The Less Interesting TimesOn the Bleeding Edge

2009/09/09 אמונה מול ידיעה

The argument goes something like this: “I refuse to prove that I exist,” says God, “for proof denies faith, and without faith I am nothing.”
“But,” says Man, “the Babel fish is a dead giveaway isn’t it? It could not have evolved by chance. It proves you exist, and so therefore, by your own arguments, you don’t. QED”
“Oh dear,” says God, “I hadn’t thought of that,” and promptly vanishes in a puff of logic.
— The Hitchhiker’s Guide to the Galaxy (p50), Douglas Adams

יצא לי לדון בנושא טיפה בהרחבה לאחרונה אבל השאלה הזאת עולה לעתים קרובות בדיונים על דת ואמונה בכלל: מה ההבדל בין תאיסטים לאתאיסטים מבחינת אמונה? האם אתה מאמין שאין אלוהים או שאתה חושב/יודע שאין אלוהים? במה אתאיסטים מאמינים?

אני אלך עם ההגדרה של וויקימילון בנושא כי נראה לי שהיא מקיפה טוב מאוד את איך שאני מגדיר אמונה:
אֱמוּנָה: (1) תפיסה סובייקטיבית של דבר, “אני מאמין שיום אחד אגלה את ייעודי.” (2) עמדה סובייקטיבית שלא נסמכת על ראיות אובייקטיביות, “על פי האמונה הנוצרית העולם נברא בשישה ימים.”
אז בקיצור, ההבדל שאני רואה בין תאיסטים לאתאיסטים הוא שתאיסטים יכולים (ואני מדגיש ‘יכולים’. אני לפעמים רוצה אבל לא תמיד יכול) לקבל דבר כלשהו כאמיתי/נכון/שריר/קיים ללא שום תמיכה הגיונית חיצונית. אתאיסטים, כשמדובר בעובדות הניתנות לאישוש, דורשים אישוש כלשהו. אישיות ה-YouTube הידועה בשם Thunderf00t מעדיפה להשתמש בכינוי PERList (מלשון Physical Evidence, Reason and Logic – הוכחות ממשיות, מחשבה והגיון) שלפי דעתי הרבה יותר מתאים לנושא.

הרעיון הכללי הוא שאתאיזם אינו אמונה. חוץ מזה שאתאיזם לרוב אינה ההגדרה הנכונה, כשאני אומר ש’אלוהים לא קיים’ זאת אינה אמונה, זאת תיאוריה הנבנית על סמך העדויות הקיימות. דתיים אולי מסוגלים להאמין, סובייקטיבית מכיוון שאין הוכחות, שאלוהים קיים אבל מושג כזה גדול אני חייב לנתח בצורה מושכלת יותר. אני לא קונה מחשב, טלפון או אפילו מכונת גילוח בלי לבחון את הנושא מכמה שיותר בחינות. אז בטח שאני לא אחליט החלטה שתשנה כליל את דרך החיים שלי בלי לבדוק שהיא מתיישבת כמה שיותר בנוח עם כמה שיותר מאפיינים אחרים של העולם שלי.

דתי יכול להגיד שהוא מאמין שאלוהים קיים אבל אני אומר שאני יודע שאלוהים לא קיים. וכשאני אומר ‘יודע’, אני מתכוון מבחינה מדעית. אני לא ‘יודע’ שזאת האמת המוחלטת, אולי אני אפילו לא יודע את זה כמו שאני יודע ששתיים ועוד שתיים שווה ארבע. אבל אני יודע את זה באותו ביטחון שאני יודע שמכניקה ניוטונית עובדת, שמה שעולה גם יורד ושמחר השמש גם תזרח. אני יודע שאלוהים לא קיים מכיוון שאם אני בוחן את המושג ‘אלוהים’, ולא משנה כרגע איזה מי ומה, ואני בוחן את משקל הטיעונים והעדויות בעד קיומו ונגד קיומו אני מוצא שגם אם המשקל נגד לא כזה גדול, המשקל בעד פשוט לא קיים. וגם אם עוזבים את הטיעונים המעשיים ועוברים לרוחני ולנפשי, אם מפרקים את הטיעונים בעד אז אפשר למצוא שחלקם ממש רעים וגם את הטובים אפשר למצוא בצד השני רק בלי כל המשקל העודף.

אז זה הסיכום שלי: במה אני מאמין? בעצמי, באנשים אחרים, אני מאמין שהמין האנושי מסוגל להרבה דברים ואני מאמין שאם נתאמץ ונרצה אז נצא מזה בשלום. אלו תחושות סוביקטיביות כמעט בכללותם. אבל גם אלו מתבססות על מעט עדויות מוצקות. כי בשביל אלו, לא צריך יותר. אבל בכל הקשור לאלוהים אני לוקח את גישת ראסל: אני ‘יודע’ שאין אלוהים כי פשוט אין מספיק הוכחות לשכנע אותי שיש.

Posted in Philosophy, Religion, Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.