ונציה – והאיים השכנים
קמתי בבוקר מוקדם כמנהגי. וכי הייתי רעב. הכנתי לעצמי כמה פרוסות של הפיצה של אתמול עד שמעין הצטרפה אליי לטוסט ולמאפה מעניין. אני אכלתי את מאפה הקרם הענק מקדימה ומעין לקחה את הסופגנייה עם החור והסוכר. אחרי תקופת התארגנות קצרה, החזרנו לאלסנדרו את המפתחות ויצאנו לונציה. הוא היה כל כך נחמד שהוא אפילו הביא לנו שקית של הפסטה המועדפת עליו שהיא נדירה יחסית. אני בהחלט לא ראיתי כזאת. אז את זה עוד צריך לנסות. האוטובוס היה עמוס ואני לא ממש נחתי בבוקר. אז נמנמתי קצת במהלך נסיעה. עד שקפיצה של האוטובוס הפילה עליי את מי שעמד לידי. וכך יום שבת, ה-27 בספטמבר, נודע בתור היום בו גבר איטלקי התיישב עליי. אני חושב שהוא אפילו אמר “מי סקוזי”. וזאת הייתה חווית ה-Eurotrip המתבקשת. הלכנו אל תחנת הרכבת המרכזית של ונציה במטרה לאכסן תיקים גדולים לאותו היום אבל נראה שכל העולם ואשתו ובת הדודה שלו הגיעו לתחנת הרכבת באותו הזמן והתור לשמירת חפצים היה באורך של גלות וקצת. אז החלטנו לוותר ולקחת איתנו את התיקים. סך הכל לא תוכננה הרבה הליכה אלא בעיקר שייט בסירוטובוס אל האיים הקרובים. לקחנו את הסירוטובוס הקרוב אל הקצה הצפוני של העיר ומשם את הסירוטובוס הגדול אל האיים. התחלנו עם טורצ’לו, הרחוק והקטן יותר. השייט היה כחצי שעה ומלא באנשים שרצו להגיע אל אי התחרה (בסוף אנחנו ויתרנו) אבל הצלחנו להגיע לטורצ’לו בשלום. מדובר באי קטן באורך של פחות מקילומטר בו יש אחד גשר שטן. משהו שקשור לכך שהוא נראה רופף וכנראה שהשטן מחזיק אותו (או שהשטן שיפץ אותו ב-2006, אני לא בטוח. אל תבקשו ממני להסביר) Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.