מודנה – גלידה, בלסמיקו ולמברוסקו
התכנון היה לקום מוקדם, לתפוס ארוחת בוקר, לסוע לשדה התעופה, לאסוף אוטו בשמונה ולצאת לדרך. אבל, תכל’ס, הסיור שלנו במוזיאון הגלידה הוא רק בעשר וזה בערך 20 דקות נסיעה. אז התעוררנו מאוחר, זזנו לאט וברוגע, אספנו אוטו יותר לקראת תשע והגענו למוזיאון עשר דקות לפני הזמן והכל טוב. המוזיאון נמצא במרכז הפיקוד ובית הספר שלך קארפיג’יאני, החברה שסביר מאוד שתראו את השם שלה על מכונת גלידה אם פשוט תסתכלו. רצינו לעשות את הסיור המקיף – Gelatology – אבל הכל היה תפוס. כשהגענו, גילינו שגם ה-Master Class, שיותר מגניב, מלא לגמרי. אמרו לנו שהסיור הקטן יותר, Discovering Gelato, אפשרי אבל הוא ב-14:30 ואנחנו רצינו להיות ביקב ב-15:00. אז הסתפקנו בסיור הבסיסי. המידע מעניין אבל המוזיאון עצמו דיי קטן ומסכן. הוא עוד צעיר, בן שנתיים, אז יש לו לאן לגדול. יש המון תמונות שאני לא מתכוון לשים אבל… הנה מכונת גלידה עתיקה שעובדת לפי אותו עיקרון כמו כדור הגלידה שלנו רק יותר טוב. ואלו המכונות שסביר שתראו בחנויות גלידה פשוטות. ואחרי שסיימנו את הסיור, לפחות קיבלנו גלידה. מעין לקחה שוקולד חלב ותות. אני לקחתי שוקולד מריר ולימון. החווייה הכללית הייתה בסדר כזה. הטעמים הרגישו בעיקר בעלי פוטנציאל אבל לא לגמרי מלוטשים. לפחות ראינו פורשה ישנה במגרש חנייה. זאת ה-944 אם מישהו תוהה. והפסיקו לייצר אותן ב-1991. נסענו ליעד הבא. עוד ווילה שמכינה בלסמיקו, הפעם כזאת שמור המליצה עליה. לקחנו דרכים עקיפות כדי להגיע לסאן דונינו וכנראה שלא היינו צריכים. הגענו לשם ב-12:20. ובעל הבית אמר שהוא לוקח הפסקה ב-12:30, שיש לו פגישה והוא פותח שוב ב-14:30. אבל שוב, אנחנו, יקב, שלוש. אז ביקשנו Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.