היום יום כיפו-ור, היום יום כיפו-ור, היום יום כיפו-ור לכולם
דבר ראשון, שיניתי את ההגדרה העצמית שלי שוב. עכשיו אני מגדיר את עצמי כאתאיסט נחוש וליברטריאני. אז ככזה, יש לי גם מה להגיד לגבי יום כיפור, מסורת מוזרה ומלאה בשיחות. אני אוותר על כל הקונוטציות של הסליחות וכל הזוועות האלו ואדבר רק על נושא הצום.
אז נתחיל מהשאלה הפשוטה: למה? למה למישהו לוותר על אוכל ושתייה לחלוטין למשך 24 שעות? ובלי אשליות עצמיות כי לא, זה לא מנקה את הגוף יותר טוב מאשר מה שהוא כבר עושה לבד עם הלא אחת אלא שתי כליות שלו. מה שעושים בצום הזה זה למנוע מהגוף את האנרגיה שהוא זקוק לה בשביל לעבוד בגלל איזה שהוא מנהג פאגאני משונה.
זה כמו להגיד שפעם בשנה, נריץ את המכונית ליום אחד בלי לתדלק אותה, “כדי לנקות אותה”. אבל כדי להיות נחמדים, לא ניסע איתה רחוק יותר מאשר לסופר. זה פשוט לא עובד. מכונות, וזה כולל את הגוף האנושי, זקוקות למקור אנרגיה בשביל לעבוד ובלעדיו הם לא יעבדו.
למזלנו, לגוף שלנו יש עתודות אבל הן למקרה חירום והן גם תלויות במבנה הגוף ובאחוז השומן. לאדם רחב, מילא. אני, אם אצום, לא אעבור את זה כל כך טוב, כנראה. אף פעם לא ניסיתי ואני לא מתכוון לנסות. למען האמת, מאז שהוזמנתי לארוחת יום הכיפור, אני חושב שזאת צריכה להיות המסורת.
כי ברגע שאומרים לי לעשות משהו ואני לא מסוגל אפילו להבין את הסיבות למה או חושב שהן טיפשיות אז אני נוטה לעשות דווקא. Just out of spite.
אז בהנחה ופלוני החליט להתעלל בעצמו ולמנוע מעצמו את הדלק שמחזיק אותו בחיים (כן, אני יודע שאפשר לשרוד בלי מזון ובלי שתייה אבל רק לחודש-חודשיים ומספר ימים, בהתאמה, וזה בכלל לא אידיאלי), למה להתלונן ולהתחכם?
אם יש איזו שהן סיבות New Age מפגרות שאני לא מכיר אני אשמח לדעת למה אבל אני מניח שעושים את זה מתוך המקור הדתי והסיבות הדתיות שהן “להתענות”, להעניש את עצמך על שטויות שאולי עשית ועל דברים שאתה מצטער.
זה כמו השבת שבה לא אמורים לעבוד אבל אנשים מוצאים כל מיני התחכמויות כדי כן לעסוק במלאכה. הצום אמור להיות ‘לא לאכול ולא לשתות’ אז פשוט תעשו את זה ואל תנסו להתחכם יותר מדי, לצמצם את הטווחים ואת האפקט.
זה לא כמו טיפוס לאוורסט. לאוורסט מטפסים כי רוצים להגיע לפסגה או כי רוצים לראות את הנוף. הקור, החוסר באוויר וכל שאר הסכנות הן תופעות לוואי שצריך להתמודד איתן. אם אנשים היו מטפסים לאוורסט כמו שדתיים מסוימים מקיימים מצוות אז הם היו מגיעים למישור אחד מתחת לפסגה ואומרים, “זה מספיק טוב”.
המטרה של הצום היא לא להגיע לצד השני אלא העינוי עצמו, לא? אז תעברו את השבוע כרגיל וביום כיפור תצומו. מה זה הקטע הזה אם לדחוף כמה שיותר אוכל לפני שיוצאים אותם שלושה כוכבים ואז לקוות שזה יספיק עד שהם יצאו שוב?
