The ISAs. They Are Not Here Yet.

Writing, the printing press, industrialisation, the microchip, the internet.

There are several inventions that have sliced history at the point of creation, that changed the world so much that you can discuss civilisation has ‘before this’ and ‘after this’.

I expect ISA, Intelligent Software Agents, to be the next one in that list.

What is an ISA? For those who don’t know, an ISA is like a software butler. Not a robot you order around the house but an ethereal ghost in the machine that can follow general instructions and perform tasks for you. Basically, take a general AI and give it a couple of white gloves and a double tail jacket.

And while some of you might be thinking we have Siri and S Voice, the Google Assistant and Alexa. But these are an OK start. We are not at the goal post yet. While I might be able to tell a properly equipped smart home to set my AC to certain temperature or start my coffee maker, I can’t tell a digital assistant to sort my news.

This is my benchmark now. Can we have a software agent that sorts my news?

What do I mean: I have a news reader on my phone that scrapes certain feeds I set it too. Sometimes I read my news while doing something else, sometimes I want to focus on that, sometimes I listen to it as I walk the dog and have distractions and sometimes I listen to it on my bicycle and want something more intense.

Currently I sort it by feeds and categories which is the only way I can. And I try to number categories by rate of intensity. So I read it in ascending order and listen in descending order. But if I had a proper ISA, I could tell it to put the short Slashdot articles, the ‘list of things you should know’ articles, the articles I might be interested in the title of or the first couple of paragraphs, in the light category.  I would tell it to put the detailed, statistics heavy articles with lots of reference images in the ‘things I really need to sit down and read’ category. I would tell it to put the long analyses in the ‘listen when out and about’ category. And I would tell it to put APOD and Digital Blasphemy and articles that are just video references in the ‘check this when on a PC’ category.

But we can’t do that yet. When we could, that would be the shit!


Posted in IT, Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

Fuck You, Xamarin

After messing around with tutorials and trying to put something together for about a month and finally running into huge building/libraries/references issues that I couldn’t solve for a few days, I decided to quit Xamarin development. At least, for now.

Even planned as a simple 2D application, I’m willing to accept the splash screen and loading times so I can do this handily in Unity GUI. And I know it will compile very easily to Android and, slightly less easily, to iOS. It will definitely be quicker and easier to build.


Posted in IT, Life, Programming by with no comments yet.

What happened to RSS? 

אני זוכר שבעבר, RSS היה משהו. לכל אתר שמתעדכן קבוע ומכבד את עצמו היה RSS. עדיין, לגדולים, יש אבל… זה כאילו שלאנשים פחות אכפת.

אני צריך לעדכן את הרססים של IGN כל כמה חודשים. אני צריך להכריח את YouTube בשביל לקבל רסס. יש אתרים שאנשים פרטיים הקימו להם רסס לא רשמי. ויש לי רססים שלפעמים פשוט נשברים בלי הסבר.

אני קצת מתגעגע לזמן בו הקמתי את הבלוג הזה. הכוונה שלי הייתה שיהיה לבן אדם אתר שבו הוא יכתוב מה שעולה לו בראש וכל מה שבה לו להגיד, הבמה הפרטית שלו, וכל מי שמעניין אותו, ירשם לרסס ויקבל עדכון כשיש במקום שנוח לו.

ומשום מה, פרחו כל הרשתות החברתיות והרעיון הזה הלך לאיבוד.

אני קצת חושש ממה שאולי יקרה לרסס. כי, לדעתי, זאת עדיין הדרך הכי טובה לבן אדם הקטן להתממשק עם זרנוק המידע שהוא האינטרנט.


Posted in IT, Practice, Thinking Out Loud by with 1 comment.

An Attempt at Change

נחתנו אתמול ב-5:30 בבוקר. בגלל שקניתי שני בקבוקי סיידר, היינו צריכים להכניס תיק לבטן המטוס. זאת אומרת, גם לחכות עד שיוציאו אותו משם במקום מיד לצאת החוצה. שזה מבאס. אבל לא נורא. הצלחנו לתפוס את הרכבת של 6:00 ולהגיע הביתה בסדר גמור. זאת אומרת, מעין הייתה דיי גמורה. אבל אחד היתרונות של שינה פוליפאזית היא שאחרי תנומות באות והולכות במטוס, מוקדם בבוקר הייתי סבבה.

