סיכום אייקון – יום שלישי
ביום שלישי התעוררתי וגיליתי שכמעט כולם השיגו אותי בהשכמה. לי אין בעיה לישון אבל כשקמתי, עמיחי כבר היה בחצי הדרך ורותם כבר הייתה מוכנה לגמרי.
אני הלכתי להסתובב קצת מסביב, לדבר עם אנשים, שוטטתי בין הדוכנים (לא הצלחתי לקנות את Once Upon a Time והם בכלל לא הביאו את ההמשכים של Grave Robbers). בסביבות שתיים-עשרה התחברנו בחזרה והלכנו לנצל את ההנחה באודיאון. עסקה לא מדהימה אבל לא רעה. סלט והמבורגר מסיבי מאוד ב-45 שקל. רותם, כמובן, נמנעה לגמרי, אפילו מהעלים, אבל אני ועמיחי נהננו.
בסביבות אחת היינו חזרה בסינמטק, סתם להעביר קצת את הזמן. אדיר הצטרף אלינו. לי ולו כבר היו כרטיסים למוסד הסגור וכבר תכננו לפגוש את לילי בפנים. הצלחנו לשכנע את עמיחי שהוא גם רוצה לבוא אבל כשהלך לקנות כרטיסים אמרו לו שנגמרו. חבל כי היו מקומות פנויים שאני ראיתי. הסרט הוא באמת Top Secret בגרסה הישראלית וזאת מחמאה. הוא מצחיק והחבר’ה של ההיפופוטם מצחיקים יותר. בדרך החוצה ראיתי גם עוד כמה חובבי משחקי מחשב.
אחרי המפגש והסרט עזבתי את אדיר ואת לילי לטובת בית ציוני אמריקה, שם יתקיים פאנל פנטסיה כובשת עם הגר ינאי, קרול ברג ושמעון אדף. המקום עצמו חביב ביותר (הכריות בקומה הראשונה היו מאוד נוחות אתמול כשהלכתי לשם לבדר את לילי) וההרצאה הייתה דיי מעניינת ומשעשעת משהו. אבל לכל אורך ההרצאה לא יכולתי שלא לחשוב על איך ישראלים מדברים אנגלית.
לאחר שהאירוע נגמר דאגתי להחתים את כולם על הספרים החדשים שקניתי. את הגר, את שמעון ואת ניר תפסתי יותר מאוחר באירוע הענקת פרס גפן. לפני האירוע דברתי קצת עם שמעון ועם אור ועם מי שהיא כנראה אמא של מיכל. וגם הבהרתי לקרול שהיא נכנסה לשירותי הגברים ולא לנשים. :)
לא היו לי ממש דעות לגבי הספרים המקוריים או הפנטזיה המתורגם כי לא קראתי אף אחד מהם אבל בקטגוריית המד”ב זכה הספר שהצבעתי לו ולמרות שאני מאוד אוהב את הסיפורים של רותם ואכן הגיע לה לזכות, אני חושב שזה היה צריך להיות על ‘שתילי יער’ ולא על ‘במראה’.
ואני אשתדל להמנע מכל הדיון על מה כן היה נכון ולא נכון, ראוי או לא ראוי בטקס הזה. הוא היה יפה ולעניין וזהו.
אחרי שהטקס נגמר הלכתי חזרה לאשכול שם תפסתי את אחי שהיה בדרך החוצה לתפוס אוטובוס. ניסיתי לשכנע אותו להישאר לישיבה של האגודה אבל הוא נמנע מטענה של חוסר קשר וחוסר ידע. אמרתי לו שזאת גם הפעם הראשונה שלי ושצריך לבוא ולהקשיב כדי לצבור את הידע אבל הוא חשב על האוטובוס. אז אני נכנסתי לישיבה של האגודה, ונראה לי שאני לא אוותר על זה גם בפעם הבאה. חוץ מהבדיחות פה ושם, זה מקום לדעת יותר על האגודה ועל התוכניות העתידיות. גם שימשתי כחבר ב’ועדת הבחירות לועד’ מאחר והיו יותר מועמדים ממקומות והיה צורך בבחירות אמיתיות.
הישיבה נמשכה מעבר לשעתיים שהיו קצובות לה אז טוב שאף אחד לא היה צריך את החדר. אחרי שהתגנבתי החוצה לקחת את הספרים שלי מדוכן היד שנייה (אם הם לא נמכרים כולם בכנס הבא, אני לא לוקח אותם בחזרה) והספקתי לראות אריזה ישנה של BattleTech לפני שהתגנבתי חזרה. אחרי שהישיבה נגמרה, הלכתי להרצאה של זיו על ערפדים בהיסטוריה ובעולם. זיו הוא אחד מהמרצים הטובים. הוא מעניין ומצחיק ונותן לקהל להשתתף בצורה טובה. והוא גם נשאר עד הסוף וקצת אחרי כדי לענות על שאלות ולעשות דברים מוזרים אחרים. וחוץ מהספר המצויין שלו, עכשיו יש לי גם מפה עם כל הפיות.
אחרי ההרצאה של זיו מיהרתי לסינמטק שם עמד להתחיל סרט ששמעתי שדווקא נחמד. הוא באמת היה נחמד. לא מדהים אבל עשוי טוב ומשחק מצויין בצורה לא צפויה יחסית להפקה הלא כל כך איכותית. התסריט קצת צולע לפעמים אבל מאוד אהבתי את הרעיון וההפחדות שם דיי יעילות. את הסרט הזה כבר ראיתי לבד ומשם הלכתי ישר לישון.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
וטוב שהיית שם.
האסיפה הכללית היא מקום לדיונים פומביים על נושאים שכואבים לחברי האגודה, על חלומות שרוצים להגשים ולא יודעים איך, על רעיונות חדשים וישנים שצריך לבחון מחדש.
היא נותנת הזדמנות להכרות אישית עם לפחות חלק מהאנשים שקרעו את התחת ואת החיים הפרטיים שלהם למען ניהול שוטף שלא רק יבצע כל מה שעד היום נחשב אוטומטי אלה גם יגדיל ראש וימציא דברים חדשים, היא נותנת הזדמנות להשפיע ולקבל תלונות ושבחים כאחד ישירות, פנים אל פנים, בלי התחמקויות.
ושורה תחתונה- לי זה היה נורא חשוב שאתה היית שם.
אני אעשה מאמץ להיות שם בכל פעם.