וצוות הרוחות שלו. עד כאן הייתי חושב שמפה היוצרים של ‘שודדי הקאריביים’ גנבו את הרעיונות שלהם אבל הגרפיקה שם הייתה יותר טובה.

אז כן, האפשרות להעביר בין הממשק החדש לממשק הישן מאוד נחמדה ומאוד מעוררת נוסטלגיה אבל אני העדפתי לשחק את הגרסה החדשה כי בשביל זה היא פה. הגרפיקה החדשה נראית טוב וגם נראית כאילו ניסו לחדש את זה תוך כדי שמירה על הרוח הקומית המקורית ושזה עדיין יראה טוב ומוכר. בזה אני באמת צריך לציין הצלחה חוץ מהעובדה שהשקיעו כל כך באיך שנראים המים, במעגן ב-Melee Island ואחר כך מסביב ל-Monkey Island, כך שמחשבים ישנים, כמו שלי, עלולים קצת לקרטע מרוב העומס.

אז אני לא יכול להגיד שהממשק החדש לא נוח. דבר ראשון, כל הקיצורים המוכרים לכם ממשחקי ה-SCUMM הישנים עדיין עובדים. ואם אתם לא זוכרים אז יש דף הסבר נחמד בתפריט הראשי שיסביר לכם איך מתפעלים את המשחק המוזר הזה (“הרפתקאות? מה זה?”) ומה הם קיצורי המקשים. אחרי זמן דיי קצר אפשר לקבל שליטה מהירה על כל הפונקציות, כל עוד אתם לא עצלנים להזיז את היד על המקלדת. בכל מקרה, תפריט הפעולות ורשימת החפצים נפתחים בקלות על ידי כפתורי Ctrl ו-Alt בהתאמה. הוא אולי קליל ופשוט אבל אני עדיין מעדיף את הממשק של Full Throttle.
מבחינת נקודת המכירה העיקרית של המשחק, ההומור, אני חייב להגיד להנמיך ציפיות. טוב, משחקי הרפתקאות הם לא בדיוק שעה וחצי של רובין וויליאמס אבל אפשר להגיד שהמשחק דומים למה היה קורה למופע קומי אם היו מותחים אותו על שבע שעות, קצת כמו מסטיק. הוא לא היסטרי אלא משעשע לפרקים ורוב ההומור עדין ותלוי בשחקן עצמו שיאמר את המשפט הנכון. ובכל זאת, המשימה לנצח את ה-Sword Master, כשלפי מכניקת הלחימה, מה שמכניע את הקרב הוא חדות הלשון יותר מאשר חדות החרב, היא אחת ההברקות הטובות יותר.

לסיכום, הוצאתי כשבע שעות מהנות עם Secret of Monkey Island – Special Edition. ואפילו נהניתי מספיק כדי לרצות עוד. אני חושב שזה צריך להיות, אם לא הסטנדרט, אז לפחות הרף למשחקי ההרפתקאות הבאים ואני מקווה שיבואו עוד בסגנון. וכן אני רוצה לציין לטובה שהמשחק אמר לי כל פעם ששמרתי כמה התקדמתי וכמה זמן זה לקח לי. ועוד ראוי לציין את מערכת הרמזים של המשחק שגורמת לו לזרום כשאתם חושבים שנתקעתם וכך הוא מונע משחקנים מעט לחוצים בזמן לוותר. אז אני מסכים עם גאיבראש, לא צריך לשלם יותר מ-20 דולר על משחק מחשב. בדרך כלל הייתי אומר ש-10 דולר זה אחלה מחיר אבל בזמנים הכלכליים שלנו אני ממליץ למצוא עוד שותף או שניים שאוהבים משחקי הרפתקאות, לקנות ביחד ולחלוק. כי את המשחק הזה צריך לשחק.

Posted in Reviews by Eran with 2 comments.