אז קפצנו אל יערה לאסוף את מוצארט. האיחוד היה מרגש. לא יכולנו להישאר יותר מדי כי מיהרנו אז אמרנו שלום, תודה ולהתראות ויצאנו לדרך שוב. וכשהגענו הביתה, היה בערך מספיק זמן בשביל להתרחץ ולצאת שוב לדרך. כי היה לי ראיון אם ראש הצוות VR/AR של קופמדיה, איפה שעמית ורומן עובדים.

אני חשבתי שמדובר בראיון “שלום, שלום” ולא ציפיתי למרכיב טכני. אם כן הייתי מצפה אז הייתי פותח את הקוד של הפרויקט שלי שוב ונזכר מה עשיתי שם. כנראה שלא אצליח למצוא את השינויים שעשיתי לקוד של Oculus אבל לפחות את הרעיון הכללי והמימוש של המשחק עצמו הייתי יכול לזכור. לכן, קצת השתנקתי כששאלו אותי שאלות עליו אבל ניסיתי לענות כפי יכולתי. ואני בדרך כלל נתקע כששואלים אותי שאלות שנראות לי מאוד פשוטות. כי אם שואלים דבר כמו “איך מחשבים אורך של וקטור תלת ממדי?” אני מתחיל לתהות אם אני זוכר את המתמטיקה שלי כמו שצריך. כי (x^2+y^2+z^2)^(1/3), לא? אבל אני מקווה שהעברתי רושם מספיק טוב ושהם לא חושבים שאני אידיוט. יהיה ממש מגניב ללכת לעבוד שם.

וחשבתי על זה עוד קצת היום במהלך מסיבת הפורים שלא ממש היה לי כוח להשתתף בה. אני עייף? אני פשוט בקצה החבל? האם שנתיים וחצי זה המקסימום שאני מסוגל כרגע להשקיע בפרויקט אחד? כי אני באמת מוצא שפחות אכפת לי. זאת אומרת, אכפת לי שהמשחק יצליח ושהחברה תצליח אבל אין לי כבר כוח להתקטנן על מימוש או לוודא שדברים נעשים כמו שצריך. אני יותר בסדר עם זה שאנשים יכשלו לבד ויראו שדברים נשברים ולא לעצור אותם לפניי.

אולי מה שאני צריך זה פשוט הפסקה רצינית.


Posted in IT, Life, Work by with comments disabled.

Don’t You Just Love it When a Plan Comes Together

Yesterday was interesting. I was doing my thing, as usual. I knew there were problems with the latest store version we uploaded but I was practicing not shoving my nose in to things I probably shouldn’t. It happens to me quite a lot that I try to help but I really shouldn’t, for various reasons. So, this time, I did that.

I don’t know exactly how much time has passed but I noticed the rest of the team wasn’t getting any progress. So, I joined in, took a look at what they were doing, suggested some things that didn’t quite help, and then decide to investigate it on my own. I pushed some breakpoints in the flow and spent about 15 minutes looking at exactly what was happening. Then I said: “I can tell you exactly what is happening!”

Then everyone crowded around my station while I explained why it happens and what I think we should do to fix it. The response was stunned silence. So, I said “No objections or suggestions? Ok, I’ll do what I said.” Then some stayed to watch. :)

It doesn’t happen all the time. But it’s fun when it does.


Posted in IT, Programming, Work by with comments disabled.

מה המצב?

מה קורה? מה שלומכם? אני סבבה. יופי. אז מה הולך עם החיים שלי…

מעין התחילה עבודה חדשה. חלק מהחבר’ה שהיא מכירה מהחברה הקודמת. חלק חדשים. משרדים יפים בבית רובינשטיין ובינתיים היא מאוד אוהבת את המקום. אני מקווה לטוב.