כל העסק הזה פשוט מטופש.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
…To easy, I’m not rising to this one
I tend to think about religion in a sense of a social experiment that was done with monkeys
take a group of monkeys and put them in a room with a ladder at the top of which are bananas, every time a monkey climbs to the middle or more spray all the monkeys with water
after enough times the monkeys will beat up any monkey that touches the ladder
take one of the monkeys and replace him with a new monkey
when he try’s to touch the ladder the other monkeys beat him up
replace another monkey and another until no original monkeys remain
add another new monkey – when he touches the ladder all the monkeys none of whom have been wet will beat him up – and they will have no clue why
the reason monkeys should not touch the ladder is lost – but the beatings continue
למה לצום? כי זה כיף!
כן, אני יודעת, אתה לא מבין את זה. ולמען האמת, אם מישהו באמת מתעקש, אני לא יודעת להסביר את זה עד הסוף. אני רק יודעת שימי הכיפור שאני צמה בהם הם כיפיים יותר: כי זה מגבש, כי זה משפחתי, וכי אצלנו במשפחה מי שלא צם שוטף את הכלים מהארוחה המפסקת ועושה את כל שאר העבודות: “אמא, את יכולה להאכיל את החתולים? אנחנו בצום…” וגם האוכל המשובח ששוברים איתו את הצום, שאפילו משתפר אחרי 25 שעות ללא אוכל, תורם לעניין.
כשהייתי קטנה, הצום היה אתגר מול בני הדודים. מאז גיל תשע, כשהוכחתי שאני מסוגלת לצום את הצום המלא, אתגר הוא כבר לא, אבל משהו מהמשחק הזה נשאר בו – וזה אחד החגים האהובים עלי. כן, זה שאנחנו בוחרים לצום מול הטלוויזיה תוך מרתון סרטים אימתני (כיפור הוא תמיד הזדמנות מצוינת לעשות סדר באוספי הוידאו) זה עוזר. אבל גם להעביר את הלילה עם ספרים ופאזלים, לפני שהתחלנו לראות סרטים בכיפור, היה כיף. אלה יומיים שהם רק של המשפחה, חופש מהעולם החיצון, ואנחנו אוהבים אותם. כן, לפעמים – רק מדי פעם, ולא לעיתים קרובות מדי – יש בדת ובמסורת משהו שאני מחבבת. לפחות כשאני מקבלת אותו בתנאים שלי.
אני התייחסתי לסיבות הדתיות מאחורי הצום ואת ומשפחתך ניתקתם את הצום לחלוטין מהמקורות האלו. הפכתם את הצום לסוג של מסורת ומשחק משפחתי. אז כל הכבוד לכם.
בגלל הסיבות שהזכרתי בהתחלה, ביום כיפור אני משתדל לטייל, לנסוע, ואם אפשר, לאכול חזיר.
אבל מה עשה לך החזיר המסכן? אם אתה כל כך רוצה לעשות דווקא, גדל חזיר מחמד, הצעד אותו בראש חוצות וטפל בו בחיבה. זה עבד להומר סימפסון…
1. דת לא חייבת להיות הגיונית… למען האמת זה רק מפריע לה.
2. צום כן יכול לעזור לנקות את הגוף אבל זה לא בריא לעשות אותו בלי שתיית מים כי מים עוזרים לנקות את הגוף עוד יותר מסתם צום. חייבת להיות סיבה רפואית למה מבקשים מאנשים לפני ניתוחים וכל מיני טיפולים רפואיים אחרים להיות בצום X שעות לפני כן.
3. עשה מה שליבך חפץ. תן לאחרים לסבול לפי מאווי נפשם אם זה מה שעושה לם טוב ואי אפשר להפליל אותך בגלל זה.
לגבי הסיבות הרפואיות, יש שלושה סוגי סיבות עיקריים שאני מכירה:
1. לפני בדיקות, כדי לבדוק רמה בסיסית שלא מושפעת משום דבר שאכלת.
2. לפני בדיקה/הליך כלשהו שכוללים את מערכת העיכול, כדי שהיא תהיה ריקה.
3. לפני הליך שדורש הרדמה, כי הרדמה על קיבה מלאה זה אפילו יותר מסוכן מהרדמה סתם (אני לא יודעת למה, בדיוק. יש רופאה בקהל).