קחו כלי למיקרו ורוקנו אליו שתי פחיות שימורים של שעועית לבנה ברוטב עגבניות.
הוסיפו לעיסה עוד בצל אחד חתוך דק דק.
הכניסו למיקרוגל ל-15 דקות בחצי כוח ועוד 2 דקות בעוצמה מלאה.
אחרי זה הוסיפו למה שיצא שקדי מרק כרצונכם.
זמן הכנה: כ-20 דקות. מתוכן כמעט אפס עבודה.
עלויות: כ-11-12 שקל. משלמים יותר על פחות עבודה.
רעידת האדמה שהייתה לאחרונה בצ’ילה הייתה כל כך חזקה שגלי ההדף שלה כיסו את כל האוקיינוס השקט.
אבל יותר מעניין, הרעידה הייתה כל כך חזקה שהיא כנראה הזיזה איים וקיצרה את אורך היום. השינויים מאוד קטנים וקשה למדוד אותם אבל הציר של כדור הארץ נע בערך בשמונה סנטימטרים והיום התארך בכמיליונית השנייה.
המון אנשים מדברים על גוגל כמי שמנסים להשתלט על העולם. אני יודע. אני אחד מהם. אני אחד מאלה שטוענים שגוגל יכולים להשתלט על העולם כל עוד הם עושים את זה עם חיוך ושומרים על המוטו שלהם לא לעשות רע.
אבל עדיין, הייתם חושבים שגוגל, גם אם היא ענק תוכנה וחיפוש, לא כל כך חיונית למין האנושי ואפשר להסתדר גם בלעדיה. לפי מדענים בסין זה לא כך.
More than three-quarters of scientists in China use the search engine Google as a primary research tool and say their work would be significantly hampered if they were to lose it, a survey showed on Wednesday.
In the survey, 84 percent said losing Google would “somewhat or significantly” hamper their research and 78 percent said international collaborations would be affected.
אולי הגענו למצב שבו כבר קשה מאוד להסתדר בלי גוגל? אולי עדיף לתת להם להשתלט על העולם? אולי.
בכל מקרה, אל תקחו ללב, קחו לריאות.
לפי מחקר חדש שנעשה באוסטרליה, אושר הוא לא כזה טוב כמו שאנשים חושבים. מתברר כי לאושר יש חסרונות. אושר, לפי המסקנות הנובעות, גורם לחוסר תשומת לב לסביבה, ירידה ביכולת החלטה, ירידה בזיכרון ועלייה באנוכיות.
וגם עם כל זה, אני עדיין חושב שאני מעדיף להיות מאושר. מה אתכם?
הידיעה הזאת הייתה לאורך ולרוחב אתרי חדשות המשחקים בחודשיים האחרונים: Ubisoft, החברה שאחראית על משחקי הצוללות המצליחים Silent Hunter, על Assassin’s Creed, ומבין חביבי הבלוג גם על סדרת Prince of Persia החדשה, הכריזה כי על המשחקים החדשים שהם יוציאו יהיה מנגנון הגנה חדש הדורש מהמשתמש להיות מחובר לאינטרנט ברציפות על מנת לשחק. המנגנון החדש ממש שומר את פרופיל המשתמש והמשחקים השמורים לשרת במקום מקומית. אז זה נותן את האפשרות הנחמדה לשחק מכל מקום עם חיבור, בלי צורך בתקליטור המקורי, אבל אם לרגע המשחק מחליט שאין לכם חיבור רשת (כמו בטכניון שהחיבור יכול פשוט ליפול לפעמים או שבטעות הכבל התנתק) אז אתם תזרקו החוצה ותאבדו את כל ההתקדמות מאז השמירה האחרונה.
כבר לפני כמה שנים כשרצו לעשות את זה Mass Effect או Bioshock היו האנשים שהתרעמו כי זה לא יעזור נגד הפיראטים והיחידים שיסבלו הם המשתמשים הרגילים שירצו לשחק בצורה חוקית בלי אינטרנט. לי בעיקר זכור החיילים בעירק שהתלוננו שהם רוצים לשחק אבל אין להם כמעט חיבור לאינטרנט. הרעיון נזנח במהירות. אבל לא אצל Ubisoft, לא משנה כמה התלוננו.
אז עכשיו, וכן מדובר בידיעות בנות כמה ימים בלבד, כסוג של ‘לעשות דווקא’ ל-Ubisoft, המפצחים כבר שחררו גרסאות פרוצות של Silent Hunter 5 ו-Assassin’s Creed 2, המשחקים המצוידים במנגנון ההגנה החדש, רק שעות ספורות לאחר שהמשחק יצא. Ubisoft בתגובה מנסה לצמצם את ההשפעה של ההכרזות האלו על ידי הכרזה מצידם כי המשחקים הפרוצים ‘אינם שלמים’. אם כי, ככל הנראה, הדבר היחידי שחסר באותם משחקים הוא מנגנון הגנה מעצבן שמפריע לך לשחק את המשחק.
ולמרות ש-Silent Hunter לא ממש מעניין אותי ואפילו עוד לא שיחקתי את Assassin’s Creed הראשון, אני קצת מתפתה להוריד אחד מהם ולנסות רק כדי לעשות קצת דווקא משלי. כי Ubisoft, עם כל הכבוד לרצון הטוב (או הרע, תלוי את מי שואלים), לא עשו כלום כדי למנוע פיראטיות ויש כאלו שיגידו כי הם בעצם עודדו אותה ומכל האנדרלמוסיה הזאת, המסר היחידי שבאמת יוצא אל המשחקנים, ואני מדבר על ה-Hardcore Gamers, הוא ש-Ubisoft משתינה על הלקוחות הנאמנים שלה.
לפני כמה ימים כתבתי על התבטאויותיו המעלות גיחוך של המדען הראשי במשרד החינוך.
עכשיו הובא לתשומת ליבי מכתב שיצא מנשיא האוניברסיטה העברית להפצה בין השיעורים. טוב לדעת שלפחות לאנשים בראשי האוניברסיטאות יש עדיין קצת ראש על הכתפיים. לא יותר מדי ממנו אבל הוא עדיין קיים.
מכתב מרקטור האוניברסיטה העברית
ויש גם מכתב מחתני פרס נובל שקוראים ל”מדען” להתפטר. בתקווה זה גם יעבוד.
כי להתרגז לא פותר כלום.
הבעיה: שותף לדירה משמיע מוזיקה בעוצמה מאוד חזקה. אני לא רוצה לשמוע את המוזיקה שלו כי יש לו טעם מחורבן.
רעיון רע: לצעוק עליו, להתווכח איתו, לטרוק לו את הדלת בפרצוף.
רעיון טוב: “לא, תודה. אני לא מעוניין לשמוע את זה.”
תגובה אפשרית: “לא? אבל חשבתי שתאהב.”
תגובה חזרה: “לא. זה לא עושה לי את זה. אם היית שם Nickelback עוד היה על מה לדבר.”
ולהתראות בפרק הבא.
השותף שלי שאל אותי מה אני מכין. אמרתי לו שסתם ערבבתי משהו. אז הפניתי אותו לרשומה שכבר כתבתי.
עכשיו, אני לא מתכוון לקרוא לזה מתכונים. לקרוא לזה מתכונים כנראה יהיה עלבון לכל בשלן באשר הוא, בין אם הוא מקצועי או מטעם עצמו. אז אני קורא לזה, ערבובים. אני מערבב לי דברים לאכול ואם זה מעניין, קל וזול אני אחלוק את זה.
נקניקיות ופסטה
כסו את תחתית הסיר שלכם בשמן ושימו בו ארבע נקניקיות חתוכות לטבעות בעובי חצי סנטימטר בערך. ערבבו מדי פעם.
כשהריח העשוי והחרוך מתחזק, כשהנקניקיות כבר שחומות יותר, הוסיפו מים עד בערך שני שליש סיר.
תנו לזה לרתוח קצת עם קצת מלח ואז תוסיפו שליש שקית פסטה.
תבלנו כרצונכם (אני הלכתי עם תבלין עוף, קצת מלח ופלפל) והמשיכו עד שהפסטה רכה וטובה.
אכלו בתאבון. זה משביע לחלוטין בן אדם רעב כמוני.
זמן הכנה: כ-15-20 דקות מתוכן לא יותר מדי עבודה.
עלויות: ארבע נקניקיות, שליש שקית פסטה, תבלינים – כ-6-7 שקלים.
אני מניח שאפשר לזרוק פנימה גם ירקות.
קודם רעש, אחרי זה הרגלי הגיינה נוראיים ועכשיו בקבוק הרוטב שלי נעלם.
אני אהיה שמח לצאת מפה כמה שיותר מהר.
אני חושב על זה ככה: אם לא הייתי סטודנט, אם הייתי עובד במשרה מלאה במשכורת מינימום ועם הוצאות המחייה הנוכחיות שלי (כולל שתי דירות) אז הייתי חוסך אלף שקל בחודש.
אבל עכשיו, עם פחות מחצי עבודה ועם שכר לימוד, אני בחוסר של בערך 2000 שקל בחודש.
ועל זה נאמר FML. סוג של.
Bonus Stuff
מה אנשים אומרים