ב”7 יסודות” אנחנו ממש לפני גרסה חשובה ולכן עובדים קצת עד מאוחר. לפי מה שמוסרים לי מההנהלה, המספרים שלנו טובים. המשחק מתפקד סבבה ויש הרבה שחקנים. אנחנו כרגע מתפקדים קצת מעל מה שמצפים שזה נהדר. אבל זה קצת מפחיד אותי שהולכים לדרוש מאיתנו יותר, משהו אולי לא כל כך מציאותי שלא נוכל לספק. אבל לדאוג לזה לא יעזור לי. אז ממשיכים.

ה-Global Game Jam 2016 הוא עוד שבוע וחצי. התכנון שלי הוא לבנות סוג של סיפור אינטראקטיבי ב-Twine, מין 80 Days רק עם גודל שיותר מתאים ל-Game Jam. כי Twine מאפשר לכתוב סיפורים אינטראקטיביים אבל יש לנו גם הרבה טווח לעשות דברים מתוחכמים יותר. אפשר באמת לתכנת בו, הוא תומך ב-JavaScript ו-CSS ואני חושב בעיקר על פונקציות האקראיות שלו ואיך אני יכול להשתמש בהן כדי לזרוק על השחקן אירועים שונים בכל פעם. פירסמו כבר את ה-diversifiers ואני חושב כבר שאני יכול לקלוע לכמה מהם. את העיקר של המשחק אני אבנה סביב הנושא אבל זה אני כבר יודע שאני רוצה לעשות. אני מחליט את כל זה מראש כי אני רוצה הפעם לעשות משהו משלי, משהו שאני אעבוד עליו בלבד (אולי אם קצת עזרה חזותית או קולית אם אצטרך) כדי לראות מה אני מסוגל לעשות רק בעצמי וגם כמה אני מסוגל למתוח את השימושיות של Twine. נתראה ב-Wix, מי שמגיע.


Posted in Gaming, Geekdom, IT, Life, Maayan, Practice, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.

How NOT to Give Everyone a Fair Salary

Company Testing Standardized Salaries Is Struggling

I think what they did there was just plain wrong. The way to equalize salary considerations is not to give everyone, from the newest hires to the CEO, the same salary. That is a sure fire way of causing discontent.

What they need is to give the newest, lowest ranking hires a fair base salary and then, from there, calculate everyone’s salary based on veterancy, responsibility and, most importantly, merit.

And I think it’s ok for people to know their co-workers salary. There’s no reason I can think of to hide salaries that is for the employee’s benefit. If there’s a difference between my salary and someone else’s, I want to know that, if I have a higher one, there’s a good reason for it. And if there isn’t, maybe I shouldn’t get one. And, if it’s lower, I want to know what that other person did to ingratiate themselves upon the management so I can do it too and get paid better for it.

For example, if someone is getting paid more than me because they have a year of company time on me, I think that’s fair. If they get paid more because they are very reliable and help whenever asked, I want to do that too. If they get paid more because they handle 3 times more responsibilities then me… well, there’s not a lot I can do about it but that’s fair.


Posted in High-Tech, IT, Life, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

פיגוע תחת השראה חזותית

יש לי הרבה דיונים על מוסכמות קוד. יש לי שיטה מאוד מוגדרת וקפדנית לאיך אני כותב. אני לא עושה את זה כי ככה למדתי. אני לא עושה את זה כי זה נראה לי יפה יותר. אני עושה את זה כי זאת הדרך היחידה שבה הקוד נראה לי מסודר. כי אם הקוד מבולגן, זה מפריע לי לחשיבה. וזאת דרך עדינה להסביר את זה.

חשבתי על זה עכשיו אחרי שהסתכלתי על הכיור. אין לי בעיה עם כיור מלא כלים. יש לי בעיה עם כיור מבולגן. יש סיפור ישן של דיוויד לנגפורד בשם “סוגים שונים של אפלה”. הוא מתאר משהו שנקרא ‘פיגוע תחת השראה חזותית’. מדובר בתבנית מתמטית ששוברת את האזור החזותי של המוח וגורמת לסוג של שבץ מוחי. תבניות מסובכות מאוד גם גורמות למוות.

אז אני לא מקבל שבץ מכיור מבולגן או קוד מבולגן אבל זה מאיט ומסבך אותי. ואני לרוב לא מסוגל לקלוט אותו או לעבוד איתו אלא אם כן אני מסדר אותו שיראה כמו שצריך.

