חמש שנים

שבוע שעבר, יום שבת ליתר דיוק, חגגנו, מעין ואני, את היותנו נשואים חמש שנים וביחד כבר שש. לא עשינו משהו נורא גרנדיוזי; רק את הדבר שאנחנו בדרך כלל אוהבים לעשות – לבלות אחת בחברת השני.

וגם לא כתבתי על זה עד עכשיו כי לא הרגשתי שיש לי משהו ממש לכתוב. מבחינתי, זה עוד יום בחיים שלנו. יום שצריך לציין כי סיבה לחגוג זה תמיד טוב. אבל… זה פשוט לא מרגיש כמו כל כך הרבה זמן. זה מרגיש כאילו רק אתמול היא עבדה ואני לא, כאילו רק שלשום אספנו את מוצארט מצער בעלי חיים, כאילו רק לפני שבוע היינו צפופים בדירת חדר וחצי במעונות הזוגיים של הטכניון ורק קצת לפני ארזנו את עצמנו לקפיצה זריזה לקפריסין ועמדנו מול שתי נשים זרות לנו לחלוטין אבל שערכו לנו טקס משמעותי יותר ממה שכל רבי היה יכול לספק.

וחוץ מזה, אני לא ממש רואה את זה כסוג של Achievement Unlocked. חמש שנים, אם כבר משתמשים באנלוגיה של משחק מחשב, צריך להיות כמו הסיום של האזור הראשון, משהו שכל מי שמתחיל עושה. דברו איתי אחרי 10, 20 ו-40. למה? כי, מבחינתי, להיות עם מעין זה קל. זה משהו שאני עושה כמו לנשום. זה משהו שאם אני אפסיק לעשות אז על הדרך אני כנראה גם אפסיק לנשום.

אז כן, חמש שנים וכל זה. נדבר שוב עוד חמש.


Posted in Life, Maayan, Me, Thinking Out Loud by with 1 comment.

Comments

  • אמא says:

    שורה תחתונה טוב לכם ביחד וזה הכי חשוב
    בריאות ואושר והכל מושלם