שקט היסטורי
היום היה יום הבחירות של מדינת ישראל. לא הייתם יכולים לנחש, נכון?
אני הצבעתי בבחירות 2003 וזוכר עוד שתי בחירות לפניה. זה לא הרבה אבל עד כמה שאני זוכר, אלה היו הבחירות הכי שקטות שאני מכיר.
בדרך כלל אמורות להיות פרסומות, תשדירים, אנשים בצמתים, ניג’סים בטלוויזיה, ברדיו, בטלפון ובכל מקום אחר. השנה אני לא זוכר כמעט שום דבר מזה. זאת אומרת, היו כמה פרסומות בימים האחרונים בטלוויזיה. ראיתי שלטים קצת בדרכים אחרי שחזרתי מצעדת הגלבוע אבל חוץ מזה? משהו? מישהו?
מה שאני כן יכול להגיד זה שהייתה הרבה דאגה. המון אנשים חששו מאחוז ההצבעה הנמוך. הרבה אנשים התעקשו להציק לאנשים אחרים שיילכו להצביע. זה מה שאני זוכר ששונה.
חוץ מזה, היה מאוד משעמם. בפעם שעברה, הצבעתי לשינוי כי חשבתי שהמטרה שלהם הייתה המטרה שלי אבל כנראה שטעיתי. הפעם, היה מאוד קשה לבחור את הרע במיעוטו כי אף אחד לא היה באמת טוב. אני דיי מסכים עם הסיכום של אח שלי. לא קל למצוא מישהו שיתרונותיו עולים על חסרונותיו. ובכל מי שאתה רוצה להאמין בו, אתה מוצא כשלים רציניים. זה למה אנשים חוששים.
השאלה היא, למה המפלגות לא מבינות את זה? הן אומרות שאין אחוזי הצבעה אז צריך לצאת לרחובות, להפגין, לפרסם, לשדר, להציק, להתקשר ולנג’ס. הן לא חושבות לעצמן: אולי אין אחוזי הצבעה כי אין למה להצביע? אולי צריך לשנות משהו במצע שלנו, בתצוגה שלנו?
הרי כל מפלגה אומרת שהיא תביא את הסוף לפשע, תוריד את האבטלה, תרים את התקציב, תחנך את הילדים ותתמוך בנכים. וכמובן, הביטחון. איך אפשר לשכוח את הביטחון. הבעיה היא לא כאן, הבעיה היא בהתנהלות. הבעיה היא שההבדל בין מה שמפלגות אומרות או ‘מציעות’ הוא שונה לגמרי ממה שמפלגות עושות באמת. אנחנו רואים עובדי ציבור מפגינים שחיתות, עושים החלטות מפגרות ופועלים כנגד אינטרסים מוצהרים.
אח אחר שלי אמר שהוא יצביע לגימלאים. סיבותיו עימו. אני מצאתי את הרע במיעוטו שלי. האם אתם מצאתם את שלכם?
אני מקווה שלא טעיתי. ואתם?
כנראה שנדע מחר ובשנים הקרובות.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.