ביקורות בשורות
אודרי ניפנגר – אשתו של הנוסע בזמן: כבר אמרתי שזה ספר שבנוי מצוין. עכשיו אני אומר שזה מין הספרים שלמרות שאתה יודע שהוא נגמר, והרבע האחרון של הספר ממש מזכיר את זה כל הזמן, שהספר הולך להיגמר עוד מעט, אני עדיין רוצה עוד ממנו. אבל הוא גם מאוד יפה באיך שהוא נגמר. Seether – Finding Beauty in Negative Spaces: (12/12) לשם ההבהרה, כשאני נותן לאלבום ציון של 12 מתוך 12 לא אומר שהוא האלבום המושלם. זה לא אומר שכל שיר הוא השיר הכי טוב בעולם. זה רק אומר שכל שיר הוא ‘טוב מספיק’, טוב מספיק בשביל ללכת לאוסף הפרטי שלי (בנוסף ללהישמר במערכת) של שירים שאפשר לשמוע עוד פעם ועוד פעם (Add infinitum) ו-Seether בהחלט עומדים בקריטריון. השירים נעים בין רגוע לצורח ועם נטייה לרדת על העולם. Stone Sour – Come What(ever) May: (15/18) האלבום הקודם שלהם היה סביר פלוס. בתור Slipknot דיי שנאתי את המוזיקה שלהם אבל Stone Sour נמצאים על הדרך הנכונה עם סגנון יחודי ומוזיקה מצויינת. הם דיי דומים ל-Seether למען האמת, אבל עם טוויסט משל עצמם. אבל גם הם יורדים על העולם. Perfume – Story of a Murderer: כבר הרבה זמן שרציתי לראות את הסרט הזה. הוא היה ארוך והוא היה שווה את זה. One Missed Call: אז החלטנו לראות את המקורי לפני שיוצא החדש. הוא פשוט מגניב. היפנים יודעים לעשות אימה כמו שצריך. רק הסוף קצת מוזר. למרות שאני חושב שצריך לעשות אותו קצת אחרת, אני דיי בטוח שבגרסה האמריקנית ידפקו אותו. Flash Gordon 2007: לא, הסדרה עוד לא נגמרה, אבל היא נגמרה מבחינתי. זה Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 4 comments.