בגלל זה אני עושה את זה. לא בגלל חשיבות עצמית או התנשאות. אני עושה את זה כי אני לא מסוגל אחרת.


Posted in IT, Life, Programming by with comments disabled.

היה הייתה 2014

אני לא אוהב את חידוני השרשרת של סוף השנה ואני גם לא ממש בקטע של החלטות תחילת שנה אבל אני כן יכול להסתכל אחורה על השנה שהייתה ולבחון אותה מעכשיו. דבר ראשון שקל לשים לב הוא שהייתי הרבה פחות פעיל פה מבעבר. זה בעיקר כי הייתי מאוד עסוק בעבודה שהתחילה רק חודש קודם ורציתי להשקיע. אבל בואו נראה מה היה.

  • 01/01 – טוב זה לא ממש 2014 אבל התחלתי עבודה חדשה בדצמבר 2013 וזה דיי צבע לי את כל השנה. תמיד רציתי לעבוד על משחקים ועכשיו קיבלתי הזדמנות. זה לא הפרויקט האישי שלי אבל רק לעבוד בתחום, לצבור נסיון, הבנה וקשרים, זה כבר נהדר בפני עצמו.
  • 24-26/01 – הלכתי ל-Global Game Jam הראשון שלי. תמיד חששתי להצטרף אבל בהשראת עמית, ראש הצוות שלי, הלכתי ועבדנו ביחד עם אנשים מגניבים והיה כיף והוצאנו משחק מגניב.
  • 31/01  – יום אחד כשחזרתי מהעבודה, שני מטורפים החליטו לרדוף אחרי במעלי ובמורד חיפה עד שנכנסתי לתאונה והם ברחו. זאת הייתה חווייה לא נעימה ששיבשה לי את הכמה חודשים שאחרי אבל אני חושב שעברתי את זה.
  • 09/02 – הבלוג של Unity הציג את המשחק שאנחנו עשינו בתור דוגמה ל-GGJ. הבלוג! הרשמי! של Unity! והמשחק! שלנו! מוצג ראשון! אההההה! כן. זה מגניב.
  • 23/02 – עברנו רשמית למרכז. אני מצאתי עבודה במרכז ומעין לומדת בפתוחה אז זאת הייתה ההחלטה ההגיונית. דירה אמיתית שנייה שלנו ביחד וכרגע אנחנו עם 2 מתוך 2 בעלי דירה נחמדים. מחזיק אצבעות.
  • 15/03 – הצלנו כלבה משוטטת ברחוב. היא ברחה ממסיבת הפורים של אחד השכנים מבנין ליד והיה קצת קשה להשיג את הבעלים אבל למחרת בבוקר הכלבה הוחזרה לביתה בשלום. זה מרגיש טוב מאוד לעשות משהו נחמד בצורה אלטרואיסטית. צריך לעשות לעתים יותר קרובות.
  • 26/03 – חגגנו 24 למעין. לא רציתי לעשות משהו ממש גרנדיוזי אבל לא רציתי לאכזב. אז אספנו כמה משפחה וחברים ועשינו מסיבה קטנה. אני חושב שהיה טוב. :)
  • 15/04 – פעם ראשונה שהלכנו לפסח חברים. היה ממש כיף ואני עדיין מתבאס על זה שהרגשתי רע ופספסתי את התמונה הגדולה. אבל עדיין היה כיף גדול ולא הייתי מוותר.
  • 18/04 – חגגתי 30, המספר הנחמד והעגול. זה נשמע מבוגר אבל אני ממש לא מרגיש ככה. אני מרגיש נהדר ואני חושב, שסך הכל, החיים שלי נהדרים.
  • 12/05 – לוג’יטק קנו אותי. בכסף. בעכבר. יצרתי קשר עם שירות לקוחות כדי לנסות לתקן את העכבר שלי. שלחו לי עכבר חדש. לוג’יטק מגניבים!
  • 19/05 – המצאתי משחק קוביות. בסדר. הוא לא מדהים אבל אני חושב שזאת התחלה טובה. עוד אין לי משחק קלפים אבל אני עובד על משחק הלוח.
  • 080911/05 – חשבתי כמה מחשבות עמוקות. כל כך עמוקות שאני חולק אותן שוב עכשיו.
  • 04050610/08 – איבדנו חברה ותיקה, אחות גדולה. בור שאי אפשר למלא. כואב נורא. סליחה.
  • 18/08 – כן, אני רואה צורך לציין את זה. ממה שאני ראיתי עד אותו הרגע, מעין שיחקה קצת משחקי תפקידים כשהייתה קטנה, כמה משחקי לוח או מחשב מאוד מסוימים שאהבה וזהו. אבל כאן ראיתי את הניצנים לכך שמעין הופכת ליותר מרק Gamer-Adjacent. ואני אוהב את זה. למרות שהחפיפה לא גדולה, אני אוהב את זה שיש לה עכשיו Wishlist.
  • 16/09 – הבלוג חוגג 9 במתכונתו הנוכחית.
  • 21/09-08/10 – יצאנו לטיול באיטליה. היה ממש כיף. הרשומות קיימות הן רק דורשות עריכה ויצאו בחודש הקרוב.
  • 07/12 – הלכתי לראשונה לכנס השנתי של עמותת GameIS. הייתי יכול לעשות יותר טוב אבל התחלה טובה.

