תקציר המילואים עד עתה
ביום ראשון בבוקר, אחרי שוידאתי שעשיתי כל מה שרציתי לעשות, יצאתי לכיוון יריחו. בסביבות 12:30 הגעתי לבסיס הגדודי ומשם שלח אותי הקצין שלי לפלוגה מ’. אל פלוגה מ’, החוסמת את היציאה הדרומית מיריחו, הגעתי לקראת אחת בצהריים. אכלתי ארוחת צהריים ועליתי למגדל, במטרה לשמוע את הארי פוטר האחרון. היו כמה חמורים וכבשים, לא משהו רציני.
ירדתי בשבע בערב ואחרי ארוחת הערב ניסיתי לישון קצת כי ידעתי שיש לי משמרת באחת בלילה. עליתי למשמרת לילה באחת, לאחר מקלחת, ושם ניסיתי רק להישאר ער. בין אם זה לשמוע ספר, לקרוא סיפור, ללכת הלוך חזור בתוך המגדל או אפילו לשמוע מוזיקה ולקפוץ, כולל לא ללכת לשירותים, עשיתי כל שביכולתי להישאר עירני ונראה לי שהצלחתי.
בשבע בבוקר זינקתי עם הראש קודם חזרה אל המיטה, שכבר הייתה קפואה מהמיזוג המוגזם שהופעל בחדר, וניסיתי להשלים קצת שעות. בסביבות אחת עשרה וקצת הרס”פ העיר אותי ואמר לי שיש לי תורנות מטבח בצהריים. נו, טוב. ביליתי שעתיים וקצת במטבח עם כמה אנשים מוזרים ומשעשעים ועשיתי את מה שאני יודע לעשות. לאחר התורנות הלכתי לבדוק מה יש לעשות בפלוגה ואחרי ששיחקתי קצת עם החתולות הצטרפתי למועדון לצפייה בסרט המומיה. הוא עדיין משעשע, לא משנה מה תגידו. אחריו ראיתי שיש את ‘טבעת הניבלונגים’, סרט שאני מחפש מאז שיצא ב-2004. זה היה רק חלק ראשון אז תיזכרתי לעצמי לראות גם את החלק השני שלו. בשבע בערב עליתי למשמרת ערב במגדל. הכלבים ששמרו על הצד המערבי של הבסיס היו מאוד חמודים ומאוד עייפים ואני ניסיתי שוב להעביר את שש השעות המייגעות.
כשירדתי באחת אז ראיתי שאין עדיין דף שמירות למחר. אז התרחצתי והלכתי לישון במחשבה שיעירו אותי אם יהיו צריכים אותי ושיש את החלק השני של הסרט בתשע בבוקר.
בשבע העירו אותי ואמרו לי שאני צריך לעלות למגדל. אז זה שש-שש-שש-שתיים עשרה. טוב שאומרים. עליתי למגדל לעוד שש שעות בהם הכלבים נבחו על חיילים שניסו להקים גדר ואני ניסיתי להתקדם קצת בספר. מסתבר שמישהו שם מכונית כמה מטרים מהמחסום והם התלוננו על זה. אני חשבתי, למרות המרחק, שזאת קורסה ולא אסקורט. אני יודע איך אסקורט נראית. באחת בצהריים ירדתי מהמגדל והלכתי לאכול ולישון, מכוון לעצמי תזכורת לארבע, לחלק השני של הסרט. אחרי זה רציתי ללכת לישון אבל היה עוד תדריך כוננות. אחרי ארוחת הערב ניסיתי גם לישון אבל זה לא כל כך פשוט בפלוגה כזאת (קטנה, תזזיתית ושבחירת האקלים היא בין מדבר הגובי לטונדרה ארקטית) הצלחתי לדחוף איזו שהיא מנוחה של כמה שעות. ניסיתי אפילו לישון קצת במכונית ללא הצלחה. ב-23:00 בערך הלכתי להתרחץ וחזרתי לישון. כי לקראת אחת בלילה העירו אותי לעוד משמרת. הפעם עליתי לסיור. היה דווקא משעשע והצלחתי לישון פה ושם. הלכנו לעתף, עצרנו פלסטינים שיכורים, תצפתנו על יריחו, עזרנו למשפחה להחליף גלגל, שילחנו כמה שב”חים חזרה הביתה וחינכתי אותם קצת באסטרונומיה.
בשבע בבוקר, אחרי לילה משעשע במיוחד, אכלתי והלכתי לישון. לקראת 12:00 הגיעו המחליפים שלי ושל הקשר השני ואנחנו יצאנו. נסעתי לגדוד שוב פעם כדי לברר לגבי חופשה ועבודה בסוף השבוע, שבסוף קיבלתי את המידע מהקצין שלי שהיה בבית, ולאחר מכן יצאתי הביתה.
רק שמתי את הרובה במקום בטוח והלכתי לעבודה כי ידעתי שלדותן לא היה קל רק הוא והילדים. בסוף גם לא עבדנו נורא קשה, היה כיף וקיבלתי משכורת יפה של החודש שעבר.
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
יש לנו את טבעת הניבלוגים מוקלט במקס אם אתה רוצה.
זה בסדר. ביקורת עליו תעלה עוד מעט.
LOL, כי אף פעם לא הייתי במילואים, אבל בכל זאת החוויות שלך כמעט זהות לחלוטין לאלו של הבנזוג…
תהנה :)