אימרו שלום
מה הקטע עם לעצור ולדבר עם כל מי שאי פעם הכרת? במיוחד כשממהרים. בסדר, אז הייתי איתך באותה כיתה. מאז שסיימנו בית ספר לא החלפנו אף מילה ובטח שלא חשבנו אחד על השני. למה שאתה תעניין אותי ולמה שאני אעניין אותך? זה אפילו יותר מוזר כשמדובר בחבר של חבר כי אז נמצאים יותר זמן באותו מקום אבל הדבר היחידי שמשותף הוא החבר המחבר. אני מעדיף את שיטת הסמוראים: קידה קלה או ניד ראש. זה עונה, לפי דעתי, על הדרישה המינימלית של “ראיתי אותך, אני מכיר בקיומך ולא מתעלם ממך. עכשיו אני צריך ללכת.”
Posted in No Category by Eran with 15 comments.