חוץ מזה, דברים שלא מצוינים פה, הוא שדיימוס הלך לישון וסירב לקום. אני עדיין בודק את האפשרות להחזיר אותו אבל יכול להיות ש-4 שנים זה כל מה שהוא היה מסוגל לתת. אנחנו מאוד קרובים לשחרור של המשחק. אני לא יכול להגיד מתי בדיוק אבל הלחץ בעבודה בהחלט עולה. התחלתי סמסטר חורף בטכניון עם שניים מתוך שלושת הקורסים האחרונים שאני צריך לעשות. אז אני אפילו עוד יותר לחוץ. ועם כל הלחץ והרבה פחות זמן, לא ממש יצא לי לעבוד על פרויקטים פרטיים למרות שיש לי כמה רעיונות להמשך של כמה מהם. ואני מבין שהמצב הזה כנראה ימשך עד הקיץ, עד שאסיים את הסמסטר השני ואת התואר. גם הלכתי הרבה פחות לכנסים. הייתי רוצה להשתתף יותר, הייתי רוצה להריץ משחקים או לכתוב משחקים או שניהם לביגור אבל יכול מאוד להיות שאני בקרוב אצטרך לבחור בין קהילת המשחקים לקהילת המד”ב ומי מהן תהיה ההשקעה העיקרית שלי ומי רק תחביב צדדי.

אני קצת מדוכא כשאני כותב את זה ואני לא בטוח לגמרי למה. אולי זה הלחץ, אולי זה העובדה שמחר האזכרה לאסף. אבל במבט לאחור, חוץ מדבר אחד מחורבן ברמות שאי אפשר לתאר, השנה שלי הייתה דווקא דיי טובה – מוצלחת ונהדרת אפילו. אני מתגעגע לקרן. וגם לאסף. אבל אני גם בטוח ששניהם, אם עדיין היו פה, היו שמחים במה שהשגתי ולא היו רוצים שאסוג בגללם. אז את 2014 אני כנראה אזכור בגלל אותו אירוע אבל אסור לשכוח שסך הכל, זאת כן הייתה שנה טובה.


Posted in Gaming, Geekdom, High-Tech, Humanity, IT, Life, Maayan, Me, Philosophy, Role-Playing, School, Stories of My Life, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.

Corporate Hijacking

Microsoft has been recently accused of trying to hijack another company’s private property, NoIP’s DNS service. While that is definitely not a good thing, if looked at just on its own, it is important to remember that Microsoft is, currently, one of the biggest and more active players in the fight for internet security and safety. They are running multiple operations to take down botnets and disable malware running systems all over the globe.

So, dear legal system, don’t let a company order another company to hand over property but let’s try and do accommodate the, maybe self-appointed, sheriff trying to bring order to this wild west country we call the internet even if they do need a slap on the wrist every once in a while to figure out how to actually get things done properly.


Posted in IT, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with 3 comments.