יום שבת/ראשון – Home is Where Your Dog is

2016-05-30

בשבת קמנו מאוד מאוחר. אני חושב שהתעוררתי בסביבות שמונה. מה ששם אותי בבערך 11 שעות שינה. התמחשבתי קצת בעיקר כדי להשיג את מפולת האינטרנטים שתהיה כשנגיע הביתה. וקצת אחרי שמעין קמה, הלכנו לארוחת בוקר. מכיוון שזה היה ב’ מאוד מרשים וגרנדיוזי, הייתה גם ארוחת בוקר בהתאם. קיבלנו פנקייקים וחביתה וקורנפלקס וריבות ומאפים ו… היה מאוד טעים. אחרי ארוחת הבוקר סיימנו לארוז את כל מה שהיה צריך לארוז. איך שהוא — אני עדיין לא בטוח איך — כל מה שהיה לנו וכל מה שקנינו נכנס אל תוך התיקים והמזוודות. ואז לא נשאר הרבה לעשות חוץ מלהגיע לטיסה.

בדרך לשדה התעופה, עצרנו באיזה סופר כי מעין רצתה עוד כמה דברים אחרונים וגם הם, איך שהוא, נכנסו לתיקים. אבל כשהגענו חזרה לשדה התעופה, להחזיר את האוטו, אז התחילו הבעיות. שום בעיה עם הניקיון; דאגנו לנקות. שום בעיה עם הדלק; שילמנו עליו מראש. הבעיה הייתה עם הצמיג. מתברר שלא היה לנו ביטוח לדבר כזה ומי שדיברתי איתה במרכז העזרה באותו הלילה לא טרחה לציין את זה. היא אמרה לנו, אחרי שנתתי לה את מספר ההסכם, שהיא תקרא ל-AA, אנחנו נחליף את הצמיג ונקבל החזר על העלות שלו. אבל בדלפק ההחזרה, אמרו לנו שאין לנו ביטוח, אין לנו החזר ורוצים לחייב אותנו על הקריאה ל-AA. בסוף החלטנו לוותר, לספוג את המחיר של הצמיג ולא סיפרנו להם שהחיישן לחץ אוויר כנראה נדפק ויש עכביש במראה השמאלית.

wpid-img_20160528_134813504.jpg

נכנסנו לשדה התעופה עם חמש שעות לטיסה. אבל British היא חברת תעופה נורמלית אז הם קיבלו את המטען שלנו, העבירו אותנו דרך הבידוק והיינו בחנויות עם יותר מארבע שעות לפני הטיסה. עשינו עוד קצת קניות, התלהבנו מזה שיש עמדות לאנשים לנוח עם טלפונים וחשמל, מעין הלכה לישון קצת על ספה קרובה, ואני ראיתי דברים בטלפון. וכשהגיע הזמן, עלינו אנחנו וכל המשלחת הסינית למטוס ללונדון.

wpid-img_20160528_164305372.jpg

בלונדון, היו לנו עוד שעתיים בערך לפני הטיסה הבאה. עשו לנו את הבעיות הרגילות בבידוק — הם והצפצופים האקראיים שלהם, היינו עוד קצת בחנויות, אכלנו ארוחת צהריים ועלינו על מטוס. את ארוחת הצהריים אכלנו בבורגר קינג. כי בא לנו. אני החלטתי לקחת את מה שהם מכנים The Angriest Whopper, כזה עם רוטב חריף גם בלחמניה. אז הסיכום שלי הוא שזה Slightly Upset Whopper. הוא נחמד אבל לא מדהים. נראה מה זה חריף כשסוף סוף יפתחו את Wagamama בשדה.

הטיסה עצמה הייתה נעימה. כי British. אני דיי ישנתי, אכלתי ואז ישנתי עוד קצת. אפילו מעין הצליחה קצת לישון. חשוב לזכור לבקש מהדיילים כיסוי עיניים. יש להם, הם ייתנו לך וזה מאוד שימושי. יש לנו כבר כל כך הרבה סטים של אוזניות למקרה צרה… נחתנו קצת אחרי חמש בבוקר ביום ראשון, דיי טסנו דרך שדה התעופה, התעכבנו קצת בתור לרכבת כי יש כל מיני אנשים שלא יודעים להשתמש בכרטיסומט, אבל הצלחנו לעלות על הרכבת של שש ולהגיע לדירה לקראת שבע. ואז קרסנו לישון.

מעין הלכה לעבודה, אני נשארתי בבית לסדר קצת ובערב סוף סוף התאחדנו מחדש עם כלבלב. ועכשיו כלבלב חזר הביתה והכל טוב.

wpid-img-20160530-wa0000.jpeg


Posted in Life, Maayan by with no comments yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *