לא תכננו משהו מיוחד לעשות ביום ההולדת שלי. שזה טוב. כי לא הרגשתי יותר מדי טוב ורציתי בעיקר לנוח.

אז נחתי. ראיתי תוכניות שחיכו לי, קראתי חדשות שרציתי ושיחקתי משחקים כשהתחשק לי.

מה שמעין רצתה להכין לי אתמול אבל הכינה שלשום הוא מעדן מסקרפונה מוקצפת עם שוקולד וצימוקים. וואו!

אתם מקבלים רק תמונה

ובאותו הערב ראינו Frozen עם עמית ואמלי.

בשישי בערב הכנו פיצה וראינו עוד כמה פרקים.

אני אוהב דברים פשוטים. ואת מעין. :)

1 Comment, Written on April 19th, 2014 , Life, Maayan

יש אנשים שמסתכלים אחורה בגילאים כאלו, גילאים של החלפת קידומת, ומנתחים את החיים שלהם, מתלוננים על איך החיים ברחו מהם, על כמה רחוק גיל 18 מאחוריהם וכמה הם לא מרוצים מכל הדברים שהם אמרו שהם יעשו לטובת עצמם כשיהיה להם זמן אבל לא עשו. אבל אני חושב, במבט לאחור, שאני מאוד מרוצה מאיפה שאני נמצא כרגע.

מחר אני אהיה בן 30 רשמית.

המצב הבריאותי שלי, פחות כמה דברים שאני צריך בשביל לשפר את ההתעמלות שלי, הוא בסדר גמור. ה-BMI שלי עדיין בצד הנמוך של האזור הבריא. ואם אני מתגלח אז רוב האנשים יניחו שאני איפה שהוא בין 5 ל-10 שנים צעיר יותר ממה שאני באמת (תלוי כמה נדיבים הם מרגישים באותו הרגע).

יש לי אישה מדהימה בחיים שלי שעושה לי המון טוב. מישהי שכשאנחנו בנפרד אני חושב על איך אפשר שכן וכמה טוב יהיה לנו להיות ביחד, שלדבר איתה תמיד גורם לי לחייך.

יש לי כלב חמוד ומקסים שתמיד שמח לראות אותי כשאני חוזר הביתה, אוהב שמחבקים אותו ולא מהסס ללקק לי את האוזן אם ניתנת לו ההזדמנות.

יש לי חברים נהדרים שתמיד כיף לי לבלות איתם או לדבר איתם או לשחק משחקים ביחד.

יש לי עבודה שאני אוהב עם אנשים טובים ואני שש לצאת לעבודה כל יום, לעשות את מה שהוא, פחות או יותר, עבודת החלומות שלי, עד כדי כך שאני שוקל ללכת לעבודה גם בימים שבהם אמרתי לעצמי שאני חולה וכדאי שאשאר בבית לנוח.

סך הכל, להיות בן 30 זה לא כזה נורא. אני שמח בחלקי ואוהב את איפה שאני נמצא. ואני משוכנע שיהיה אפילו יותר טוב בעתיד.

אז כל האנשים האלו ומשברי שליש החיים שלהם יכולים לחפש את מי שינענע אותם. כי זה לא מצב קבוע. מספיק דוגמה נגדית אחת.

2 Comments, Written on April 17th, 2014 , Life, Maayan

מכיוון שיום ההולדת שלי הוא ביום שישי, מכיוון שכבר עשינו פסח-יום-הולדת עם המשפחה של מעין ופסח האחרון שלנו בילינו איתם, מעין אמרה לי שהפעם ההחלטה המלאה של מה עושים בפסה נופלת אצלי. לא הייתי בטוח מה אני רוצה. לא הייתי בטוח מה אני מעדיף. לא התחשק לי לרדת למדבר השנה ואז אבא שלי הודיע שהם כבר הזמינו אנשים לפסח בקיבוץ. ופתאום ההחלטה שלי נהייתה יותר קלה: פסח חברים.

זוג החברים שאנחנו מאוד אוהבים, קרן ויואב, מארגנים פסח חברים שנתי אצלם בבית והתחשק לי להצטרף כבר הרבה זמן. אז אמרנו שאנחנו רוצים, סיכמנו שאנחנו נביא סלטים ובזה נסגר הנושא. אחרי שסיימתי את מה שרציתי לעשות בשביל העבודה, התארגנו מהר על כל מה שצריך, הכנו כמה סלטים ויצאנו לדרך. הגענו קצת באיחור, אבל לא באיחור כמו כולם P: והצטרפנו לסדר.

אחד הדברים היותר טובים בסדר חברים הוא שעושים מה שרוצים ולכן, מתחילים מתי שרוצים, באיזה סדר שרוצים ובאיזה אורך שרוצים. וכמובן שאין הגבלה על מה שמביאים לארוחה, למשל: מרק כתום, מגוון סלטים (שלנו ואחרים), עדשים ובטטה, עוף בבירה, כרובית אפויה עם שמנת צמחית ופרורי לחם, פירה תפודים ובטטה, סלמון, אורז עם תפודים ועוף וזה בלי לדבר על הקינוחים: עוגיות שוקולד וחמאת בוטנים, סלט פירות, עוגת שוקולד ובננה, עוגת שוקולד נוטלה ואז גם פאי לימון.

ופה נתקלתי בבעיה.

החברה הייתה נהדרת, המיקרו-הגדה שקראנו היא כנראה הטובה שראיתי, והיה מאוד כיף לפגוש את כל האנשים הנחמדים שאנחנו מכירים בנסיבות כאלו, שמאפשרות לנו פשוט לדבר על מה שבא ליד, להריץ בדיחות ולספר סיפורים רק בשביל הכיף. ואיפה הבעיה? האוכל.

הסתכלו שוב על הפסקה לפני הקודמת וספרו כמה מנות יש שם. עכשיו דמיינו כף או שתיים או פרוסה מכל אחת מהן. כמה זה יוצא? כנראה יותר אוכל מכל ארוחה אחת שאי פעם אכלתי. ובאתי רעב. מאוד. מצד שני, אולי זאת הייתה הבעיה. כי בסוף, אחרי שסיימנו, הרגשתי מלא באמת עד אפס מקום, כאילו לא נשאר מקום לפירור בקיבה שלי, כאילו הקיבה שלי עכשיו היא גוש בטון וזה לא היה נעים.

אני רגיל להיות מסוגל לאכול יותר מרוב האנשים ולדעת שגם כשאני מרגיש מלא, יש עוד מקום. אבל הפעם כבר לא יכולתי לעמוד יותר. מצאתי את הגבול שלי. ובזאת נגמר הערב שלי.

אבל אם אני חייב להגיע למצב שבו אכלתי עד שהרגשתי רע, אני שמח שזה היה בחברה הזאת.

Leave A Comment, Written on April 15th, 2014 , Geekdom, Life, Maayan

אתמול היה לחוץ.

אני לא אוהב להיות לחוץ. אבל היה לי תור לעיסוי בערב ורציתי לסיים לכתוב את מה שהייתי צריך לפני שאני יוצא. הבעיה הייתה שמה שהייתי צריך הוא לפרק ולהרכיב מחדש חלק מהמשחק. וזה אומר לשנות דברים בכל רמה מעיבוד המידע הבסיסי ביותר ועד התצוגה של הממשק. אז הייתי לא נחמד ולא מגיב לקראת סוף היום ועל זה אני מתנצל.

כן הספקתי להגיע לעיסוי בו פירקו לי את הגב והרכיבו מחדש. אני מקווה רק שזה נעשה כמו שצריך. הגב מרגיש יותר טוב אבל זה עוד ידרוש עבודה. אני צריך כיסא חדש.

סטייה מהנושא!

היום אני הולך לאזכרה של סבא וסבתא ואחר כך חזרה לקיבוץ. יש כמה דברים שאני צריך לעשות ועבר הרבה זמן בכל מקרה.

אבל יש מסיבת יום הולדת לירון בערב. ועכשיו, כשאני חושב על זה, זה חשוב לי להיות שם. כל הדברים האחרים שרציתי יכולים לחכות. מסיבת יום הולדת יש פעם בשנה.

אני תוהה אם להביא משחק או לא…

Leave A Comment, Written on April 11th, 2014 , Life, Work

אני ושני שותפיי למשרד החלטנו, בצורה מעניינת ומשעשעת, לחזור ולדבר כמו בני אדם – ישיר ולעניין, בלי לרכך, לבקש תשומת לב או להתנצל.

למה אני מתכוון? למה אני מתכוון ב-Qualifiers?

כיום, בשיחה יום-יומית ואפילו בהתכתבות דרך האינטרנט, אנשים משתמשים בהמון מילים לא נחוצות, מילים שכוונתן רחוקה מאוד ממשמעותן המקורית והן משמשות בעיקר כדי למשוך את השיחה לכיוון הדובר, סתם לתפוס מקום ולשמש כריפוד לשטף הדיבור או כסוג של מטבע לשון שאנשים פשוט חושבים שצריך להיות שם, לא משנה מה.

למשל, המילה ‘בקיצור’ (או באנגלית Basically). מטרתה המקורית היא להסביר כי הדברים הבאים הולכים להיות תמצות או הפשטה של הנושא אבל כיום מגיעות רק כדי למשוך תשומת לב חזרה ולרוב יגררו אחריהן שטף הסברים שאיננו קצר או בסיסי.

שילובים כגון “העניין/הרעיון/השאלה היא” שסתם מאריכות את המשפט בלי להוסיף לו תוכן כשהשאלה יכולה להישאל ישירות או הרעיון יכול להיות מוסבר.

המילים ‘היי’, ‘שלום’, ‘טוב’, ‘אז’ וכו’… שאולי עוד איך שהוא שימושיות בדיבור פנים אל פנים כדי למקד את תשומת הלב ולהתחיל שיחה הינן חסרות משמעות לחלוטין בכתיבה ובשיחה דרך האינטרנט. בעוד בימים עברו היה צריך לזהות בשם את הפרצוף הנמצא מולך או את הקול בצד השני של קו הטלפון וזה עוד נחוץ במקרים מסוימים (כגון פגישה בין שני אנשים שאינם מכירים אחד את השני), המנהג הזה מיותר לחלוטין כאשר מדיום התקשורת הינו שיחת טקסט או דרך דואר אלקטרוני או לוחות הודעות באינטרנט. שם הינך מזוהה על ידי שם משתמש מוכר או איש קשר ידוע המופיע בראש הודעה או פתיל ומיד מזהה אותך.

אז התחלנו לעקוב אחרי השימוש שלנו במילים מסוג אלו במטרה לגרום לקצת בושה אצל הדובר בצורה רגועה, משוחררת וקומית. כך אנו מעלים את המודעות העצמית לנושא ומקפידים כבר לתקן את עצמנו. אם נמשיך ככה, ואולי אם נגרום לאחרים להצטרף, נוכל להחזיר משמעות למילים שכבר איבדו אותה כמו גם לחזור ולדבר, במיוחד לחזור ולנסח משפטים, בצורה מחושבת יותר ופחות נבובה.

מי מעוניין להצטרף?

Leave A Comment, Written on April 9th, 2014 , Practice, Thinking Out Loud

היום אני עובד מהבית.

למה? כי יש לי תור לרופא ב-13:30?

למה? כי יש לי כאבי גם כבר כמה ימים. כל כך גרועים שאני לא ישן כמו שצריך.

למה? אני מהמר על איזה שהוא שילוב בין עבודה משרדית חדשה (כיסא לא נוח) לבין רכיבה יום יומית על אופניים (כיסא לא נוח).

אז אני מקווה שאפשר לפתור את זה כי הגב של מרגיש כמו פלונטר אחד גדול.

Leave A Comment, Written on April 1st, 2014 , Life

התחלתי את התהליך לפני בערך שבוע. שלחתי הזמנה שקטה לכל האנשים שחשבתי שמעין תרצה לראות ביום ההולדת שלה ויש איזה שהוא סיכוי שיוכלו להגיע.

לא רציתי לעשות משהו נורא גרנדיוזי. התכנון כלל חברים, משפחה, קצת כיבוד, מתנות מטעמי, ובתקווה, מעין שמחה.

המקום זז במהלך השבוע מהדירה שלנו אל הדירה של ההורים שלה (כי אני אדיוט ולא חשבתי על כך שאם זה בדירה שלנו אז אבא שלה יצטרך לעלות שלוש קומות) אבל לא נראה שזה הפריע לתהליך.

תכננתי לצאת מוקדם מהעבודה, לאסוף את הספר שהיא רצתה, להכין עוגה אצל ההורים שלה ואז לאסוף את החברים, לעשות הפתעה קטנה כשאני אוסף אותה מהאוניברסיטה ואז הפתעה יותר גדולה אצל ההורים. את הספר קניתי בבוקר (אצל יואב, בערך עשר דקות הליכה מהעבודה ומחיר מצוין). מעין התקשרה אליי פעמיים אחרי שיצאתי מוקדם ולמזלי לא שמה לב לאנשים שניסו לדבר איתי או לאוטובוסים שעברו לידי. חזרתי הביתה, הוצאתי כלבלב, הכנתי את הבלילה של העוגה, שטפתי קצת כלים, נסעתי להורים להתחיל את האפייה ולוודא שהכל בסדר שם (לא נחוץ, אמא של מעין כבר טיפלה בהכל, הכינה עוד כיבוד לטבעונים וקטפה חרציות) ואז חזרתי לתל אביב לאסוף חברים ואת מעין. קצת התעכבנו בגלל הפגנה באמצע נמיר אבל זה לא העיב על הערב.

תודה לכל החברים שהגיעו בשביל לשמוח בשמחתנו.

נ.ב. כשמעין התקשרה אליי באמצע הנסיעה, הייתי צריך לתת לה לדבר עם אמילי. זה כנראה היה פחות חשוד מאשר לבקש ממנה לחכות.

Leave A Comment, Written on March 27th, 2014 , Life, Maayan

ואני בדרך כלל לא אוהב לעשות מזה סיפור גדול אבל אני כן מחליף עשור הפעם. The Big Three-Oh, The Nice Round Number.

השארתי את כל התכנון למעין הפעם, אני סומך אליה שתעשה משהו נחמד ומתאים. אחרי הכל, אני באמת אסתפק במשהו צנוע.

אני אהיה שמח מאוד רק אם החברים הטובים יגיעו ונדבר, נשחק משהו, הדברים הרגילים.

אבל אם כן מתחשק למישהו לעשות משהו מעבר, עדכנתי את רשימת הדברים שאני רוצה.

Leave A Comment, Written on March 16th, 2014 , Life, Me

אתמול, בחזרה מהארוחה המשפחתית אצל ההורים של מעין, מצאנו כלבה משוטטת ברחוב. היא התקרבה אל בסי כשבאנו לחנות אז מעין יצאה כדי לוודא שהיא לא נדרסת כשאני חונה. פנינו אל הזוג שהיה שם כדי שירסן את הכלבה שלהם אבל הם אמרו שהיא לא שלהם. אז אנחנו, אנשי כלבים שאנחנו, עשינו את הדבר היחידי שידענו לעשות.

הלכנו אחריה בזהירות עד שהצלחנו לתפוס אותה. חיפשנו עליה ומצאנו מספר טלפון. התקשרנו למספר טלפון, כמה וכמה פעמים, ללא תשובה. שלחנו לשם הודעה. יש לנו שתי מרפאות כלבים בשכונה אז לקחנו אותה לשם. לא היה אף אחד וגם אף אחד היה יכול להגיע. אז הגענו למסקנה שיש רק דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות: לקחת אותה אלינו הביתה, לטפל בה במהלך הלילה בתקווה ומישהו ייצור איתנו קשר או, לכל היותר, ניקח אותה לוטרינר בבוקר כדי שיקרא את השבב שלה.

מוצארט, כמובן, מאוד התלהב מהרעיון. אבל מוצארט מתלהב מכל דבר חדש ושונה. הפרדנו ביניהם כי היא הייתה מאוד מפוחדת וגם לא ממש רצתה לאכול או לשתות. הפרדנו ביניהם ללילה וכל אחד מאיתנו נשאר לשמור על אחד מהם. ככה בילינו את הלילה. לא הלילה הכי נוח או כיפי שהיה לי בחיים אבל זה היה למטרה טובה.

בבוקר, לפני שעה בערך, מתקשרת אלינו הבת של בעלת הכלבה ששמרה אליה כשהיא, האמא, הייתה בחו”ל. ההודעה מצאה בסוף את דרכה מהטלפון של האמא אל הבת ונפגשנו ברחוב להעברת בעלי החיים. מתברר שהיא גרה בית לידנו והכלבה ברחה בלילה כשדלת נשארה פתוחה.

היא אמרה לנו שאם אנחנו צריכים משהו אז רק להגיד כי עכשיו יש לנו את מספר הטלפון. אני מחשיב את זה בתור משהו שכל חובב בעלי חיים צריך לעשות ושום תודה הינה נחוצה.

1 Comment, Written on March 15th, 2014 , Humanity, Life, Maayan, Me, Stories of My Life, Thinking Out Loud

היו 380 פריטים בשנה הקלנדרית של Astronomy Picture of the Day.

29 סרטים ואנימצייה אחת.

93 תמונות היו, לדעתי, ראויות כתמונות רקע והן זמינות להורדה.

גם עכשיו יש לי המון מקום אכסון ב-Dropbox אז הקובץ הזה ישאר זמין עד אותו סיכום בשנה הבאה.

הפעם, לשם שינוי, לא נתקלתי בתמונות שחזרו על עצמן בשנים קודמות. יש שני הסברים לזה שאני מסוגל לחשוב עליהן: א) החמרתי את הקריטריונים שלי למה נחשב ראוי לתמונות רקע. ב) הוספתי למיון שלי את גודל התמונה. יכול להיות שיש תמונות חוזרות באיכות אחרת.

השנה גילו עוד המון כוכבי לכת דמוי ארץ מחוץ למערכת השמש. מטאור משמעותי הגיע משום מקום והתפוצץ מעל צ’ליאבינסק ברוסיה. כריס האדפילד, כנראה האסטרונאוט החביב בעולם, החליט, לצערם של הרבה אנשים, לחזור לכדור הארץ ולפרוש מתפקידו אז הוא לא יעשה יותר דברים כאלו. היו השנה הרבה דיונים על איך בדיוק עובדים חורים שחורים אבל אני לא יודע להגיד עדיין אם זה שינה משהו גדול. הסינים הנחיתו רובוט על הירח.

ו-APOD בן 18. :)

Leave A Comment, Written on March 13th, 2014 , Geekdom, Less Interesting News

The Less Interesting Times is proudly powered by WordPress and the Theme Adventure by Eric Schwarz
Entries (RSS) and Comments (RSS).

The Less Interesting Times

Speculating About the Future