סיבות לשנוא את הטלפון #327 ו-#496
– הבעיה הראשונה היא בעיה של טלפונים ניידים. עכשיו, כשלכל העולם, לאישתו, לדודתו ולדג הזהב שלו יש טלפון סלולרי אז כל אחד חושב שהוא יכול להשיג כל אחד אחר בכל רגע נתון. זה בדרך כלל נכון אבל זה לא אומר שחייבים. לא חייבים תמיד להרים טלפון. בשבילי, הטלפון הנייד הוא למקרים חיוניים בלבד. אם אני רוצה לדבר עם מישהו אבל זה לא דחוף ואני במילא פוגש אותו עוד כמה שעות, מחר בצהריים וכדומה אז אני אמתין או אשלח לו הודעה בדרך לא מיידית אחרת. אבל הרבה יותר מדי אנשים חושבים שזה שיש להם טלפון נייד עם רשימה של אנשים אז כל האנשים האלו נחשבים לידם בכל רגע נתון ואפשר להגניב להם משפט, לדבר על סתם דברים או להציק בשביל הכיף. וזה מטריד. אני לא אומר לא להתקשר אלא אם כן הסורים בגדרות, הם זומבים ורוצים להתחיל את האפוקליפסה עכשיו אבל כשמישהו מתקשר אליי אני מניח כי הוא צריך להגיד לי משהו עכשיו. ואם אני לא עונה והוא מתקשר פעמיים אז אני מניח שהמצב דחוף, לא סובל דיחוי ואולי באמת נחתה חללית של חייזרים באמצע פארק הירקון ועוד לא גילו לי. – הבעיה השנייה עם טלפונים בכלל היא שאנשים חושבים ששיחת טלפון צריכה להיות באורך מסוים. לא, היא לא. אפשר לסגור שיחת טלפון בשתי מילים. אז למה לא לשלוח הודעת טקסט או משהו? כי לפעמים לדבר זה יותר נוח, יותר מהיר, יותר אישי. אבל אפשר להיות מנומס ולסגור נושא בפחות מ-15 שניות.
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.